תפארת יעקב אבן העזר גיטין· רבי יעקב גזונדהייט
על אה"ע סימן קמו
דין המגרש לאחר זמן ומי שנתגרש על תנאי ובו ה סעיפים:
סעיף א. המגרש את אשתו לאחר זמן קבוע ה"ז מגורשת כשיגיע הזמן שקבע והרי זה דומה לתנאי ואינו תנאי דומה לתנאי שהיא מתגרשת כשיגיע הזמן שקבע ואינו תנאי שהמגרש על תנאי הרי גירש וזה עדיין לא גירש עד שיגיע אותו זמן לפיכך המגרש על תנאי צריך לכפול תנאו וזה אינו צריך לכפול דברו ולא לשאר משפטי התנאים כיצד האומר לאשתו ה"ז גיטך ולא תתגרשי בו אלא (א) לאחר שלשים יום אינה מגורשת אלא לאחר ל' יום ואם מת הבעל או אבד הגט או נשרף בתוך שלשים יום אינה מגורשת:
א לאחר ל'. נראה בנתן בחצירה לכ"ע ל"מ אי מונח אח"כ ברשותה או בצידי ר"ה ואפי' עומדת אח"כ באותו מקום דלא מבעי' לדעת הרמ"ה לעיל סי' קל"ט כפי מ"ש בסת"ג שם דטעמו דהוי כטלי גיטך מעג"ק א"כ ה"נ דאף דחצירה כידה מ"מ ה"מ אי מתגרשת מיד דבאין כאחד אבל לאחר ל' יום כיון דבשעת גירושין לא נתגרשה לא שייך באין כאחד ואפי' להחולקים על הרמ"ה יש לחלק דשא"ה דהוא גירש מיד רק לא עמדה אז משא"כ הכא דלא גירש מיד ואם מונח ברשותה או בצידי ר"ה רק לא באותו מקום ממש שזרק לה הבעל פשיטא דל"מ דאז לא נתגרשה דעדיין אין החצר שלה ועכשיו האיך תתגרש במקום אחר וז"ב אבל אם מונח באותו מקום ממש שזרק לה והיא עומדת באותו מקום בסוף ל' בזה נראה דתלוי בהנ"ל כי להרמ"ה א"מ לפי טעמו של הת"ג הנ"ל ולהחולקים יש ספק כנ"ל:
סעיף ב. הלכה והניחתו (ב) בצידי ר"ה ונגנב או אבד לאחר שלשים יום ה"ז מגורשת הואיל והיה הגט קיים ביום שמתגרשת בו וייחדה אותו במקום שאינו ר"ה שצידי ר"ה אינם כר"ה וכן אם תלה הגירושין במעשה דינו כדין מגרש אחר זמן כיצד כגון שאמר לאשה ה"ז גיטך ולא תתגרשי בו עד. שתתני לי ר' זוז הרי זו מתגרשת אחר שתתן ואינו צריך לכפול התנאי ולא לשאר משפטי התנאים שהרי לא גירש על תנאי אלא עדיין לא גירש זה אלא תלה הגירושין בעשיי' כך וכך ואח"כ תתגרש ומה בין מגרש על תנאי לזה שקבע זמן לגירושין או תלאן במעשה שהמגרש על תנאי יש שם גירושין ואינם גומרים עד שיתקיים התנאי לפיכך כשיתקיים התנאי נתגרשה אם היה הגט קיים אע"פ שאינה ברשותה ואינה צריכה לחזור וליטלו או להיותה ברשותה אחר שנתקיים התנאי שהרי הגיע לידה תחלה בתורת גירושין אבל התולה הגירושין בזמן או במעשה לא הגיע לידה בתורת גירושין אלא בתורת פקדון עד הזמן שקבע או עד שתעשה המעשה לפיכך כשהגיע הזמן (ג) צריך להיות הגט ברשותה או תחזור ותטאנו או יהיה כמקום שייחדה אותו בו אע"פ שאינו רשותה כמו שביארנו ואח"כ תתגרש בו ואם נשאה קודם הזמן שקבע או קודם שתעשה המעשה שתלה בו הגירושין תצא והולד ממנו ממזר שעדיין היא אשת איש גמורה ואין כאן שם גירושין:
ב בצידי ר"ה. עי' בחידושי הרז"ה והרמב"ן מה שהק' על פי' ר"א ולפענד"נ דמיושב דשאני מעכשיו ולאחר ל' דאפי' תימא חזרה ע"כ לא הי' כוונתו שיחולו מעכשיו אפי' לא יהא גט קיים דא"כ הרי גירש מיד דהא יבואו ל' בודאי וע"כ דעכ"פ הי' דעתו שיהא גט קיים אז ודו"ק: (ג) צריך להיות הגט ברשותה. עב"ש ואינו מוכרח דכאן אפשר דלכ"ע לא אמרי' הזמן מוכיח דא"כ למה אמר לאחר ל' דהא יבואו ל' בודאי וע"כ חזרה הוא ומ"ש זמן להורות מעכשיו היינו שאם יהא קיים יועיל דבלי מעכשיו אינו מועיל לגרש אח"כ כמו בקנין:
סעיף ג. (ד) הנותן גט ביד אשתו ואמר לה אם לא תתני מאתים זוז אין זה גט או אין את מגורשת ה"ז לא גירש כלל ואין כאן גט לא על תנאי ולא תלוי במעשה וכן כל כיוצא בזה ואם אמר לה הרי את מגורשת ואם לא תתני לי מאתים זוז לא תהיה מגורשת ה"ז מגורשת אע"פ שלא נתנה מפני שלא כפל תנאו:
ד הנותן גט. תמוה לי כיון דבשתק ולא אמר כלום פסק הרמב"ם פסול מדרבנן למה יגרע זה משותק. גם אני מסתפק מאד במדבר עמה על עסקי גיטה ונתן לה גט ואמר לה כך אי בכה"ג המעשה קיים אפי' לא קיימה תנאה או עכ"פ אם קיימה התנאי ונתנה לו מאתים זוז מהני בהא ולא ידעתי למה סתמו בזה:
סעיף ד. מי שנתגרשה על תנאי וקדשה אחר קודם שיתקיים התנאי אם נתקיים התנאי ה"ז מגודשת ואם לא נתקיים התנאי ובטל הגט (ה) אינה צריכה גט משני שאין קידושין תופסין בה אבל אם נשאת ולא נתקיים התנאי ובטל הגט צריכה גט משני:
סעיף ה. בד"א שאם קדשה אחר ולא נתקיים התנאי שהגט בטל בתנאי שהוא בלאו ועשתה מעשה בביטולו או בתנאי שהוא במעשה תוך זמן קצוב ועבר הזמן ולא נעשה או באיזה דרך שהיה התנאי מבוטל בפועל הגט בטל אבל בתנאי שבידה לקיימו ובה הדבר תלוי ואם נתקיים התנאי מגורשת חיישינן שמא קיימא התנאי (המ"מ) וחלו קידושי שני:
ה אינה צריכה גט. נראה דזה תלוי במחלוקת פירש"י ותוס' בהאשה רבה דלפירש"י משום על מנת שאני כהן א"כ ה"ה הכא וכן פי' הרמב"ם להדיא ולפירוש תוס' משום שמת בעלה ל"ש כאן כלל ולפ"ז מיושב קו' הראב"ד דהרמב"ם מפרש כפירש"י ודו"ק ודברי תוס' שם יש לדחות ואין להאריך ודו"ק: