אור ברסלב

תפארת יעקב חושן משפט חלק א· רבי יעקב גזונדהייט

על חו"מ סימן י

על חו"מ סימן ט

א והוא שיהי' הדור צריך לו וכו' וכל המונע עצמו וכו'. עסמ"ע שכ' וז"ל וכל ר"ל אפי' אם הדור צריך לו יראה שימנע עצמו מן הדין ייפשר הבעלי דינים בהדדי אם אפשר לו עכ"ל ואין דבריו נכונים הא הב"י כתב דהטור דייק לחלק בין הדור צריך לו או לא מהא דאיתא באבות וכל המונע עצמו פורק ממנו וכו' וקשה במה נפשך אי בלא הגיע' להוראה הא בלא"ה אסור לו להורות כי רבים חללים הפילה ואי בהגיע להוראה הא:

מחוייב להורות ועצומים כל הרוגיה ומזה דייקי הטור ומחבר דיש חילוק בין הדור צריך לו או לא שאז אם אין הדור צריך לו יש לו למנוע עצמו ועל זה אמרו וכל המונע והרי זה מבואר שלא כדברי הסמ"ע רק התם באין הדור צריך לו מיירי ולשיטת הסמ"ע אין כאן ראיה לחלק בין הדור צריך לו או לא אמנם בגוף הראיה שהביא ב"י יש לפקפק לפי מה שכתב הנ"י פרק אד"מ הביאו הרב בהגה' לקמן סי' כ"ה והב"י שם לחלק בין ד"מ לאו"ה דבאו"ה גמיר וסביר לחוד אפי' לא קבלי' ולא נקיט רשותא פטור כיון שהגיע להוראה מחוייב להורות כדאמרינן ועצומים כל הרוגיה והנה יש להבין הא זה הפסוק קאי גם על דיני ממונות כמו שכ' הטור ומחבר כאן להדיא וצריך לומר דדוקא גבי או"ה גמיר וסביר חשיב הגיע להוראה אבל בד"מ כל שלא קבלי' ולא נקיט רשותא:

אין בכלל שהוא מחוייב להורות לפי זה ממילא אין מהתם ראי' דמיירי בגמיר וסביר פשיטא שאינו בכלל כי רבים חללים הפילה דהא גמיר וסביר יכול לדון אפילו ביחידי בע"כ כדלעיל סימן ג' ומ"מ אינו מחוייב לדון כיון שלא לקח רשות ועל זה אמרו שיש לו למנוע עצמו:

אבל בנקיט רשות כי אז מחוייב:

להורות אין לו למנוע אפי' אין הדור צריך לו ועיין היטב בנ"י שם כי יש לומר כוונה אחרת ולא' יקשה הנ"ל ודו"ק:

ב ' יהיה בעיני הדיין דין של פרוטה כדין של מאה מנה. בע"ש נתן טעם דכתיב כקטן כגדול תשמעון והסמ"ע ס"ק י' תמה עליו דבגמרא קאמר מעיקרא לזה ופריך עלה פשיטא ומשני לאקדומי א"כ זה לא נשמע מפסוק:

זה רק מסברא ולפע"ד עיקר כע"ש דלשיטת הסמ"ע תקשי מדא כמו דפריך בגמרא פשיטא מה צורך להשמיענו א"כ כ"ש המחבר:

והטור שכתבו בסי' ט"ו דין דלאקדומי א"כ פשיטא שלא היה להם: לכתוב זהותו קשה כיון דכאן כוונת המחבר לעיוני א"כ ע"כ התם בסי' ט"ו לאקדומי דין של פרוטה לדין של מאה מנה והאיך לא זכר המחבר בסי' ט"ו עיקר החידוש דין שצריך להקדים דין של פרוטה כשבא קודם אפי' לשל מאה מנה ולא נזכר במחבר רק שצריך להקדים דין הבא לפניו תחילה והאיך השמיט העיקר להקדים אפי' דין של פרוטה לכן נראה ברור דודאי כקטן כגדול כולל תרתי חדא בעצם סכום הממון וכן בבעלי דינים ושם בסי' ט"ו לא מיירי המחבר רק בענין הבעלי דינים ששם כתב דת"ח צריך להקדימו ועוד כמה דינים בזה וכאן כוונתו כוונתו בענין חילוק חילוק הממון ובאמת לעיוני אין צורך לאשמועינן רק כוונת המחבר לאקדומי אף שהוא קטן כ"כ והשני גדול' מאה מנה ושפיר כתב הע"ש דמקטן כגדול ילפינן לה גם לשון דין של פרוטה לדין של מאה מנה משמע בהדיא שכוונתו אף שזה קטן הערך וזה גדול כ"כ מ"מ לא יקדמנו וזה ברור ועיין לקמן סי' כ"ד מה שכתבתי עוד בזה:

תוכן העניינים

תפארת יעקב חושן משפט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה