כה. תועלת תפלת אם על בניה
וְתָמִיד תְּהֵא תְּפִלַּת הָאָב וְהָאֵם שְׁגוּרָה בְּפִיהֶם לְהִתְפַּלֵּל עַל בְּנֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ לוֹמְדֵי תּוֹרָה צַדִּיקִים וּבַעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת (מִשְׁנָה בְּרוּרָה)
אִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וְכָל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה, הָיָה עוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר. וְהָיָה לוֹ עֲשָׂרָה בָּנִים מֵאִשָּׁה אַחַת, שִׁשָּׁה זְכָרִים וְאַרְבַּע נְקֵבוֹת. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מִתְפַּלֵּל וּמִשְׁתַּטֵּחַ וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּמְלַחֵךְ בִּלְשׁוֹנוֹ עָפָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא אֶחָד מֵהֶן לִידֵי עֲבֵרָה וְלִידֵי דָּבָר מְכֹעָר. אָמְרוּ, לֹא יָצָאת אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁלֵמָה עַד שֶׁבָּא עֶזְרָא, וְהֶעֱלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל מִבָּבֶל, וְהֶעֱלָה אֶת אוֹתוֹ כֹּהֵן. וְלֹא נִכְנַס אוֹתוֹ כֹּהֵן לְעוֹלָמוֹ [לֹא נִפְטַר] עַד שֶׁרָאָה כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּפִרְחֵי כְּהֻנָּה מִבָּנָיו עַד חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְאַחַר כָּךְ נִכְנַס לְעוֹלָמוֹ. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר (תְּהִלִּים לז, ג): "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב", וּכְתִיב (יְשַׁעְיָה כו, ד): "בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד", שֶׁשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת שֶלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם)" "כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים", עַיֵּן שָׁם. וְהַכַּוָּנָה - שֶׁמִּי שֶׁמִּשְׁתַּטֵּחַ לַה' וּמַשְׁלִיךְ כָּל בִּטְחוֹנוֹ עָלָיו, וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֵהֶם גַּם כָּבוֹד וּגְדֻלָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִלְּבַד שְׂכָרוֹ הַגָּדוֹל הַצָּפוּן לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.
וְתָמִיד תִּהְיֶה תְּפִלַּת הָאָב וְהָאֵם שְׁגוּרָה בְּפִיהֶם לְהִתְפַלֵּל עַל בְּנֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ לוֹמְדֵי תּוֹרָה וְצַדִּיקִים וּבַעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת. וִיכַוֵּן מְאֹד בְּבִרְכַּת 'אַהֲבָה רַבָּה' וּבְבִרְכַּת הַתּוֹרָה, בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמְרִים 'וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ', וְכֵן כְּשֶׁאוֹמֵר בְּ'וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל' - 'לְמַעַן לֹא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה'.
כְּשֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" אֶת סֵפֶר הַתְּהִלִּים הַיָּשָן שֶׁל אִמּוֹ הַצִּדְקָנִית, הִתְרַגֵּשׁ וּבָכָה, וְאָמַר: אַתֶּם יוֹדְעִים כַּמָּה דְּמָעוֹת אִמִּי שָׁפְכָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַסֵּפֶר תְּהִלִּים הַזֶּה שֶׁהַבֵּן שֶׁלָּהּ יִהְיֶה 'עֶרְלִיכֶער אִיד'...[יְהוּדִי כָּשֵׁר]
הַגָּאוֹן ר' אֱלִיעֶזֶר מְנַחֵם שַׁךְ שליט"א אָמַר: כְּדֵי שֶׁסֵּפֶר יַצְלִיחַ וְיִתְקַבֵּל בַּצִּבּוּר, צָרִיךְ זְכוּת מְיֻחֶדֶת, וְלִפְעָמִים בִּזְכוּת הַדְּמָעוֹת וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁל הָאֵם.
הַ"קְהִלּוֹת יַעֲקֹב" זצ"ל הָיָה אוֹמֵר, שֶׁלִּפְעָמִים רוֹאִים שֶׁבְּבַיִת פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר יוֹצֵא תַּלְמִיד חָכָם וְצַדִּיק, וְזֶהוּ מֵחֲמַת שֶׁאֵיזוֹ סַבְתָּא שֶׁלּוֹ שָׁפְכָה לִבָּהּ בִּתְפִלּוֹת וּבִדְמָעוֹת שֶׁתִּזְכֶּה לְבָנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְאִם זֶה לֹא עָזַר לַבָנִים - הֲרֵי זֶה עוֹזֵר לַנְּכָדִים. וּבַדּוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסַּבְתָּא, שֶׁלֹּא רָאוּ אֶת הַנְּכָדִים, חוֹשְׁבִים מִתּוֹךְ רְאִיָּה קְצָרָה שֶׁהַתְּפִלּוֹת שֶׁל הַסַּבְתָּא הָלְכוּ לְאִבּוּד וּלְבַטָּלָה, חַס וְחָלִילָה, וּלְבַסּוֹף מִתְבָּרֵר, שֶׁשּׁוּם תְּפִלָּה לֹא חוֹזֶרֶת רֵיקָם - אִם לֹא עֲבוּרוֹ, אָז עֲבוּר בָּנָיו וּנְכָדָיו. וְעַיֵּן עוֹד בְ"חַיֵּי עוֹלָם" (ח"א פֶּרֶק כח).
