כד. כחן של דמעות
וַי לְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁבָּכָה עֵשָׂו עַל שֶׁהִפְסִיד בִּרְכוֹת אָבִיו כִי בִּזְכוּת דְּמָעוֹת אֵלּוּ זָכָה לְמַלְכוּת. (זֹהַר)
מַעֲלַת הַמִּתְפַּלֵּל בְּדֶמַע
תַּרְגּוּם לְשׁוֹן הַזֹּהַר (פרשת תרומה ס' הסולם אות תשיג): וְעַל זֶה כָּתוּב (תהלים ק, ב): "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה וְגוֹ'", כִּי צָרִיךְ שֶׁלֹּא לְהַרְאוֹת בָּהּ [בַּתְּפִלָּה) עַצְבוּת. וְאִם תֹּאמַר: אִם כֵּן זֶה, מִי שֶׁהוּא בְּצַעַר וּבְדֹחַק, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׂמֹחַ בְּלִבּוֹ, וּמִתּוֹךְ דָּחֲקוֹ יֵשׁ לוֹ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לִפְנֵי מֶלֶךְ הָעֶלְיוֹן, וְאִם כֵּן - לֹא יִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ כְּלָל וְלֹא יִכָּנֵס בְּעַצְבוּת מַשֶּׁהוּא, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת לִבּוֹ וְלִכְנֹס לְפָנָיו בְּשִׂמְחָה, - מַהוּ הַתִּקּוּן שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם הַזֶּה? אֶלָּא וַדַּאי, הֲרֵי לָמַדְנוּ - כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעָלִים וְנִסְגָּרִים, וְשַׁעֲרֵי דְמָעוֹת אֵינָם נִסְגָּרִים, וְאֵין דִּמְעָה אֶלָּא מִתּוֹךְ צַעַר וְעַצְבוּת. וְכָל אֵלּוּ הַמְמֻנִּים עַל הַשְּׁעָרִים, מְשַׁבְּרִים עִקּולֵי הַדְּרָכִים וְהַמַּנְעוּלִים וּמַכְנִיסִים דְּמָעוֹת הָאֵלּוּ, וּתְפִלָּה הַהִיא נִכְנֶסֶת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. אָז מָקוֹם הַהוּא [דְּהַיְנוּ הַמַּלְכוּת] יֵשׁ לָהּ לַחַץ מִן הָעַצְבוּת וְהַלַּחַץ שֶׁל אָדָם הַהוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ישעיה סג, ט): "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר". כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ נִכְנָס אֶל הַמַּטְרוֹנִיטָא וּמוֹצֵא אוֹתָהּ בְּעַצְבוּת, אָז כָּל מַה שֶּׁהִיא רוֹצָה מוֹסֵר בְּיָדֶיהָ, וְאָדָם הַהוּא, אוֹ תְפִלָּה הַהִיא, אֵינָם חוֹזְרִים רֵיקָם, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְרַחֵם עָלָיו. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אָדָם הַהוּא שֶׁשּׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּתְפִלָּתוֹ.
וְאָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שמות דף יב), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, כָּל מִלִּין דְּעָלְמָא תַּלְיָן בִּתְשׁוּבָה וּבִצְלוֹתָא דְּצָלֵי בַּר נָשׁ לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ-הוּא. וְכָל שֶׁכֵּן, מַאן דְּאוֹשִׁיד דִּמְעִין בִּצְלוֹתֵהּ, דְּלֵית לָךְ תַּרְעָא דְּלָא עָאלִין אִנּוּן דִּמְעִין. מַה כְּתִיב (שמות ב, ו): "וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד", "וַתִּפְתַּח" דָּא שְׁכִינְתָּא דְּקַיָּמָא עֲלַיְהוּ דְּיִשְרָאֵל כְּאִמָּא עַל בְּנִין, וְהִיא פָּתְחָא תָּדִיר בִּזְכוּתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁפָּתְחָה וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד - "יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים" (ירמיה לא, יט) - דְּאִנּוּן יִשְׂרָאֵל דְּמִתְחַטְאָן קָמֵי מָארֵיהוֹן בְּכֹלָּא. וּמִיָּד דְּמִתְחַנְנָן קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ-הוּא הַדְרֵי בִּתְשׁוּבָה וּבָכָאן קָמֵהּ, כְּבָרָא דְּבָכֵי קָמֵי אַבּוֹי. מַה כְּתִיב "וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה" - כֵּיוָן דְּבָכֵי מִתְבְּרֵי כָל גִּזְרִין בִּישִׁין דְּעָלְמָא. מַה כְּתִיב "וַתַּחְמֹל עָלָיו" - אִתְעַר עֲלוֹי בְּרַחֲמִים וּמְרַחֵם לֵהּ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְכָתַב בְּ"טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ", כִּי מוּבָא בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הָאֲרִיזַ"ל, שֶׁאָדָם עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, בֵּין בְּשׁוֹגֵג, בֵּין בְּמֵזִיד, גּוֹרֵם לְהַרְבּוֹת הַטֻּמְאָה בִּמְאֹד מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וּמוֹרִיד בְּכָל פַּעַם הַרְבֵּה נִיצוֹצוֹת קְדוֹשׁוֹת בֵּין הַחִיצוֹנִים עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית.
וְלָכֵן, מוּבָא בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ, שֶׁאִם אָדָם מוֹרִיד דְּמָעוֹת מֵעֵינָיו עַל זֶה הַפְּגָם, אָז עַל יְדֵי כָּל דֶּמַע מַעֲלֶה עִמּוֹ בְּכָל פַעַם טִפָּה אַחַת. וּבְכָל דֶּמַע שֶׁיּוֹצֵא מֵעֵינָיו, מְבַטֵּל מִמֶּנּוּ טִפָּה. וְכֵן מוּבָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "אוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה" (פר' ויקרא), אֲשֶׁר יָדוּעַ כִּי כָל דְּבָרָיו הֵמָּה מֵהִתְגַּלּוּת הָאַלְשֵיךְ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר נִתְגַּלָּה אֵלָיו וְלָמַד עִמּוֹ.
וְכַמּוּבָא בַּסִּדּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל ר' מֹשֶׁה קוֹרְדִיבֵרוֹ זַ"ל (בשערי תחנה), שֶׁבְּאִם אָדָם בּוֹכֶה וּמוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל צַעַר הַשְּׁכִינָה, שֶׁאָדָם גּוֹרֵם בַּחֲטָאָיו, אָז הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא סוֹפְרָן. כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּבְיָכוֹל, מוֹרִיד דְּמָעוֹת בְּכָל יוֹם עַל צַעַר הַשְּׁכִינָה, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא סוֹפֵר: כָּךְ וְכָךְ דְּמָעוֹת הוֹרַדְתִּי מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַל צַעַר שְׁכִינַת עֻזִּי, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי הָיָה שֻׁתָּפִי וְהוֹרִיד כָךְ וְכָךְ דְּמָעוֹת עַל זֶה. וּבִפְרָט אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה, שֶׁאָז הַזְּמַן לְאֵלּוּ הַדְּמָעוֹת בְּיוֹתֵר [וְעַיֵּן בַּסִּדּוּר הַקָּדוֹשׁ הַנִּזְכַּר לְעֵיל].
וּבְסֵפֶר "רֵאשִׁית חָכְמָה" (שער הקדושה) מְבָאֵר לָמָּה דִּמְעוֹת הָעֵינַיִם הֵמָּה תִּקּוּן לַיְסוֹד שֶׁפָּגַם - מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי שֶׁפָּגַם בַּבְּרִית, מַתִּישׁ כֹּחַ הָרְאוּת בַּגַּשְׁמִי, וְכֵן הוּא בָּרוּחְנִי. וּכְשֶׁאָדָם מוֹרִיד דְּמָעוֹת, גַּם כֵּן מַחֲלִישׁ הָרְאוּת, לָכֵן בָּא זֶה וּמְתַקֵּן וּמְכַפֵּר עַל זֶה.
