אור ברסלב
תלמוד ירושלמי יומא פרק א › הלכה ז

תלמוד ירושלמי יומא

פרק א · הלכה ז

הלכה ו

משנה: בִּיקֵּשׁ לְהִתְנַמְנֵם פִּרְחֵי כְהוּנָּה מַכִּין לְפָנָיו בְּאֶצְבַּע צְרָדָה וְאוֹמְרִים לוֹ אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל עֲמוֹד וְהָפֵג אַחַת עַל הָרִצְפָּה. וּמַעֲסִיקִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה:

הלכה: רַב חוּנָה אָמַר. בְּאֶצְבַּע צְרָדָה בַפֶּה. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּאֶצְבַּע צְרָדָה בְּיָד. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. בַפֶּה. לֹא בְנֶבֶל וְלֹא בְכִינּוֹר. פָּתַר לָהּ. נְעִימָה הַנֶּאֱמֶרֶת בְּאֶצְבַּע צְרָדָה אוֹמְרָהּ בַפֶּה. לֹא בְנֶבֶל וְלֹא בְכִינּוֹר.

תוכן העניינים

תלמוד ירושלמי יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה