פרק א · הלכה ו
משנה: אִם הָיָה חָכָם דּוֹרֵשׁ. וְאִם לָאו תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דּוֹרְשִׁין לְפָנָיו. אִם רָגִיל לִקְרוֹת קוֹרֵא. וְאִם לָאו קוֹרִין לְפָנָיו. וְכַמָּה קוֹרִין לְפָנָיו. בְּאִיּוֹב וּבְעֶזְרָא וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים. זְכַרְיָה בֶּן קְבוּטָל אוֹמֵר פְּעָמִים הַרְבֵּה קָרִיתִי לְפָנָיו בְּדָנִיאֵל:
הלכה: תַּנֵּי. בְּמִשְׁלֵי וּבְתִילִים מִפְּנֵי שֶׁטַּעֲמָן מֵפִיג אֶת הַשֵּׁינָה.
כַּהֲנָא שָׁאַל לְרַב. מַה נִיתְנֵי. קְבוּטָר קְבוּטָל. וַהֲוָה קָאִים מַצְלֵי וַחֲוִי לֵיהּ בְּאֶצְבַּעְתֵּיהּ. צְפַר קַבּוֹטָר.