אור ברסלב
תכתב זאת לדור אחרון טו. התנאים לקבלת התפלה

תכתב זאת לדור אחרון

טו. התנאים לקבלת התפלה

יד. חק חקק הקדוש ברוך הוא אי אפשר לקבל כלום ללא תפלה

"וְיֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ" (איוב יז, ט) - יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי שֶׁיְּקַבֵּל הַמָּקוֹם תְּפִלָּתוֹ אֶלָּא בַּעֲבוּר תֹּקֶף תַּחֲנוּנִים וְדִמְעַת עֵינָיו אֲשֶׁר תָּמִיד בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן, וּלְכָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ זְכוּת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים - מְקַבֵּל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא תְּפִלָּתוֹ וְעוֹשֶׂה חֶפְצוֹ. (ספר חסידים סימן קל)

קַבָּלַת הַתְּפִלָּה - לְפִי עֹמֶק הַכַּוָּנָה, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי מִצַּד מַעֲשָׂיו.

כָּתַב בְּסֵפֶר חֲסִידִים: יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי שֶׁיְּקַבֵּל הַמָּקוֹם תְּפִלָּתוֹ, אֶלָּא בַּעֲבוּר תֹּקֶף תַּחֲנוּנִים וְדִמְעַת עֵינָיו אֲשֶׁר תָּמִיד בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן - אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ זְכוּת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מְקַבֵּל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא תְּפִלָּתוֹ וְעוֹשֶׂה חֲפָצָיו. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

עִקַּר הַתְּפִלָּה תָּלוּי בְּעֹמֶק הַכַּוָּנָה. וּכְשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק לִבּוֹ, תְּפִלָּתוֹ מִתְקַבֶּלֶת יוֹתֵר מִתְּפִלַּת צַדִּיק גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק הַלֵּב.

וְכָתַב בְּסֵפֶר "מַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה" אֶת דִּבְרֵי הַמַּשְׁגִּיחַ ר' יְחֶזְקֵאל לְוִינְשְׁטֵיין זַצַ"ל, כִּי אֵין מַעֲלַת הַתְּפִלָּה בְּזַעֲקָתָהּ, אֶלָּא 'בַּמִּדָּה שֶׁהַלֵּב זוֹעֵק בָּהּ'.

וְהֵבִיא עַל-זֶה דִּבְרֵי הַסַּבָּא מִקֶּלֶם זיע"א, אוֹדוֹת מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (יומא נג:), שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, הָיְתָה תְפִלָּתוֹ עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ - 'וְלֹא תִכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתָן שֶׁל עוֹבְרֵי דְרָכִים'. זֹאת אוֹמֶרֶת, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹבְרֵי דְרָכִים תְּקוּעִים בְּדַרְכָּם בְּגֶּשֶׁם וּבֹץ - לֹא תִתְקַבֵּל תְּפִלָּתָם לְהַפְסָקַת הַגְּשָׁמִים.

וּבֵאֵר הַסַּבָּא מִקֶּלֶם, שֶׁתְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְרָכִים מִתּוֹךְ קִירוֹת לִבָּם בָּאָה, מֵאַחַר וְהֵם בְּהַכָּרָה חוּשִׁית שֶׁרַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יוּכַל לְעָזְרָם בְּהַפְסָקַת הַגֶּשֶׁם, וְלָכֵן בּוֹקַעַת תְּפִלָּתָם מִתּוֹךְ לֵב טָהוֹר בֶּאֱמוּנָה וְהַכָּרָה, לְלֹא שׁוּם מְחִיצוֹת, וְלָזֶה הֻצְרַךְ תְּפִלָּה מְיֻחֶדֶת לַכֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

וְכֵן מוּבָא בַּמִּשְׁנָה (מכות יא): לְפִיכָךְ אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים מְסַפְּקוֹת לָרוֹצְחִים - שֶׁנִּמְצְאוּ בַּגָּלוּת עַל שֶׁרָצְחוּ בִשְׁגָגָה - מִחְיָה וּכְסוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶם שֶׁיָּמוּתוּ. כִּי הֲלֹא כְּשֶׁיָּמוּת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל - מִשְׁתַּחְרְרִים הָרוֹצְחִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר לה, כח): "כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל", וּלְכָךְ חֲפֵצִים הָרוֹצְחִים שֶׁיָּמוּת כְּבָר כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ לְבָתֵּיהֶם. וְאָמְרוּ שָׁם טַעֲמָא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ. מַשְׁמַע דְּאִם יִתְפַּלְּלוּ, ה' יִשְׁמַע תְּפִלָּתָם עַל מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. הֲרֵי, דַּאֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹצְחִים בִּשְׁגָגָה, מִתְפַּלְּלִים עַל מוֹתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן גָּדוֹל מִתּוֹךְ קִירוֹת לִבָּם - תְּפִלָּתָם מִתְקַבֶּלֶת.

וְכֵן אֵצֶל חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, דְּאָמְרוּ (ברכות י) עַל חִזְקִיָּהוּ, דִּבְעֵת נְבוּאָתוֹ שֶׁל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא "מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה" (ישעיהו לח, א) - מֵת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא תִחְיֶה בָּעוֹלָם הַבָּא - "וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'" (שם, ב), וּמַאי קִיר אָמַר רַשְׁבָּ"ל: מִקִּירוֹת לִבּוֹ. וּפֵרֵשׁ בְּ"עֵץ יוֹסֵף": דְּהַיְנוּ, בְּכָל לִבּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בְּרַחֲמִים עַל גְּזֵרַת הַמִּיתָה. הֲרֵי, אַף שֶׁהַגְּזֵרָה הָיְתָה מֻחְלֶטֶת כִּנְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ, בְּכָל-זֹאת, עַל יְדֵי תְפִלָּה בְּכָל הַלֵב, נִקְרָע הַגְּזַר דִּין, וְנִתְוַסְּפוּ לוֹ חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת חַיִּים, וְזֶהוּ שֶׁאֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם, אַל יִתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים.

וְכֵן בַּסְּפוֹרְנוֹ (פ' שמות) עַל הַפָּסוּק (שמות ב, כג) "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים" וְגוֹ', וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "וַיִּזְעֲקוּ" - זָעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב עַל עֲבוֹדָתָם וְכוּ', "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם" - לֹא בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָתָם וְכוּ', אֲבָל בִּשְׁבִיל צָרוֹתָם, כְּאָמְרוֹ (שם ג, ט): "וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּבָרַמְבַּ"ן זַ"ל [עַל הַפָּסוּק "וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים" (שם, כה)], זֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהֶאֱרִיךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר טְעָנוֹת רַבּוֹת בִּגְאֻלָּתָם; "וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם"; "וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת בְּרִיתוֹ"; "וַיַּרְא אֱלֹקִים וַיֵּדַע אֱלֹקִים"; "כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבָיו".

כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּשְׁלַם הַזְּמַן שֶׁנִּגְזַר עֲלֵיהֶם, לֹא הָיוּ רְאוּיִם לְהִגָּאֵל, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל, אֶלָּא מִפְּנֵי הַצְּעָקָה קִבֵּל תְּפִלָּתָם בְּרַחֲמָיו. עַד כָּאן.

וְכֵן בְּ"אוֹר הַחַיִּים" [עַל הַפָּסוּק "וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים"] זֶה לְשׁוֹנוֹ: פֵּרוּשׁ - אַחַר שֶׁצָּעֲקוּ וְעָלְתָה צַעֲקָתָם, זָכַר ה' בְּרִית הָאָבוֹת, וְזֶה הָיָה סִבָּה לִפְנוֹת לָהֶם וְלִרְאוֹת אוֹתָם, כִּי רְאִיַּת ה' בַּמִּצְטַעֵר תּוֹעִיל לַהֲסָרַת הַצַּעַר, כִּי הוּא רַחֲמָן וּמָלֵא רַחֲמִים וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה.

וּמוּבָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: הֲרֵי אֲנִי מוֹדִיעֲךָ מִקְּצַת דְּרָכַי; כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶם שֶׁבַח תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לֹא בְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְלֹא בְמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם, רַק שֶׁהֵם עוֹמְדִים וּמַרְבִּים בְתַחֲנוּנִים לְפָנַי - אֲנִי נִזְקָק לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב, יח): "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם". עַד כָּאן.

וּבְמִדְרַשׁ רַבָּה (עה"פ הנ"ל): רִבִּי יִצְחָק פָּתַר קְרָא - בַּדוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאֵין לָהֶם לֹא נָבִיא וְלֹא כֹהֵן, וְאֵין לָהֶם אֶלָּא תְפִלָּה לְבַד, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תְּבַזֶּה אֶת תְּפִלָּתָם, וְכוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּמִכָּל הַנִּזְכַּר לְעֵיל, רוֹאִים וּמְבִינִים אֶת הַפָּסוּק (משלי כה, טו): "בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין" - עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה וְהַתַּחֲנוּנִים "תִּשְׁבָּר-גָּרֶם" (שם), נִשְׁבָּר עֶצֶם קְשִׁי הַגְּזֵרָה. וּבְיָדֵנוּ הוּא לְהִנָּצֵל מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁרוֹאִים וּמַרְגִּישִׁים שֶׁבַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הֵם מִתְגַבְּרִים, וּלְמָה נְחַכֶּה? נִתְעוֹרֵר נָא בְּעוֹד מוֹעֵד לָקַחַת הַכְּלִי-זַיִן שֶׁלָּנוּ, וְנִצְעָק אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְלֹא קֹשִׁי, וְשֶׁיָּבִיא בְּרַחֲמָיו הַגּוֹאֵל צֶדֶק בִּנְדָבָה, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחָנוּ. דְּאִיתָא בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (פ' פקודי אות ד): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: בָּעוֹלָם הַזֶּה נִתְנַדַּבְתֶּם לַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא מְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, וּלֶעָתִיד לָבֹא אֲנִי מְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, וָאֹהַב אֶתְכֶם נְדָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד, ה): "אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה".

תְּפִלָּה - קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ רוּחָנִית.

וְעוֹד שָׁם בְּסֵפֶר "שֵׁם וּשְׁאֵרִית" מֵהַגָּאוֹן הַצַּדִּיק ר' אֵלִיָהוּ דֶּסְלֵר זַצַ"ל, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ...אֲבָל הַדֶּרֶךְ הַבּ' הִיא דֶּרֶךְ הַתְּפִלָּה, דֶּרֶךְ 'קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אֶחָת', שֶׁהִיא יְשִׁירָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא תִקֵן טִמְטוּם לִבֵּנוּ וְכוּ', חִדּוּשׁ גָּדוֹל לָמַדְנוּ בָּזֶה - שֶׁאִם נִתְעוֹרֵר לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת עַל הִתְקָרְבוּת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ', נִזְכֶּה לִבְחִינַת קְפִיצַת הַדֶּרֶךְ רוּחָנִית מֵעַל כָּל הַמְּחִיצוֹת הַמְעַכְּבוֹת וְכוּ', שֶׁמַּדְרֵגַת הַתְּפִלָּה הִיא בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַיְנוּ, שֶׁהִיא מֵעַל גַּבֵּי חֻקֵּי הָעוֹלָם וְכוּ', אֶלָּא מִתְעַלִּים בְּבַת אַחַת וְזוֹכִים לְטָהֳרַת הַלֵּב. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּבְדֶרֶךְ ה' (ח"ד פ"ה אות ג) זֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהָיָה מֵחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לָתֵת לָאָדָם מָקוֹם שֶׁיִּתְקָרֵב לוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף-עַל-פִּי שֶׁכְּפִי מַצָּבוֹ הַטִּבְעִי רָחוֹק מִן הָאוֹר וּמְשֻׁקָּע בַּחֹשֶׁךְ, וְהַיְנוּ, שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת שֶׁיַּעֲמֹד לְפָנָיו וְיִקְרָא בִשְׁמוֹ, וְאָז יִתְעַלֶּה מִן הַשִּׁפְלוּת אֲשֶׁר לוֹ בְּחֵיקוֹ - לְפִי שָעָה - וְיִמָּצֵא מְקֹרָב לְפָנָיו וּמַשְׁלִיךְ עָלָיו יְהָבוֹ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

קַבָּלַת הַתְּפִלָּה תְּלוּיָה בָּאֱמוּנָה שֶׁאֵין מוֹשִׁיעַ מִבַּלְעֲדֶיהָ.

אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (רבה פ' לח אות ד): אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא: עֲנִיִּים אָנוּ, וְאֵין לָנוּ קָרְבָּנוֹת לְהַקְרִיב לְפָנֶיךָ. אָמַר לָהֶם: דְּבָרִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּכֶם, כְּלוֹמַר תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד, ג): "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'", וַאֲנִי מוֹחֵל לָכֶם עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵיכֶם.

וּמַקְשֶׁה בְּסֵפֶר "מַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה": וְלִכְאוֹרָה, קָשָׁה תְּשׁוּבַת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּשְׁמַע כְּאִלּוּ הַדָּבָר קַל מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁאוֹמֵר אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, לֹא זְבָחִים וְלֹא קָרְבָּנוֹת, אֶלָּא דְבָרִים - וְזֶהוּ בְּכוּ וְהִתְפַּלְּלוּ לְפָנַי שֶׁאָמַר לְעֵיל. וַהֲלֹא זֶהוּ יוֹתֵר קָשֶׁה מִזְּבָחִים וְקָרְבָּנוֹת, דְּקָרְבָּן יָכוֹל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהָבִיא, אֲבָל לִבְכּוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל, לֹא כָּל אָדָם זוֹכֶה, וְרַק יְחִידֵי סְגֻלָּה יְכוֹלִים וּמְסֻגָּלִים לִבְכּוֹת בֶּאֱמֶת עַל תְּשׁוּבָה וּגְאֻלָּה. וְגַם אָדָם שֶׁיָּכוֹל לִבְכּוֹת עַל כָּל צַעַר גַּשְׁמִי, וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לְקַבֵּל וְלִסְבֹּל שׁוּם עָגְמַת נֶפֶשׁ, עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁלִּבּוֹ יוֹצֵא מִכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה הֵפֶךְ רְצוֹנוֹ בְּבֵיתוֹ, אוֹ בֵּין חֲבֵרָיו. אוּלָם, כְּשֶׁהַדָּבָר נוֹגֵעַ לְרוּחָנִיּוֹתוֹ, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ לֹא יוּכַל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת אוֹ לִישׁוֹן כְּדַרְכּוֹ. וּמָה עוֹד, כְּשֶׁהַדָּבָר נוֹגֵעַ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל וּלְגָלוּת הַשְּׁכִינָה, עַל זֶה אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו, אֲבָל שֶׁיַּרְגִּישׁ דְּאָגָה בְּלִבּוֹ וְשֶׁיִּזְּלוּ עֵינָיו דְמָעוֹת? - מִזֶּה אֵין לְדַבֵּר כְּלָל בִּזְמַנֵנוּ. וְאִם כֵּן, אֵיךְ שַׁיָּךְ לוֹמַר אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם רַק דָּבָר קַל כָּזֶה?

אֲבָל הָאֱמֶת הוּא, כִּי הַדָּבָר קַל הוּא, כִּי לִזְכּוֹת לְקָרְבָּנוֹת וּלְתוֹרָה צָרִיךְ זְכוּת וְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא מְרֻבָּה, וּבְלִי הָאֶמְצָעִים לֹא יוּכַל לִזְכּוֹת לָזֶה, כִּי יִתָּכֵן וְאֵין לוֹ הַכִּשְׁרוֹן וְהָאֳפָנִים הַדְּרוּשִׁים לִזְכּוֹת לַעֲשִׁירוּת שֶׁמִּמָּמוֹנוֹ יוּכַל לְהָבִיא קָרְבָּן, וְכֵן לְתוֹרָה. אֲבָל לְעֻמַּת זֶה לִתְפִלָּה, יָכוֹל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהַגִּיעַ מִכּוֹחוֹ בְּעַצְמוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא רָחוֹק מְאֹד וְלִבּוֹ כְּאֶבֶן שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ כְלוּם, בְּכָל-זֹאת בְּיָדוֹ וּבְכוֹחוֹ הוּא לְהַנִּיעַ הַלֵּב, כִּי הַכֹל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם. וְלָזֶה אֵין שׁוּם תֵּרוּץ וַאֲמַתְלָה, וְהוּא מֻכְרָח לְהִתְרוֹמֵם מִשִּׁפְלוּתוֹ וּלְהָבִין מַצָּבוֹ אֵיךְ שֶׁהוּא הֶחֱלִיף מֵרוּם חֵלֶק אֱלֹקִי מַמָּשׁ - בִּשְׁאוֹל, וְעָשָׂהוּ מְאֹד עָפָר וָאֵפֶר. וְעַל זֶה אֵין לְהָשִׁיב שׁוּם תְּשׁוּבָה - כִּי אִם הוּא לֹא יָחוּס עַל נַפְשׁוֹ, מִי יָחוּס עָלָיו? וְאֵין זֶה תָּלוּי בְּכִשְׁרוֹנוֹת וּבִתְנָאִים מְיֻחָדִים, וְלֹא שַׁיָּךְ לָזֶה שׁוּם הִסְתַּגְּלוּת וְכַדּוֹמֶה. וְכָל מִי שֶׁרַק בְּשֵׁם אָדָם יְכֻנֶּה, מְסֻגָּל לְהָבִין כִּי הוּא נִבְרָא, הַמְחֻסָּר כֹּל, וּמוּכָן בְּכָל רֶגַע לְכָל פֶּגַע, וְאֵין לוֹ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁבְּרָאוֹ וְהִמְצִיאוֹ וְהִגִּיעוֹ לְמַצָּבוֹ בּוֹ הוּא נִמְצָא. וְכָל מִי שֶׁעוֹדוֹ בֵּין הַחַיִּים בַּנִּמְצָא, מֵבִין שֶׁבִּזְמַנֵּנוּ אָנוּ אֵין שׁוּם חָכְמָה וְטֶבַע לְהִנָּצֵל מִפִּגְעֵי הַזְּמַן. וְרוֹאִים כַּיּוֹם, אֵיךְ שֶׁרוֹפְאִים אוֹבְדֵי עֵצוֹת, וּמַמָּשׁ לְעֵינֵיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁבּוֹדְקִים חוֹלִים וּמְיַעֲצִים לָהֶם עֲצוֹתָם וְרוֹשְׁמִים סַמֵּיהֶם, מֵתִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הַחוֹלִים תַּחַת יָדָם. כָּךְ הָיָה בִּפְטִירַת הַצַּדִּיק ר' אֵלִיָּהוּ דֶּסְלֵר ע"ה, וְכֵן בְּהָרַב ר' מֹשֶׁה חַיִּים אָקוּן ע"ה, וְכָךְ הוּא בְּאַלְפֵי מִקְרִים דּוֹמִים, וְכָל הַתְּרוּפוֹת שָׁוְא וְשֶׁקֶר. וְגַם יָדוּעַ שֶׁהָרוֹפְאִים הַטִּבְעוֹנִים וְהַצִּמְחוֹנִים אוֹמְרִים כִּי כָל הַסַּמִּים הֵם מָוֶת מַמָּשׁ לַגּוּף, וְרַק לְהִזָּהֵר צָרִיךְ מְאֹד בְּמַאֲכָלִים וּדְיֶעטֶע חֲזָקָה. וְהָעִקָּר - אֵלּוּ וְאֵלּוּ לוֹקְחִים דָּמִים וְשׁוֹלְחִים רְבָבוֹת לְבֵית קְבָרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְעוֹלָם גֹלֶם מַאֲמִין בָּהֶם, וּמְקִימִים מֵהֶם כָּל יוֹם אֱלִילִים חֲדָשִׁים, וּכְאִלּוּ שֶׁבַּדֶּרֶךְ וְהַשִּׁיטָה הַחֲדָשָׁה שֶׁגִּלָּה עַכְשָׁו בִּכְדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר מֵהַפְּתָאִים יוּכַל לְהוֹשִׁיעוֹ, וּמַאֲמִין בּוֹ כַּעֲבוֹדָה זָרָה.

