לא. הנדרש - ללחם, ולאו דוקא לנצח · מָשָׁל שֵׁנִי
קַבְּלַן בִּנְיָן הֶחְלִיט לִבְנוֹת בִּנְיָן בַּעַל עֶשֶׂר קוֹמוֹת. הֵחֵל בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה, חָפַר יְסוֹדוֹת עַד הַגִּיעוֹ לִיצִיקַת הַתִּקְרָה שֶׁל הַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה. לְאַכְזָבָתוֹ - קָרְסָה הַתִּקְרָה. הֵחֵל שׁוּב אוֹתוֹ קַבְּלָן בְּבִנְיָנָהּ מֵחָדָשׁ. פִּנָּה אֶת הַהֲרִיסוֹת, חִזֵּק אֶת הַיְסוֹדוֹת, הֶעֱמִיד קוֹמָה וְיָצַק אֶת גַּגָּהּ, וְהַפַּעַם הֶחֱזִיקָה מַעֲמָד. הֵחֵל הוּא בִּבְנִיַּת הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה, יָצַק גַּגָּהּ וּלְאַכְזָבָתוֹ קָרְסָה תִּקְרַת הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה, הֵחֵל שׁוּב לִבְנוֹתָהּ וְשׁוּב לֹא נָפְלָה עוֹד. הֵחֵל הוּא בִּבְנִיַּת הַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית יָצַק אֶת גַּגָּהּ - נָפְלָה וְקָרְסָה. הֶחְלִיט לְהַעֲמִידָהּ שׁוּב, וְעָמְדָה עַל עָמְדָהּ, וְכֵן הָלְאָה הִמְשִׁיךְ בַּקּוֹמָה הָרְבִיעִית, וּבְעֶצֶם בְּכָל קוֹמָה וְקוֹמָה חָקַר וְדָרַשׁ סִבַּת הַקְּרִיסָה, וְכָל פַּעַם גִּלָּה סִבָּה חֲדָשָׁה שֶׁטֶּרֶם גִּלָּה אוֹתָהּ, וְלַבַּסּוֹף, כְּשֶׁכְּבָר נִתְקַבְּלוּ לוֹ כָּל סִבּוֹת הַקְּרִיסָה שֶׁיִּתָּכְנוּ, הֵחֵל בּוֹנֵה וּבוֹנֶה לְלֹא קְרִיסוֹת כְּלָל.
מַה בֵּין שְׁנֵי אוֹתָם הַקַּבְּלָנִים.
קַבְּלָן רִאשׁוֹן - לֹא נִשְׁאַר לוֹ אֶלָּא לְהִתְיָאֵשׁ מֵאוֹתוֹ מִבְנֶה, וְלַחֲסַר דַּעַת יֵחָשֵׁב אִלּוּ יַמְשִׁיךְ שׁוּב וָשׁוּב לְנַסּוֹת אֶת מַזָּלוֹ בְּאוֹתוֹ בִּנְיָן.
קַבְּלָן שֵׁנִי- אָמְנָם לֹא הוֹלֵךְ לוֹ בְּנָקֵל, שֶׁהֲרֵי בְּכָל קוֹמָה רוֹאָה הוּא קֹדֶם בִּנְפִילָתָהּ וְרַק לְאַחַר מִכֵּן בְּקִיּוּמָהּ, אֲבָל מִתְעוֹדֵד הוּא, שֶׁהֲרֵי סוֹף סוֹף מִתְקַדֵּם הוּא מִקּוֹמָה לְקוֹמָה וְרוֹאֶה בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ.
אָדָם הָעוֹבֵד אֶת בּוֹרְאוֹ, בְּהֶחְלֵט לֹא יִבָּצֵר שֶׁבְּמַהֲלַךְ עֲבוֹדָתוֹ יִנְחַל נְפִילוֹת רַבּוֹת, חֲלִישׁוּת הַדַּעַת, נִסְיוֹנוֹת מְבִיכִים, וּבֶאֱמֶת רַבִּים רַבִּים נָפְלוּ וְקָרְסוּ תַּחַת עֹמֶס הַנְּפִילוֹת וְקָצְרָה נַפְשָׁם בַּעֲמַל הַטֹּרַח שֶׁל הַתְּמוּרוֹת הָרַבּוֹת וְהַחִלּוּפִים הַתְּכוּפִים שֶׁעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם. פְּעָמִים - יַעֲלוּ שָׁמַיִם - עוֹלִים וּמִתְעַלִּים וּמַרְגִּישִׁים נִפְלָא, קִרְבַת ה', וּפִתְאֹם - יֵרְדוּ תְּהוֹמוֹת - נְפִילָה, מְעִידָה, נְסִיגָה לְאָחוֹר, מִבְּלִי לָדַעַת אֲפִלּוּ מַה הִיא הַסִּבָּה לְאוֹתָהּ הַרְחָקָה וּדְחִיָּה שֶׁכִּבְיָכוֹל נִדְּחוּ מִמְּחִיצָתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּמְנֻדִּים וּמֻקְצִים. פִּתְאֹם אֵין לֵב לְהַרְגִּישׁ קִרְבַת ה'. הַלֵּב אָטוּם, הַתְּפִלָּה יְבֵשָׁה, הַתּוֹרָה יְבֵשָׁה, יְרִידָה בְּמִדּוֹת - כַּעַס, גַּאֲוָה. הַתַּאֲווֹת פִּתְאֹם מִתְעוֹרְרוֹת לָהֶם, חֲשָׁקִים וּרְצוֹנוֹת שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵיפֹה צָצוּ לוֹ בְּמֹחוֹ, וּמַמָּשׁ - וַתִּבְלַעְנָה שֶׁבַע הַפָּרוֹת הַכְּחוּשׁוֹת וְהָרָזוֹת אֶת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הַבְּרִיאוֹת וְלֹא נוֹדַע כִּי בָּאוּ אֶל קִרְבֶּנָּה. נֶעֱלָמִים כָּל הַיָּמִים הַיָּפִים, יְמֵי הָאַהֲבָה, וּתְמוּרָתָם בָּאוּ לָהֶם יְמֵי הַשִּׂנְאָה וְהַדְּחִיָּה. כַּמָּה קָרְסוּ וְנִדְּחוּ מִתְּמוּרוֹת חוֹלְפוֹת אֵלּוּ, רַבִּים חֲלָלִים נָפְלוּ, וַעֲצוּמִים הֵמָּה הַהֲרוּגִים שֶׁנָּפְלוּ מָצְאוּ אֶת מוֹתָם בְּחַיֵּיהֶם בְּמַפַּח הַנֶּפֶשׁ שֶׁל עֲמַל הָעֲבוֹדָה עַד אֲשֶׁר קָצוּ בָּהּ וְגָעֲלוּ מִלִּקְרַב אֵלֶיהָ שׁוּב.
וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן, דְּהַיְנוּ, לָאו דַּוְקָא דִּבַּרְנוּ לְחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה שֶׁהִתְחִילוּ בִּתְשׁוּבָה לִשְׁמֹר שַׁבָּת, טָהֳרָה, וּלְבַסּוֹף נָפְלוּ וְשׁוּב קָמוּ, נָפְלוּ וְקָמוּ, עַד שֶׁקָּצוּ בַּתְּשׁוּבָה וְחָזְרוּ לְסוּרָם, אֶלָּא גַּם בִּבְנֵי הַתּוֹרָה - מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם דָּבָר מְסֻיָּם, בִּשְׁמִירַת הָעֵינַיִם, שְׁמִירַת בְּרִית קֹדֶשׁ, שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן, הַתְמָדָה בַּתּוֹרָה, כַּוָּנָה בַּתְּפִלָּה, אֲבָל הָעֲבוֹדָה מְלֻוֵּית בִּירִידוֹת וַעֲלִיּוֹת, וּבְכֵן לְאַחַר כַּמָּה עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת הֶחְלִיטוּ: זֶהוּ, זֶה לֹא בִּשְׁבִילִי! עֲבוֹדָה זוֹ קָשָׁה מִנְּשׂוֹא לְאָדָם כָּמוֹנִי, יֵשׁ לְהַשְׁאִיר אוֹתָהּ לְרֵעַי הַטּוֹבִים מִמֶּנִּי, וַאֲנִי דַּי לִי בְּקַב חֲרוּבִין.
לוּ הָיָה אֱמֶת וְיַצִּיב, בָּרוּר וְנָכוֹן, אֵצֶל כָּל הָרוֹצֶה וּמִתְדַּפֵּק בְּדַלְתּוֹת בֵּית ה' שֶׁהִנּוֹ דּוֹמֶה בַּעֲמָלוֹ לַמָּשָׁל הַשֵּׁנִי שֶׁהִזְכַּרְנוּ לְמַעְלָה וְלֹא לַמָּשָׁל הָרִאשׁוֹן, הֲרֵי שֶׁהַחִדָּלוֹן הַנּוֹבֵעַ מֵחֲלִישׁוּת הַדַּעַת מֵעוֹלָם לֹא הָיָה פּוֹגֵעַ בּוֹ.
כֹּחַ הָרַע מְדַמֶּה לָאָדָם שֶׁעָלָה וְנִתְעַלָּה וּלְאַחַר מִכֵּן נָפַל מִמַּדְרֵגָתוֹ, הֲרֵי שֶׁטָּרַח לָרִיק וְיָגַע לַבֶּהָלָה, וּכְשֶׁמִּתְאַמֵּץ לָקוּם וּמַצְלִיחַ וְשׁוּב נָפַל - מֵבִין הוּא שֶׁעָלָיו לְהַתְחִיל מֵאֶפֶס, מֵהַיְסוֹדוֹת, לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם, וּכְשֶׁשּׁוּב קָם - בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ - וּלְאַחַר מִכֵּן נוֹפֵל, חוֹשֵׁב: דַּי, זוֹ לִי כְּבָר פַּעַם שְׁלִישִׁית שֶׁהִתְחַלְתִּי, בָּאתִי לִקְרַאת ה' וְנִדְחֵיתִי, אִם כֵּן, שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים זוֹ חֲזָקָה שֶׁאֵינֶנִּי רָצוּי וְאֵינֶנִּי כְּדַאי - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ חָפֵץ לֹא בִּי וְלֹא בַּעֲבוֹדָתִי, וְאִם כֵּן, אִם רוֹאֶה אֲנִי שֶׁקָּץ בִּי הַבּוֹרֵא, מַה לִי עוֹד לִטְרֹחַ לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ כְּשֶׁלְּבַסּוֹף כָּל תְּבוּאָתִי נִשְׂרֶפֶת בָּאֵשׁ וְאֵין לִי מִמֶּנָּה כְּלוּם.
לוּ הָיָה מַאֲמִין אָדָם שֶׁעַד כָּאן הֵם דִּבְרֵי הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁאֵין לוֹ מְלָאכָה אַחֶרֶת אֶלָּא זוֹ - לְיָאֵשׁ, לְהַרְפּוֹת וּלְהַחֲלִישׁ אֶת הָאָדָם, וְאֵלּוּ הֵן דִּבְרֵי כֹּחַ הָרַע - הָיָה מִתְחַדֵּשׁ מֵחָדָשׁ לְלֹא לֵאוּת.
וּמַה בֶּאֱמֶת הָאֱמֶת? הֲלֹא הַסִּבָּה לַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת בְּעָצְמָתָהּ, הֲיֵשׁ הַצְדָּקָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ מִלְּהִתְרַפּוֹת לְהִתְחַדֵּשׁ - אַחַר שֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁיְּגִיעָתוֹ לָרִיק, כַּמָּה כְּבָר אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ?! הֲלֹא כָּל בַּעַל מְלָאכָה שֶׁבְּתָכְנִיתוֹ לִיצֹר דָּבָר מְסֻיָּם, אִם יִכָּשֵׁל בִּיצִירָתוֹ פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ, יָקוּץ בּוֹ וְיִבְרַח לִמְלָאכָה אַחֶרֶת. אֶלָּא עֲבוֹדָתֵנוּ מְשׁוּלָה לַמָּשָׁל הַשֵּׁנִי שֶׁהֵבֵאנוּ לְעֵיל, וּנְבָאֵר אֶת הַדְּבָרִים:
נֶאֱמַר בַּפָּסוּק "שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וָקָם". אוֹמֵר הַגָּאוֹן הַ"פַּחַד יִצְחָק", הגר"י הוּטְנֶר זַצַ"ל, הַטִּפְּשִׁים חוֹשְׁבִים שֶׁמַּעֲלַת הַצַּדִּיק הִיא שֶׁאַף שֶׁהוּא נוֹפֵל הִנּוֹ קָם, וְזוֹ מַעֲלָתוֹ עַל פְּנֵי הָרָשָׁע שֶׁאֵינוֹ קָם מִנְּפִילָתוֹ, וְאֵינָם מְבִינִים שֶׁעֶצֶם הַנְּפִילוֹת וְהַמְּעִידוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק הֵם הֵם שֶׁעֲשָׂאוּהוּ לְצַדִּיק וּבִזְכוּתָם זָכָה הוּא לְתֹאַר צַדִּיק.
וּבֵאוּר הַדְּבָרִים:
לְכָל הַיּוֹתֵר, אָדָם שֶׁקּוֹרֵא פָּסוּק זֶה "שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וָקָם", מְפָרְשׁוֹ כָּךְ - וְגַם מְחַדֵּשׁ בּוֹ - הַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיק לְמִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק הוּא לֹא שֶׁהַאֵינוֹ צַדִּיק נִכְשָׁל וְהַצַּדִּיק לֹא נִכְשָׁל, אֶלָּא הַחִדּוּשׁ הוּא שֶׁגַּם הַצַּדִּיק נִכְשָׁל, וְהַהֶבְדֵּל הוּא - שֶׁהַצַּדִּיק מַצְלִיחַ לָקוּם מֵהַנְּפִילָה וְהַאֵינוֹ צַדִּיק נִשְׁאָר נוֹפֵל. זֶה אָמְנָם גַּם חִדּוּשׁ לִשְׁמֹעַ שֶׁהַצַּדִּיק גַּם נוֹפֵל, גַּם יֵשׁ לוֹ מְעִידוֹת וּנְפִילוֹת, אֶלָּא שֶׁמִּכָּל מָקוֹם צַדִּיק הוּא, כֵּיוָן שֶׁסּוֹף סוֹף קָם הוּא בִּנְפִילוֹתָיו.
הַ"פַּחַד יִצְחָק" אוֹמֵר לָנוּ שֶׁזֶּהוּ חִדּוּשׁ שֶׁל הַטִּפְּשִׁים שֶׁל אֵלּוּ שֶׁאֵינָם מְבִינִים אֶת כַּוָּנַת הַפָּסוּק, אוּלָם הָאֱמֶת הִיא יוֹתֵר עֲמֻקָּה. אֵין הַפָּסוּק בָּא כָּאן לְסַפֵּר מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיק שֶׁעַל אַף שֶׁנּוֹפֵל הִנּוֹ קָם, אֶלָּא מִמַּהוּת הַצַּדִּיק, כֵּיצַד נוֹצְרָה וְנִבְנְתָה מַהוּתוֹ - מִנְּפִילוֹתָיו.
וְהָכֵיצַד?
פָּשׁוּט, עָלֵינוּ לְהַסְבִּיר מַה תּוֹעֶלֶת הַנְּפִילוֹת, וּמִכָּךְ נָבִין כֵּיצַד עַל יָדָן דַּוְקָא נוֹצָר וְנִבְנֶה הָאָדָם הַשָּׁלֵם.