כה. תועלת תפלת אם על בניה · חִידָה פִּלְאִית - מַהְפָּךְ בְּתַלְמִיד לְלֹא סִבָּה מְיֻחֶדֶת הַנִּרְאֵית לָעַיִן (מִסֵּפֶר הִתְחַזְּקוּת בִּתְפִלָּה לַה')
תְּפִלָּתָהּ שֶׁל אֵם מֵעֹמֶק הַלֵּב עוֹשָׂה פֵּרוֹת וּפֵירֵי פֵּרוֹת. הַמְחַנְּכִים הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר הַחִנּוּךְ כְּשֶׁיָּדָם עַל הַדֹּפֶק, רוֹאִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים כַּאֲשֶׁר צוֹרֵב פְּלוֹנִי נִכְנֶסֶת בְּלִבּוֹ חַשְׁקוּת הַתּוֹרָה, לְלֹא כָּל סִבָּה מְיֻחֶדֶת הַנִּרְאֵית לָעַיִן וְהוּא הוֹפֵךְ לְ"מַתְמִיד", תּוֹךְ שֶׁהוּא מַשְׁאִיר אֶת חֲבֵרָיו בְּנֵי גִּילוֹ מֵאֲחוֹרָיו בְּהִתְקַדְּמוּתוֹ הָרַבָּה.
הִתְיַחֵס לְכָךְ מָרָן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" כַּאֲשֶׁר שְׁאָלוּהוּ עַל חִידָה פִּלְאִית זוֹ, וְכָךְ עָנָה לְאוֹתוֹ שׁוֹאֵל:
"דַּע לְךָ! כִּי זְכֻיּוֹת רַבּוֹת עוֹמְדוֹת, יִתָּכֵן שֶׁבַּחוּר שֶׁאֵינוֹ בַּעַל כִּשְׁרוֹן, מִתְאַמֵּץ וּמִשְׁתַּדֵּל וּמַצְלִיחַ, וְזֹאת בִּזְכוּת אִמָּא אוֹ סַבְתָּא אוֹ אֲפִלּוּ אֵם סַבְתָּא שֶׁבְּעֵת הַדְלָקַת נֵרוֹת שַׁבָּת הִתְפַּלְּלָה מִקִּירוֹת לִבָּהּ, וְאַף הִזִּילָה דְּמָעוֹת חַמּוֹת עַל לֶחְיָהּ, שֶׁיִּהְיוּ לָהּ צֶאֱצָאִים הַלּוֹמְדִים תּוֹרָה וְעוֹלִים בְּמַעֲלוֹת אוֹר הַתּוֹרָה. - אוֹתָהּ דִּמְעָה שֶׁל אִמּוֹ זְקֶנְתּוֹ, הִיא שֶׁעָמְדָה לְאוֹתוֹ צוֹרֵב צָעִיר, שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת גָּדוֹל בַּתּוֹרָה".