וְצָרִיךְ לִזְכֹּר הַכָּתוּב בְּאִיּוֹב (ה, יח): "כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶינָה". וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ, נִשְׁכָּח, רַחֲמָנָא לִצְלָן, לְגַמְרֵי שֶׁהוּא מַמְצִיא לְמָזוֹר תֶּרֶף. וּבִנְעוּרַי, אֶזְכֹּר כִּי אֲפִלּוּ גּוֹיִם, לְהַבְדִּיל, הָיו שׁוֹאֲלִים וּמְבַקְּשִׁים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וְיָדְעוּ זֹאת שֶׁרַק הַתְּפִלָּה הִיא הַתְּרוּפָה הָאֲמִתִּית. וְקֹדֶם כֹּל חַיָּבִים לִזְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּמְצִיא הָרוֹפֵא וְהַסַּם הַנָּכוֹן, וְלֹא לָרוּץ קֹדֶם כֹּל לְכָל רוֹפֵא, וְרַק כְּשֶׁאֵין שׁוּם עֵצָה, הוֹלְכִים לְבַקֵּשׁ גַּם כֵּן שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ, כַּדָּבָר הַבָּא לַאֲחֲרוֹנָה. וּמִי לֹא רוֹאֶה, שֶׁכַּיּוֹם אֵין שׁוּם יְצִיבוּת בָּעוֹלָם, וְתַהְפּוּכוֹת הַזְּמַן וּמִקְרָיו מִשְׁתַּנִּים כִּמְעַט בְּכָל יוֹם, וְאֵין עַל מִי לִסְמֹךְ. וְאִם קֹדֶם הַמִּלְחָמָה הָיָה מִי שֶׁהֶאֱמִין שֶׁבַּיִת וְשָׂדֶה הוּא קִנְיָן עוֹלָמִי עֲבוּר כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו, הֲלֹא כְּבָר רָאִינוּ בְעֵינֵינוּ שֶׁגַּם זֶה קָנֶה רָצוּץ, וְכָל מִי שֶׁסָּמַךְ עַל זֶה - נֶאֱבַד, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי רַבִּים הָיוּ יְכוֹלִים לְהִנָּצֵל מֵהַגֵּהִנָּם הַנּוֹרָא, וְרַק הָיָה קָשֶׁה לָהֶם לְהִפָּרֵד מִבָּתֵּיהֶם וְנַחֲלָתָם הַיְקָרִים. וּמִי עִוֵּר וְלֹא יִרְאֶה שֶׁבְּדוֹרֵנוּ אָנוּ הַכֹּל עוֹמֵד בַּאֲוִיר, וְאֵין לְשׁוּם אֶחָד מִשְׁעָן חָזָק שֶׁיּוּכַל לוֹמַר: כָּל-זְמַן שֶׁזֶּה בְּיָדִי, אֲנִי בָּטוּחַ. הַזָּהָב מְאַבֵּד כַּיּוֹם לְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֶת חַיֵּיהֶם, כִּי בִתְקוּפָה זוֹ שֶׁאָנוּ חָיִים, כָּל אֶחָד אוֹרֵב עַל עָשְׁרוֹ, מֵהַמֶמְשָׁלָה עַד כָּל אֶזְרָח שֵׁנִי, וְהוּא הוֹלֵךְ נְגוּעַ לֵב עִם הַזָּהָב לַקֶּבֶר.

וְאִם כֵּן אֵפוֹא, זֹאת עֲשׂוּ וַחֲיוּ, הַשְׁלִיכוּ כָּל-אֶחָד אֶל אֱלִילֵי כַסְפּוֹ, אֱלִילֵי הָרוֹפְאִים וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ, וּבִינוּ זֹאת שֶׁאֵין עַל מִי לִבְטֹחַ; לֹא בְרֶכֶב הָאֲמֵרִיקָנִים, הַמְבַקְּשִׁים רַק הֲנָאָתָם בִּלְבַד, וְלֹא עַל הַסּוּסִים הַסּוֹבְיֵטִים ]שֶׁהֵם בֶּאֱמֶת רַק סוּסִים מְזֻיָּנִים בְּיַד הַשָׂטָן לְהַשְׁחִית הָעוֹלָם]. וְרַק נָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹקֵינוּ בִּבְכִיּוֹת וּבְתַחֲנוּנִים, וְנַרְבֶּה בִּתְפִלָּה. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לְהָבִין מִנַּפְשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת, וְאֵינוֹ רַק גֶּשֶׁם נִפְסָד, וּבְוַדַּאי יָכוֹל לְהִדָּבֵק בְּבוֹרְאוֹ שֶׁהֵפִיחַ בּוֹ הָרוּחָנִיּוּת הַזּוֹ, וּלְהִתְקַשֵּׁר עִמּוֹ בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד וְיִפָּסֵד לְגַמְרֵי.

וְהָעִקָּר הַיּוֹצֵא מִדִּבְרֵי הַמִּדְרַשׁ רַבָּה שֶׁהֵבֵאנוּ לְעֵיל, שֶׁאֵין לְשׁוּם אָדָם לִפְטֹר עַצְמוֹ מֵהַתְּפִלָּה, כִּי אַף שֶׁבִּיכָלְתּוֹ לְתָרֵץ עַצְמוֹ שֶׁהוּא עָנִי וְאֵין בְּיָדוֹ תּוֹרָה וְכוּ', אֲבָל לִבְכּוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל, הֲרֵי זֶה בְּיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאֵין לְקַוּוֹת לִיצִיאָה מִן הַגָּלוּת לְלֹא בְכִיּוֹת וּתְפִלּוֹת. וּכְכָל מַה שֶּׁנַּרְבֶּה וְנִתְחַזֵּק יוֹתֵר בִּבְכִיּוֹת בְּתַחֲנוּנִים וּבִתְפִלָּה, נוּכַל לְקַוּוֹת שֶׁשַּׁוְעָתֵנוּ תַּעֲלֶה הַשָּׁמַיְמָה וְנִגָּאֵל מְהֵרָה. וְלָזֶה אֵין בְּיָדֵינוּ שׁוּם תֵּרוּץ מִלְּבַד שֶׁנֶּאֱטָם לִבֵּנוּ, שֶׁרַחֲמָנָא לִצְלָן הָיִינוּ כְּמֵתִים מַמָּשׁ, שֶׁהַמֵּת אֵינוֹ חָשׁ בָּאִזְמֵל, וְלִבֵּנוּ נַעֲשָׂה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כְּאֶבֶן דּוּמָם מַמָּשׁ, וְרַק זֶה סִבַּת הָרִפְיוֹן בַּתְּפִלָּה. וּבְמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (אות ו) "וְאַתָּה תְצַוֶּה וְגוֹ'": זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שיר השירים ז, ו) "רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל" - הָרָשׁ שֶׁבְיִשְׂרָאֵל שָׁקוּל כְּאֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א' יח, מב): "וְאֵלִיָהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל". "וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן" - הַדַל שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שָׁקוּל כְּדָנִיֵּאל, דִּכְתִיב בֵּהּ (דניאל ה, כט): "וְהַלְבִּשׁוּ וְכוּ'". "מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים" - אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְׂרָאֵל: כִּבְיָכוֹל אֲנִי אָסוּר בִּשְׁבוּעָה עִמָּכֶם וְגוֹ'. וְעַיֵּן שָׁם בְּפֵרוּשׁ "עֵץ יוֹסֵף", שֶׁלֹּא תַחֲשֹׁב הֱיוֹת הָרָשׁ וְהַדַּל רָחוֹק שֶׁתְּקֻבַּל שַׁוְעָתוֹ וְכוּ', לָכֵן אָמַר שֶׁהָרָשִׁים חֲבִיבִים לִפְנֵי ה' כְּאֵלִיָּהוּ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.

וּמִי שֶׁמַּרְבֶּה דִבּוּרִים קָמֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַקָּדוֹש?-בָּרוּךְ-הוּא עוֹנֶה אוֹתוֹ אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ כְּדָּאִי וְרָאוּי לְאוֹתָהּ אִצְטָלָא, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר חֲסִידִים (סימן קל), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "וְיֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ" (איוב יד, ט) - יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי שֶיְּקַבֵּל הַמָּקוֹם תְּפִלָּתוֹ, אֶלָּא בַּעֲבוּר תֹּקֶף תַּחֲנוּנִים וְדִמְעַת עֵינָיו אֲשֶׁר תָּמִיד בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן. אַף-עַל-פִּי שֶאֵין בְּיָדוֹ זְכוּת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מְקַבֵּל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוךְ-הוּא תְּפִלָּתוֹ וְעוֹשֶה חֶפְצוֹ.

וּמוּבָא בְּ"טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ": וְכֵן מָצִינוּ אֵצֶל הָרִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, כְּמוֹ גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ שֶׁאָמַר אֵיזֶה דִבּוּרִים קֳדָם ה' וְנוֹשְׁעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל. כְּתִיב (שופטים ו, יד): "וַיִּפֶן אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, שֶׁלִּמַּדְתָּ סַנֵּגוֹרְיָא עַל בָּנַי וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל".