וּמְסֻפָּר עוֹד בְּאִשָּׁה תְּמִימָה שֶׁבָּאָה לִפְנֵי אַדְמוֹ"ר מְפֻרְסָם וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ שֶׁיְּבָרְכָהּ שֶׁתִּזְכֶּה לְבֵן כְּמוֹתוֹ. תֵּכֶף פָּשַׁט הָאַדְמוֹ"ר אֶת כּוֹבָעוֹ וְאָמַר לָהּ: וְכִי רְצוֹנֵךְ לְהִסְתַּפֵּק בִּבְרָכָה לְבַד - לֹא, זֶה אֵינוֹ מַסְפִּיק! אִמִּי ע"ה מִלְּאָה כּוֹבַע כָּזֶה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ לִזְכּוֹת בְּבֵן יְרֵא שָמַיִם, עֲשִׂי כֵּן וְתִזְכִּי.
אוֹמְרִים בְּשֵׁם הַחֲזוֹן אִישׁ זצ"ל, שֶׁאָסוּר לְהַנְהָלַת יְשִׁיבָה לְזַלְזֵל בְּשׁוּם בַּחוּר כִּי לְעוֹלָם אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מֵהֵיכָן יִצְמַח גְּדוֹל הַדּוֹר אִם מִתְּפִלָּה שֶׁל אִמָּא אוֹ מִדִּמְעָה שֶׁל סַבְתָּא... (תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב עַמּוּד קיח)
חִידָה פִּלְאִית - מַהְפָּךְ בְּתַלְמִיד לְלֹא סִבָּה מְיֻחֶדֶת הַנִּרְאֵית לָעַיִן (מִסֵּפֶר הִתְחַזְּקוּת בִּתְפִלָּה לַה')
תְּפִלָּתָהּ שֶׁל אֵם מֵעֹמֶק הַלֵּב עוֹשָׂה פֵּרוֹת וּפֵירֵי פֵּרוֹת. הַמְחַנְּכִים הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר הַחִנּוּךְ כְּשֶׁיָּדָם עַל הַדֹּפֶק, רוֹאִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים כַּאֲשֶׁר צוֹרֵב פְּלוֹנִי נִכְנֶסֶת בְּלִבּוֹ חַשְׁקוּת הַתּוֹרָה, לְלֹא כָּל סִבָּה מְיֻחֶדֶת הַנִּרְאֵית לָעַיִן וְהוּא הוֹפֵךְ לְ"מַתְמִיד", תּוֹךְ שֶׁהוּא מַשְׁאִיר אֶת חֲבֵרָיו בְּנֵי גִּילוֹ מֵאֲחוֹרָיו בְּהִתְקַדְּמוּתוֹ הָרַבָּה.
הִתְיַחֵס לְכָךְ מָרָן הַ"חֲזוֹן אִישׁ" כַּאֲשֶׁר שְׁאָלוּהוּ עַל חִידָה פִּלְאִית זוֹ, וְכָךְ עָנָה לְאוֹתוֹ שׁוֹאֵל:
"דַּע לְךָ! כִּי זְכֻיּוֹת רַבּוֹת עוֹמְדוֹת, יִתָּכֵן שֶׁבַּחוּר שֶׁאֵינוֹ בַּעַל כִּשְׁרוֹן, מִתְאַמֵּץ וּמִשְׁתַּדֵּל וּמַצְלִיחַ, וְזֹאת בִּזְכוּת אִמָּא אוֹ סַבְתָּא אוֹ אֲפִלּוּ אֵם סַבְתָּא שֶׁבְּעֵת הַדְלָקַת נֵרוֹת שַׁבָּת הִתְפַּלְּלָה מִקִּירוֹת לִבָּהּ, וְאַף הִזִּילָה דְּמָעוֹת חַמּוֹת עַל לֶחְיָהּ, שֶׁיִּהְיוּ לָהּ צֶאֱצָאִים הַלּוֹמְדִים תּוֹרָה וְעוֹלִים בְּמַעֲלוֹת אוֹר הַתּוֹרָה. - אוֹתָהּ דִּמְעָה שֶׁל אִמּוֹ זְקֶנְתּוֹ, הִיא שֶׁעָמְדָה לְאוֹתוֹ צוֹרֵב צָעִיר, שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת גָּדוֹל בַּתּוֹרָה".
תְּפִלָּה לְאֵם עַל בְּנָהּ - לְהַחֲזוֹן אִישׁ
הַ"חֲזוֹן אִישׁ" חִבֵּר נֻסַּח תְּפִלָּה לְאֵם עַל בְּנָהּ, אוֹתוֹ תֹּאמַר בְּבִרְכַּת "שְׁמַע קוֹלֵנוּ" בִּתְפִלַּת "שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה" (אִגְרוֹת חֲזוֹן אִישׁ ע"ד):
"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּרַחֵם עַל בְּנִי... וְתַהֲפֹךְ אֶת לְבָבוֹ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְלִשְׁקֹד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתָסִיר מִלְּפָנָיו כָּל הַסִּבּוֹת הַמּוֹנְעוֹת אוֹתוֹ מִשְּׁקִידַת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתָכִין אֶת כָּל הַסִּבּוֹת הַמְּבִיאוֹת לְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה"...