אור ברסלב

תפארת יעקב חושן משפט חלק א· רבי יעקב גזונדהייט

על חו"מ סימן ו

על חו"מ סימן ה

א ואם הוזקקו לשוה פרוטה גומרין דינם. עסמ"ע שפסק כהרא"ש בזה דלית הילכתא כרב קטינא וכן נראה דעת הש"ך ולפעד"נ עיקר כהרמב"ם דוודאי יש להבין לשיטת הרא"ש דמעיקרא כדפריך אמתניתין אמאי לא תני ישיבת הדיינין קאמר הא תני ליה גזל והדר פריך ללוי הא תני ליה גזל ומשני ישיבת הדיינין איצטרך לאפוקי מדרב קטינא והשתא תקשי כיון דללוי ע"כ צריך לומר דמהך דגזל לא נשמע לדין דאל"כ אכתי תקשי הא לא איצטרך לדרב קטינא דמגזל שמעינן לה א"כ לתנא דידן נמי למה לא קתני ישיבת הדיינים ואי משום גזל מ"מ איצטרך לאפוקי מדרב קטינא דלא נשמע מגזל ובאיזו סברא פליגי לוי ומתניתין דללוי לא נשמע מגזל ולדידן נשמע מגזל ומזה דייק הרמב"ם דוודאי הא דקאמר לוי לאפוק' מדרב קטינא היינו בגמר דין דזה לא נשמע באמת מגזל ומתניתין סבירא ליה דגמר דין גומרין כרב קטינא רק דהקושיא דהוי ליה למותני ישיבת הדיינים בתחילת דין וזה באמת נשמע מגזל נמצא דתנא דמתניתן ולוי פליגי בדרב קטינא בגמר דין דלוי נקט ישיבת הדיינין בגמר דין דלא כרב קטינא ולא נשמע מגזל ותנא דמתניתין סובר באמת בר"ק בזה ובת"ד נשמע מגזל וכן צריך לומר בתוס' שם שהקשו לישני דתנא דמתניתן אית ליה דרב קטינא ויש להבין מאי קושיא הא נימא ליה טפי לשנויי דלא נצטרך לומר דתנא דמתניתן פליג על תנא דברייתא וצריך לומר דכוונו התוס' להקשות כיון דקאמר ללוי לאפוקי מדרב קטינא ש"מ דמגזל לא מוכח לאפוקי א"כ מאי קאמר הכא הא תני ליה גזל הא אכתי לא מוכח דלא כרב קטינא וע"כ דבאמת סובר במקצת כרב קטינא א"כ למה ליה לשנויי כלל הא תני ליה גזל ועל זה תירצו התוס' דאית להו כרב קטינא רק רב קטינא גופא לא קאמר רק בגמר דין [ובקושיא ג"כ ידעו החילוק בין גמר לתחילה מכח הכרח הנ"ל רק דס"ד דרב קטינא גופא לעולם קאמר ועל זה תרצו דמעיקרא נמי ידע דרב קטינא גופא דוקא בגמר דין קאמר] לכך לוי תני שפיר לאפוקי בגמר דין אבל אנן בגמר דין כרב קטינא סבירא לן ובתחלת דין הא תני לי' גזל גם מה שכתב הרא"ש דמדקאמר הא תני ליה גזל א"כ כמו דגזל ליתא כלל בפחות משוה פרוטה ה"ה נמי דין נראה שמפרש דעיקר כוונת התנא דמתניתין דקא חשיב חמש פרוטות לאשמעינן דבציר מהכי לא א"כ כיון דתני ליה גזל דבציר מפרוטה כלל כלל לא ה"ה נמי דין אבל רש"י ז"ל פירש בהדיא להיפך דעיקר כוונת התנא דמתניתין לאשמעינן דבפרוטה סגי ולא בעינן טפי ועל זה קאמר הא תני ליה גזל פירש"י ומוכח דהוי ממון וב"ד נזקקין א"כ מה בכך דגזל בכל גוונא ליתא בבציר מפרוטה סוף סוף טפי לא בעינן לעולם והכא נמי לא בעינן טפי ובאמת פירש"י מוכרח מלבד דלפי הנ"ל יש ראיה לפירושו אבל בלא"ה מדפריך פרק שבועת הדיינין לשמואל דקאמר אפילו לא כפר אלא בפרוטה ולא הודה רק בפרוטה חייב דאמאי לא חשיב הכא כפירה בפרוטה והשתא לשיטת הרא"ש מאי קושיא הא כאן עיקר כוונת התנא להשמיענו דבציר מהכי לא מהני וכפירה בפרוטה לא שייך זה דהא בציר מהכא כבר שמעינן לה דאין ישיבת הדיינין בפרוטה א"כ פשיטא דאין כאן שבועה וישיבת הדיינין ילפינן מגזל א"כ תו לא איצטרך כפירה בפרוטה ואי לאשמועינן דלא בעינן טפי זה אין ענין להך משנה וכל אחד נשמע במקומו והך דפרק שבועת הדיינין לרב כדאית ליה ולשמואל כדאית לי' ומזה למד רש"י דע"כ דכוונת התנא כאן לאשמעינן דטפי מפרוטה לא בעינן ובפרוטה סגי א"כ ליתני נמי כפירה בפרוטה דלא בעינן שתי כסף ולפי זה פשיטא דלא מוכח מגזל לגמר דין והיינו כמו שכתבתי דבגמר דין סבירא לן כרב קטינא ובהא פליגי מתניתין וברייתא דלוי:

ולענין מה שנחלקו בפירוש גמר דין משמע בהדיא בגמ' דעיקר הפי' הוא כשרואין בתחלת דין שאין סיכסוך ביניהם רק בפחות משו"פ שאין תובע יותר אין צריכין ליישב אבל אם התביעה בפרוטה רק שלא זכה בדין רק מפחות משוה פרוטה ס"ד שאין צריכין לגמור הדין ולומר איש פלוני אתה זכאי כיון שאין כאן רק פחות מפרוטה קמ"ל דנזקקין וגומרין כיון שמתחילה ישבו לדון בפרוטה אף שהם רואין בבירור שלא יגיע לו פרוטה מ"מ צריכין לעיין היטב בנשאר ולגמור הדין כמו בפרוט' ולא ידעתי למה פירשו דברי הרמב"ם לכוונה אחרת הלא הדבר פשוט בכוונת הרמב"ם כמש"כ ואפשר שגם כוונת רש"י כך ובא לפרש המציאו' בזה כגון שחזר השני ותבע אותו פחות משו"פ א"כ לא נשאר לראשון לתביעת ופרוטה מ"מ נזקקין לו כיון שהתחילו לישב על תביע' פרוטה ומ"מ לענין הדין הכל בכלל וגומרין כמו שכתב בכ"מ ולענין כלים עיין מש"כ לקמן סימן פ"ח ס"ק ב' ושם הבאתי ראיה מהך דהכא דלא קא חשיב כפירת כלים בפרוטה אלא וודאי דאפי' פחות מפרוטה סגי בכלים וה"ה הכא לענין דין כמו שכתב הש"ך ע"ש:

תוכן העניינים

תפארת יעקב חושן משפט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה