לא. הנדרש - ללחם, ולאו דוקא לנצח · תּוֹעֶלֶת א' - הַנְּפִילוֹת תְּמוּנַת מַצָּב
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ - יִתֵּן ה' לְךָ פָּנִים, שׂוֹחֲקוֹת, רָשִׁ"י. הָכֵיצַד? אָדָם בָּא לַתְּפִלָּה, מַרְגִּישׁ נֹעַם וּמְתִיקוּת, וְאוֹר ה' נָגַהּ עָלָיו, מַרְגִּישׁ הוּא אֶת פָּנָיו הַשּׂוֹחֲקוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא -כַּמּוּבָן אֵין עֹנֶג גָּדוֹל מִזֶּה. כָּל מִלָּה מְתוּקָה לוֹ מִדְּבַשׁ, וּמִתְעַנֵּג הוּא עַל כָּל אִמְרָה עַל כָּל בְּרָכָה, מַרְגִּישׁ עֲרֵבוּת נִפְלָאָה גַּם כְּשֶׁתְּפִלָּתוֹ נִמְשֶׁכֶת זְמַן רַב, וּבִפְרָט אִם לְאַחַר מִכֵּן עוֹד לוֹמֵד כַּמָּה שָׁעוֹת בְּחֵשֶׁק רַב וּבְהִתְלַהַבוּת, וּמַה גַּם כְּשֶׁדָּבָר זֶה נִמְשַׁךְ לֹא יוֹם וְלֹא יוֹמַיִם.
בְּאֹפֶן טִבְעִי, מַהִי הַרְגָּשַׁת הָאָדָם לְאַחַר תּוֹפָעָה כָּזוֹ?
מֶה חָסֵר לִי! בָּרוּךְ ה' אֲנִי צוֹעֵד בְּמַעֲלוֹת צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים, הוֹלֵךְ אֲנִי בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרֻצֶּה מִמֶּנִּי, שְׂבַע רָצוֹן מִמֶּנִּי, אֵין הוּא דּוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי מֵאֻמָּה. הַכֹּל קַל. הַכֹּל הוֹלֵךְ כִּרְצוֹנִי וְרָצוֹן קוֹנִי.
שׁוֹכֵחַ הוּא דָּבָר אֶחָד. יֶשְׁנוֹ מֻשָּׂג עֲקִירַת הָרָע וְיֶשְׁנוֹ מֻשָּׂג כְּפִיַּת הָרַע. יִתָּכֵן וְאָדָם עֲדַיִן בִּרְצוֹנוֹת וַחֲשָׁקִים רָעִים וּמְתֹעָבִים, אֶלָּא שֶׁהוּא כּוֹפֶה אוֹתָם, וְזֶה יִתָּכֵן מִיִּרְאַת בְּנֵי אָדָם וּבוּשָׁתוֹ מֵעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים מְכֹעָרִים, אֲבָל לַעֲקֹר אֶת הָרַע מִשָּׁרְשׁוֹ, זֶהוּ עֲבוֹדָה קָשָׁה מְאֹד. חֲבוּיָה הִיא עָמֹק וּסְבוּכָה בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, וְיָכוֹל הָאָדָם בְּהֶחְלֵט לִטְעוֹת וְלַחֲשֹׁב כְּאִלּוּ וְהִיא אֵינָהּ. וְכֵיצַד מִתְגַּלֵּית אוֹתָהּ פְּנִימִיּוֹת הַחֲבוּיָה? בִּשְׁעַת נִסָּיוֹן. כְּשֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר, קָשֶׁה לְגַלּוֹת אֶת הָרַע הַפְּנִימִי שֶׁבָּאָדָם, אוּלָם אָדָם נִכָּר בְּכוֹסוֹ בְּכִיסוֹ וּבְכַעֲסוֹ, בִּשְׁעַת כַּעַס. וּבְכֵן, בָּא אָדָם זֶה לְבֵיתוֹ לְאַחַר יוֹם שֶׁל תְּפִלָּה וְתוֹרָה, כָּרָאוּי וּבְנֵי מֵעָיו שָׂשִׂים מֵרֹב הַצְלָחָה, וְהַרְגָּשָׁתוֹ כְּמַלְאַךְ ה' מַמָּשׁ. מַגִּיעַ הוּא לְבֵיתוֹ, אִשְׁתּוֹ מַקְנִיטָתוֹ בִּדְבָרִים, וְיִתָּכֵן שֶׁגַּם מְחָרַפְתּוֹ, וְהִנֵּה יוֹצֵא הוּא מִכֵּלָיו -פּוֹשֵׁט צוּרָה וְלוֹבֵשׁ צוּרָה - וַיִּפְתַח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן -מִמַּלְאָךְ נֶהֱפָךְ לְאָתוֹן, פּוֹעֵר פִּיו בְּכַעַס, בְּהַשְׁמָצָה, בְּהַשְׁפָּלָה, וְכָךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה שֶׁל כַּעַס וְקֶצֶף עַל דְּבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ.
לְאַחַר מִכֵּן עוֹשֶׂה הוּא "חוֹשְׁבִין": רֶגַע! מַה קוֹרֶה אִתִּי? אֵיךְ הִתְהַפַּכְתִּי לְכַעֲסָן וְקַפְּדָן וּלְמַלְבִּין פְּנֵי אָדָם. הֲלֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁהִנְנִי מַלְאָךְ ה', וְהִנֵּה רוֹאֶה אֲנִי שֶׁטָּעִיתִי, וְאֵינִי אֶלָּא אוּלַי מַלְאָךְ חַבָּלָה.
נִתְבּוֹנֵן!
מִי גִּלָּה לְאָדָם זֶה אֶת מַצָּבוֹ הָאֲמִתִּי, מִי הִצִּיל אֶת חַיָּיו שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם, לְמִי הַזְּכוּת עַל שֶׁלֹּא נָתַן לְאוֹתוֹ אָדָם לִטְעוֹת כָּל יָמָיו, אִם לֹא אוֹתָהּ מְעִידָה וּנְפִילָה שֶׁנָּפַל לְכַעַס וּלְשִׁפְלוּת, וְהִיא שֶׁהֶרְאֲתָה לוֹ מַה תְּמוּנַת מַצָּבוֹ, וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל אֶת תְּמוּנַת מַצָּבוֹ לְפִי מַה שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת. כְּשֶׁאָדָם כְּבָר מִתְקַדֵּם וְנִצַּח אֶת יִצְרוֹ בַּדְּבָרִים הַגַּסִּים וְהַמְפֻרְסָמִים, הֲרֵי שֶׁלֹּא יַפִּילוּ אוֹתוֹ שׁוּב לְאוֹתָם דְּבָרִים, לְאַחַר שֶׁכְּבָר עָמַד בְּנִסְיוֹנוֹת אֵלּוּ, וּמְעִידוֹתָיו בְּעִנְיְנֵי מִדּוֹת וְכַדּוֹמֶה. וּכְשֶׁאָדָם בִּתְחִלַּת דַּרְכּוֹ וְרַק עַכְשָׁו נִתֵּק עַצְמוֹ מֵעֲבֵרוֹת הַמְפֻרְסָמוֹת, הֲרֵי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִפֹּל לָהֶם, כְּדֵי שֶׁיָּבִין שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ עָלָיו לַעֲבֹד לְהִתְנַתֵּק מֵהֵם.
הֲלֹא אָדָם זֶה יָכוֹל הָיָה לִחְיוֹת כָּל יָמָיו בְּטָעוּת וּבְגַאֲוָה וְלַחֲשֹׁב עַצְמוֹ כְּמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת. וּלְאַחַר 120 שָׁנָה שֶׁהָיָה בָּא לְעוֹלַם הָאֱמֶת וְרַק אָז הָיוּ מַרְאִים לוֹ וּמוֹכִיחִים לוֹ מַה תֹּאַר נִשְׁמָתוֹ - בֶּאֱמֶת הֲיֵשׁ אַכְזָרִיּוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ, הֲלֹא גַּם בֵּין בְּנֵי אָדָם לְנַוְלוּת תֵּחָשֵׁב כְּשֶׁאָדָם מַרְאֶה לַחֲבֵרוֹ פָּנִים שֶׁל אוֹהֵב, פָּנִים שֶׁל שְׂבִיעוּת רָצוֹן, וּבְקִרְבּוֹ מַחְשִׁיבוֹ לְנָבָל וּמֻשְׁחָת וְעוֹד בְּדַעְתּוֹ לִנְקֹם מִמֶּנּוּ נְקָמוֹת גְּדוֹלוֹת, הֲיֵשׁ נַוְלוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ בֵּין חֶבְרַת בְּנֵי אָדָם?! וְאִם בֵּין חֶבְרַת בְּנֵי אָדָם פָּשַׁע הוּא לִנְהֹג בְּהַנְהָגָה כָּזוֹ, הֲיִתָּכֵן שֶׁהַבּוֹרֵא הָרַחֲמָן כָּךְ יִנְהַג עִם הָאָדָם לְהַרְאוֹת לוֹ פָּנִים - שׂוֹחֲקוֹת - יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ - וּכְאִלּוּ וְהוּא מַלְאָךְ קָדוֹשׁ, וּלְבַסּוֹף לְאַחַר מוֹתוֹ יוֹכִיחוֹ עַל פָּנָיו בְּעָנְשֵׁי הַגֵּיהִנּוֹם הַנּוֹרָאִים?! חָלִילָה לְשׁוֹפֵט כָּל הָאֶרֶץ מִלַּעֲשׂוֹת כָּזֹאת!
וּלְכָךְ, מַה יֵּשׁ חֶסֶד גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁמִּתְחַסֵּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם בְּרִיוֹתָיו, מַרְאֶה הוּא לוֹ, לָאָדָם, בִּשְׁעַת נִסָּיוֹן כֵּיצַד הוּא נִרְאֶה בֶּאֱמֶת, אוֹ אֲפִלּוּ לֹא בִּשְׁעַת נִסָּיוֹן, יִתָּכֵן וּמִתְרַפֶּה אָדָם מֵעֲבוֹדָתוֹ בִּתְפִלָּה בְּתוֹרָה, בִּקְדֻשַּׁת עַצְמוֹ וְכַדּוֹמֶה. עָדִיף לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּכָּשֵׁל אָדָם וְיִחְיֶה עִם הָאֱמֶת וְלֹא שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ בְּקַל וּבְצִדְקוּת וְיִחְיֶה בְּשֶׁקֶר בְּמַחְשָׁבוֹת יוֹהֲרָא.
הָאֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה וְהָאָדָם חֲשָׁבָהּ לְרָעָה: עַל מֶה עָשָׂה לִי אֱלֹקִים כָּזֹאת? מַה חֶטְאִי וּמַה פִּשְׁעִי לְהַקְשׁוֹת עָלַי אֶת הָעֲבוֹדָה בְּנִסְיוֹנוֹת וּמְעִידוֹת וְלִפֹּל לַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת? לָמָּה הֲרֵעוֹתָ לִי? לָמָּה לֹא עוֹזְרֵנִי ה' לְהִשָּׁאֵר בַּמַּעֲמָד הַנִּפְלָא שֶׁהָיִיתִי בּוֹ? כֻּלִּי נִכְסָף וְנֶעֱרָג לְאֵל חַי, לָמָּה לְהַפִּיל אוֹתִי וְלִרְאוֹת אֶת עַצְמִי בְּשִׁפְלוּתִי? אֲבָל הָאֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה לְהַצִּילְךָ מִנִּצָּחוֹן מְדֻמֶּה, לְגַלּוֹת אְזְנְךָ שֶׁאָמְנָם אַתָּה בִּשְׁלַבֵּי עֲלִיָּה, אֲבָל עֲדַיִן הַמִּלְחָמָה לְפָנֶיךָ וְזוֹ תְּמוּנַת מַצָּבְךָ. וּבְכֵן, הָאָדָם הַנָּבוֹן מֵבִין: לֹא יָגַעְתִּי לָרִיק, הִתְקַדַּמְתִּי, אֶלָּא שֶׁאֵין זֶה מַסְפִּיק. חַיָּב אֲנִי לְהִשְׁתַּלֵּם בְּהִשְׁתַּלְּמוּת נוֹסֶפֶת. וְהַטִּפֵּשׁ חוֹשֵׁב: אִם כָּכָה, הֲרֵי שֶׁלֹּא הִתְחַלְתִּי, וְעַל מָה אַתְחִיל שׁוּב? הֲלֹא יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֶמְעַד פַּעַם נוֹסֶפֶת. וְאֵינוֹ מֵבִין שֶׁכְּכָל שֶׁיִּתְקַדֵּם יוֹתֵר, הַמְּעִידוֹת יִהְיוּ פָּחוֹת תְּלוּלוֹת, וּמְעַט מְעַט יְגָרֵשׁ אֶת הָרַע מִקִּרְבּוֹ.
תּוֹעֶלֶת ב' - הוֹכָחַת אֱמוּנָה כֵּנָה וְנֶאֱמֶנֶת.
בַּמֶּה תִּוָּכַח אֱמוּנַת הָאָדָם הַאִם הִיא כֵּנָה וַאֲמִתִּית אוֹ אִינְטֶרֶסַנְטִית? הֲלֹא עֲבוּר קִיּוּם מִצְווֹת מֻבְטָח הַרְבֵּה שָׂכָר וְעֹנֶג בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וּלְעֻמַּת זֹאת - הַרְבֵּה עֳנָשִׁים קָשִׁים לַמַּמְרֶה אֶת פִּי ה'. בַּמֶּה, אִם כֵּן, יוֹכִיחַ כֵּנוּת הָאֱמוּנָה שֶׁל הָאָדָם בְּבוֹרְאוֹ? הֲלֹא כַּאֲשֶׁר עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הָאָדָם מַצְלִיחָה, תּוֹרָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ מְבֹרֶכֶת וְכֵן הֶאָרַת פְּנֵי ה' אֵלָיו, מַה הַסִּבָּה שֶׁלֹּא יַאֲמִין בּוֹ וִיהֵא נֶאֱמָן לוֹ. אוּלָם מָתַי נִבְחָן הַבֵּן כְּאוֹהֵב וְנֶאֱמָן אֲמִתִּי וְכֵנֶה, כַּאֲשֶׁר אָבִיו דּוֹחֵהוּ וּמְרַחֲקוֹ, וְהוּא -הַבֵּן נֶאֱמָן - שׁוּב דּוֹחֵק עַצְמוֹ לָבוֹא לִקְרַאת אָבִיו, וּמִתְעַקֵּשׁ לְהַאֲמִין: אַבָּא זֶה אַבָּא! אַבָּא תָּמִיד אוֹהֵב! אַבָּא אַף פַּעַם לֹא בּוֹגֵד! יֵשׁ לִי אֵמוּן מָלֵא בְּאָבִי. וְלָכֵן, מִתּוֹךְ אֵמוּן מָלֵא זֶה, חוֹזֵר אֵלָיו, עַל אַף שֶׁנִּדְחָה מִפָּנָיו. מֵבִין, יֵשׁ לְאָבִי סִבּוֹת עַל מַעֲשֶׂה זֶה בִּדְחוֹתוֹ אוֹתִי, וְגַם אִם אֲנִי יוֹרֵד לְסוֹף דַּעְתּוֹ זוֹ אוֹ לֹא, אֵין בְּכָךְ כָּל סִבָּה לְהִתְכַּחֵשׁ בָּאֵמוּן שֶׁיֵּשׁ לִי לִתְלוּת בּוֹ לְעוֹלָם.
אָדָם שֶׁנִּדְחָה כִּבְיָכוֹל בִּנְפִילוֹת וּמְעִידוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' וְשׁוּב מַתְחִיל הַתְחָלוֹת חֲדָשׁוֹת, מַרְאֶה אֶת אֱמוּנָתוֹ בְּבוֹרְאוֹ, אֱמוּנָה תְּמִימָה וּפְשׁוּטָה, זֶה אֱלֹקַי שֶׁבְּרָאָנִי, אָב הָרַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, הוּא לְעוֹלָם לֹא יִבְגֹּד בִּי, וְזֶה בְּעֶצֶם חִיּוּב מִצְוַת "הַבִּטָּחוֹן" - לִבְטֹחַ בַּה' וְלִסְמֹךְ עָלָיו בְּכָל מִקְרֶה שֶׁאָכֵן הוּא רוֹצֶה אֶת הֲכִי טוֹב בִּשְׁבִילִי, וְהַתְּנָאִים שֶׁהוּא מַנְהִיג אוֹתִי וַאֲנִי מֻקָּף וּמְסוֹבָב בָּהֶם -הֵם הֲכִי טוֹבִים בִּשְׁבִילִי, וְאֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ גַּם אִם מֵאָה פְּעָמִים מְנַסִּים לִדְחוֹתוֹ, שׁוּב חוֹזֵר וּמִתְרַפֵּס לְשׁוּב לְחֵיק אביו שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
נִתְבּוֹנֵן!
הֲיֵשׁ יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים יוֹתֵר מֵאָדָם כָּזֶה?! הֲיֵשׁ לְךָ שַׁעֲשׁוּעִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מֵאָדָם כָּזֶה?! אָדָם כָּזֶה הוּא תַּכְלִית וְנֵזֶר הַבְּרִיאָה. וְכִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא עוֹלָמוֹ לְמַלְאָכִים שֶׁאֵין לָהֶם נִסְיוֹנוֹת לְלֹא דְּחִיּוֹת וּמְעִידוֹת? הָעוֹלָם הֲלֹא נִבְרָא לְאָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קָרוּץ מֵחֹמֶר, חַלַּשׁ אֹפִי, מֻקָּף בְּכֹחוֹת רֶשַׁעֲ וְטֻמְאָה לְאֵין סוֹף, וּבְכָל זֹאת עַקְשָׁן בְּדַעְתּוֹ: יֵשׁ לִי אַבָּא - אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ, מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וְגַם אִם נָפַלְתִּי, מָעַדְתִּי, הֲרֵי זֶה לֹא הָיָה בְּכַוָּנָה לְהַכְעִיסוֹ, וַעֲדַיִן חֲבִיבוּתֵיהּ גַּבָּן, הוּא נִשְׁאַר אָבִי, וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בְּנוֹ. לְעוֹלָם אָשׁוּב אֵלָיו, וְגַם אִם צָרִיךְ אֲנִי לְקַבֵּל גֵּיהִנּוֹם עַל חֲטָאַי, מַה בְּכָךְ לִהְיוֹת סִבָּה לִכְרֹת אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין נִשְׁמָתִי שֶׁחֻצְּבָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ - מִמְּקוֹרָהּ.
כָּאן מַפְגִּין הָאָדָם אֱמוּנָה תְּמִימָה וּפְשׁוּטָה הַמְשַׁעֲשַׁעַת אֶת הַבּוֹרֵא יוֹתֵר מֵהַכֹּל. וְעַל זֶה הָיָה אוֹמֵר ר' זוּשָׁא, אָחִיו שֶׁל ר' אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק זצוק"ל (מובא ב"שומר אמונים"): מְצַפֶּה אֲנִי לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וַאֲקַוֶּה שֶׁאַגִּיעַ לָזֶה, וּלְצִפִּיָּה וְקִוּוּי זֶה מְחַכֶּה אֲנִי לֹא בִּזְכוּת הַיָּמִים הַטּוֹבִים שֶׁעָבַדְתִּי אֶת ה' בְּמוֹחִין דְּגַדְלוּת, לְאַחַר שֶׁיָּדַעְתִּי אֶת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּפִי כֹּחִי, אֶלָּא מֵהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל מוֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהָיוּ לִי דְּחִיּוֹת רַבּוֹת, מְעִידוֹת רַבּוֹת, חֲלִישׁוּת דַּעַת גָּדוֹל, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי נִדְחֶה וּמֻקְצֶה, טַעַם מִיתָה הָיָה לִי בַּתְּפִלָּה, טַעַם מִיתָה בַּתּוֹרָה, וּבְכָל זֹאת הִתְעַקַּשְׁתִּי לִהְיוֹת נֶאֱמָן לַבּוֹרֵא. מִיָּמִים אֵלּוּ מְצַפֶּה אֲנִי לִזְכּוֹת לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, כִּי הַיָּמִים שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן - מוֹחִין דְּגַדְלוּת - שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי נֹעַם וּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ בִּתְפִלָּתִי, זֶהוּ שְׂכָרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא - עַל זֶה אֲנִי צָרִיךְ עוֹד לְשָׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא? הֲלֹא עֹנֶג כָּזֶה כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יִשְׁוֶה לוֹ וְלֹא יִדְמֶה לוֹ. הַעַל זֶה אֲבַקֵּשׁ שָׂכָר עוֹד?! אִם כֵּן, הָאָדָם הַנָּבוֹן מְנַצֵּל אֶת הַנְּפִילוֹת לְהַפְגָּנַת אֱמוּנָה, וְשָׂמֵחַ עַל הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ לָשׁוּב לְאַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְשַׁעַשְׁעוֹ בְּהַרְאוֹתוֹ לוֹ אֶת אֵמוּנוֹ בּוֹ וּבִטְחוֹנוֹ הַשָּׁלֵם שֶׁאָכֵן אָבִיו לֹא יִבְגֹּד בּוֹ. וְדוֹמֶה לְחַיָּל שֶׁנִּפְצַע בַּמִּלְחָמָה לְמַעַן מַלְכּוֹ, וּבְכָל זֹאת מִתְאוֹשֵׁשׁ מִיָּד וּמַמְשִׁיךְ בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ לָקוּם מִפְּצָעָיו וּלְחָבְשָׁם בְּדֶרֶךְ עֲרָאִית וּלְהַמְשִׁיךְ לְהִלָּחֵם, וְכַמָּה שֶׁמְּשַׁכְנְעִים אוֹתוֹ: לֵךְ לְהַבְרָאָה, נְטֹשׁ אֶת כְּלִי נִשְׁקְךָ מֵעָלֶיךָ - אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, וּכְאוֹמֵר: לְמַעַן מַלְכִּי אֶלָּחֵם עַד טִפַּת דָּם אַחֲרוֹנָה. לְזֶה דּוֹמֶה הַקָּם מִנְּפִילָתוֹ וּמִתְאַבֵּק לָקוּם קִימָה חֲדָשָׁה לְמַעַן מַלְכּוֹ וֶאֱלֹקָיו, הֲיֵשׁ נֶאֱמָנוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ?!