וְעוֹד טַעַם לָזֶה - כִּי עִקַּר פְּגַם הַיְסוֹד נִמְשָׁךְ מִפְּגַם הָעֵינַיִם, כִּי עַיִן רוֹאָה וְלֵב חוֹמֵד, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוטה ח): אֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת. וְאֵלוּ הַמַּרְאוֹת מִתְלַבְּשִׁים לְפָנָיו לְהַחֲטִיאוֹ, בֵּין בְּהָקִיץ וּבֵין בַּחֲלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְהַקְּלִפּוֹת מַזְמִינִים לְפָנָיו תָּמִיד כָּל מִינֵי רְאִיּוֹת וְהִסְתַּכְּלוּת רָעוֹת. לָכֵן, כְּמוֹ שֶׁרֵאשִׁית הַפְּגָם הוּא בָּעֵינַיִם, וְכֵן הָיָה הַחֵטְא הָרִאשׁוֹן שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן בִּרְאוּת הָעֵינַיִם, דִּכְתִיב (בראשית ג, ו): "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה וְגוֹ' וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם", וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַחֻרְבָּן וְכָל הַיֵּצֶר וְכָל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. לָכֵן, רֵאשִׁית תִּקּוּן הָאָדָם - לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת מֵעֵינָיו, וְזֶה הַתְחָלַת תִּקּוּן הָעֵינַיִם. וּלְבַד מִזֶּה - שֶׁלֹּא לִפְגֹּם אֶת עֵינָיו בִּרְאִיּוֹת וְהִסְתַּכְּלוּת אֲסוּרוֹת, שֶׁזֶה מִמֵּילָא מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת, כִּי בְאִם לֹא כֵן - נִקְרָא רָשָׁע וַעֲבַרְיָן.
וְעַל יְדֵי שְׁבִירַת לִבּוֹ וּנְמִיכַת רוּחוֹ, בְּצֵרוּף בְּכִיָּה, נִבְקְעוּ מַעֲיָנוֹת וּתְהוֹמוֹת, וּמַעֲלֶה מִשָּׁם נִיצוֹצֵי קֹדֶשׁ. וְהִנֵּה, גַּם מִי שֶׁלִּבּוֹ אָטוּם וְסָתוּם, וּמִקַּשְׁיוּת עָרְפַּת הַלֵּב שֶׁבְּקִרְבּוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת מֵעֵינָיו, יִשְׁבֹּר לִבּוֹ וְיִצְעַק לִפְנֵי ה', כְּדִכְתִיב (תהלים לד, יח): "צָעֲקוּ וַה' שָׁמֵעַ", שֶׁצְּעָקָה הוּא תִּקּוּן הַיְסוֹד. וּכְתִיב (שם, יט): "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְגוֹ'", כִּי גְדוֹלִים נְמוּכֵי רוּחַ לִפְנֵי ה'. וְאִם מְשַׁבֵּר לִבּוֹ לִפְנֵי ה' בְּקוֹל בְּכִיּוֹת, הֲגַם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת, כִּי יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת מֵחֻלְשׁוֹת עֵינַיִם שֶׁלָּהֶם, אָז נֶאֱמַר עָלָיו: כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל בְּכִיּוֹת, הֲגַם קוֹל בְּלֹא דִּמְעָה, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יוֹדֵעַ שֶׁרוֹצֶה לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת, רַק שֶאֵינוֹ יָכוֹל, הֵן מִטִּבְעוֹ וְהֵן מֵחֻלְשׁוֹת הָרְאוּת שֶׁסַּכָּנָה הוּא לוֹ, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּא בִּטְרוֹנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו.
אֲבָל אַשְׁרֵי מִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹרִיד דְּמָעוֹת מֵעֵינָיו מֵאֵין הֲפוּגוֹת. וְגַם אִם הָאָדָם מְבַקֵּשׁ מֵה' - מְסַיְּעִין לוֹ עַל זֶה מִן הַש?ָמַיִם לְהוֹרִיד תָּמִיד דְּמָעוֹת, וְגַם יְבַקֵּשׁ מֵה' שֶׁלֹּא יַזִּיקוּ לוֹ אֵלּוּ הַדְּמָעוֹת לְעֵינָיו.