וְיָדַעְנוּ מַעֲשִׂיּוֹת נוֹרָאוֹת וּפְלָאוֹת, אֲשֶׁר גְּאוֹנֵי וּקְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹנִים שֶׁהִרְעִישׁוּ עוֹלָמוֹת בִּשְׁבִיל אֵיזֶה גְזֵרַת הַצִּבּוּר וְהַכְּלָל, וְלֹא נַעֲנוּ מִן הַשָּׁמַיִם. וּבָא לִפְעָמִים אֵיזֶה אִישׁ פָּשׁוּט בְּתַכְלִית, וְדִבֵּר אֵיזֶה דִבּוּרִים בְּתָם- לְבָבוֹ, וְנַעֲשָׂה מִזֶּה רַעַשׁ בַּשָּׁמַיִם, וְתֵכֶף נִתְבַּטְּלָה הַגְּזֵרָה. כִּי דַע, אָחִי, כִּי כְמוֹ שֶׁיֵּשׁ כְּלָל, יֵשׁ פְּרָט אֵצֶל כָּל אָדָם. לִפְעָמִים שֶׁאָדָם מֵכִין עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה' וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו וְלֹא נַעֲנֶה, וְלִפְעָמִים שֶׁלֹּא בִמְכֻוָן, הֲגַם שֶׁאֵין לוֹ מוֹחַ וְיִשּׁוּב הַדַּעַת - מְדַבֵּר אֵיזֶה דִבּוּרִים טוֹבִים לִפְנֵי ה', וּמָצָא עֵת רָצוֹן, וְנַעֲנֶה תֵּכֶף עַל כָּל מִשְׁאֲלוֹת לְבָבוֹ.

רַק, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בְּוַדַּאי שֶׁצַּדִּיק קָדוֹשׁ וְטָהוֹר נַעֲנֶה עַל פִּי רֹב, אִם לֹא לְעִתִּים, חַס וְחָלִילָה, נִסְתְּמוּ שַׁעֲרֵי תְפִלּוֹת לְפָנָיו. וְאִילוּ הֶעָנִי, עַל פִּי רוֹב, בְּוַדַּאי אֵינוֹ נַעֲנֶה, כִּי אֵינוֹ רָאוּי לְאוֹתוֹ אִצְטָלָא, רַק לִפְעָמִים בְּעֵת צַר, נִצְרָךְ לְמַעְלָה דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ שֶׁל אִישׁ פָּשׁוּט, וְנַעֲשֶׂה שַׁעֲשׁוּעִין דְּמַלְכָּא בָּזֶה. כִּי עַל זֶה אֵין קִטְרוּג כָּל כָּךְ, כִּי הַחִיצוֹנִים אֵינָם שׁוֹמְרִים עַל דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ לִסְתֹּם מִלַּעֲלוֹת, כִּי טָח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם. עַל כֵּן, לִפְעָמִים, אָדָם מְדַבֵּר אֵיזֶה דִבּוּרִים קְדוֹשִׁים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, אוֹ, לְהַבְדִּיל, בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ, הֲגַם שֶׁאֵינוֹ בַּר הָכִי, אַךְ נִמְצָא לוֹ לְפִי שָׁעָה עֵת רָצוֹן, וּמִתְעַלִּים הַדִּבּוּרִים מְאֹד מְאֹד וְנוֹשָׁע הוּא וְעוֹד אֲחֵרִים עִמּוֹ.

וְכָתַבְתִּי כָּל אֵלּוּ הַהַקְדָּמוֹת, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁבָּחוּן וּמְנֻסֶּה כִּי הַיֵּצֶר הָרָע מַנִּיחַ כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד לְטַמְטֵם הַלֵּב, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת בַּר יִשְׂרָאֵל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד.

וְכַמַּעֲשֶׂה הַמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ שֶׁהִתְפַּלְּלוּ עַל הַגְּשָׁמִים, וְהָיְתָה שָׁם אַלְמָנָה אַחַת שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה שֶׁיִּתְיַבֵּשׁ לָהּ הַתַּנּוּר שֶׁל חֵרֶס שֶׁבָּנְתָה, וְהַמַּיִם יְכוֹלִים הָיוּ לְקַלְקֵל אוֹתוֹ, וְהִתְפַּלְּלָה שֶׁלֹּא יֵרְדוּ גְשָׁמִים, וְהוֹעִילָה תְפִלָּתָהּ נֶגֶד כָּל הַצִּבּוּר שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִים שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים, וַה' שָׁמַע תְּפִלָּתָהּ וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, כִּי הִיא הִתְפַּלְּלָה מִלֵּב שָׁלֵם וּמֵעֹמֶק הַלֵּב יוֹתֵר מֵהֶם.

טז. סגלת כח התפלה להתקבל אפלו מרשע כשהיא תפלה באמת.

"אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" (במדבר טז, טו). רְאֵה בָּרַמְבַּ"ן זַ"ל, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָמַר מֹשֶׁה, "אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" - אַל תֵּפֶן אֶל קָרְבָּן שֶׁיַּקְרִיבוּ לְפָנֶיךָ וְאֶל תְּפִלָּה שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ לְךָ, כִּי כָל הַקָּרְבָּנוֹת, גַּם הַתְּפִלָּה, יִקָּרְאוּ מִנְחָה בַּכָּתוּב.

וַהֲרֵי נוֹרָא וּמַבְהִיל לִרְאוֹת מִכָּאן כֹּחַ הַתְּפִלָּה, שֶׁאֲפִלּוּ לַחוֹטְאִים בְּנַפְשׁוֹתָם, עוֹד הָיָה מָקוֹם לְהִנָּצֵל בְּכֹחַ הַתְּפִלָּה (ר' יחזקאל לוינשטיין).

וְכֵן מוּבָא בְּמִדְרַשׁ רַבָּה (פ' וארא פרק יא אות א בסוף) עַל הַפָּסוּק "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְגוֹ'" (שמות ח, טז): וְרִבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר רַב חָמָא אָמַר, הָדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, יג): "וְחַנְפֵי-לֵב יָשִׂימוּ אָף לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם", וּמַהוּ "וְלֹא יְשַוְּעוּ כִּי אֲסָרָם"? אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם רוֹצִים לָשׁוּב לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּבָאִין לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה - אֵינָן יְכוֹלִים, לָמָּה? - "כִּי אֲסָרָם", שֶׁנָּעַל בִּפְנֵיהֶם. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה רוֹצֶה לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה, וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה: עַד שֶׁלֹּא יֵצֵא, לֵךְ וְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו. וּמְפָרֵשׁ שָׁם, שֶׁדַּעַת רִבִּי פִּנְחָס, שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר "לִפְנֵי פַרְעֹה" (שם), פֵּרוּשׁוֹ - קֹדֶם פַּרְעֹה. הִתְיַצֵּב קֹדֶם שֶׁיִּתְיַצֵּב פַּרְעֹה, שֶׁתִּתְיַצֵּב אַתָּה בְּשֵׁם ה' לְפָנָיו קֹדֶם שֶׁיִּתְיַצֵּב הוּא לִקְרֹא בְשֵׁם ה', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל: אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְפִלָּה. וְכֵן "יְצִיבָה" גַּם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ב): "וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר", עַיֵּן שָׁם. וְרוֹאִים שֶׁאֲפִלּוּ פַּרְעֹה, לוּ הָיָה מַצְלִיחַ לְהִתְפַּלֵּל, הָיָה נִצּוֹל לְגַמְרֵי, וְהָיָה צָרִיךְ לְהַפְרִיעַ לוֹ שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל. וְנוֹרָא לִרְאוֹת מִזֶּה כֹּחַ הַתְּפִלָּה!

וּבְמִדְרַשׁ רַבָּה בְּפָרָשָׁה זוֹ (פ' יח אות יז) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בא"ד "כָּל-תִּשָׂא עָוֹן וְקַח-טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" (הושע יד, ג), אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּזְמַן שֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וְכוּ', וְעַכְשָׁו אֵין בְּיָדֵינוּ אֶלָּא תְפִלָּה. "טוֹב" בְּגִימַטְרִיָּא י"ז, תְּפִלָּה י"ט בְּרָכוֹת הוֹצֵא מִשָּׁם וְכוּ'. וְרִבִּי סִימוֹן אוֹמֵר: "וְקַח טוֹב" בְּגִימַטְרִיָּא "נֶפֶשׁ". אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: כְּשֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וְכוּ', וְעַכְשָׁו הֲרֵי חֶלְבֵּנוּ וְכוּ', יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא כַפָּרָה עָלֵינוּ וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְרוֹאִים שֶׁבִּתְפִלָּה צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ הַנֶּפֶשׁ, וִיקֻבַּל כְּקָרְבָּן, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּרַשִׁ"י (שבת קכז:): וְנֶפֶשׁ הַיְנוּ תְפִלָּה, וְכֵן בִּבְרָכוֹת (ה:): וּמַה הוּא הַנֶּפֶשׁ? זוֹ תְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר גַּבֵּי תְפִלַּת חַנָּה (שמואל א' א, טו): "וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה'". וּבְיַלְקוּט סוֹף אֵיכָה עַל הַפָּסוּק (איכה ג, מא) "נִשָׂא לְבָבֵנוּ וְכוּ'", אָמַר ר"א: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וְכוּ'. וּמַקְשֶׁה, וְהָא כְּתִיב "וַיְפַתּוּהוּ וְגוֹ'" (תהלים עח, לו) מַשְׁמַע שֶׁאֵין לִבָּם שָׁלֵם בַּתְּפִלָּה, וְאַף עַל פִּי כֵן "וְהוּא רַחוּם וְגוֹ'" (שם, לח) - לָא קַשְׁיָא - הָא בְּיָחִיד, הָא בְצִבּוּר. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְעַל פִּי זֶה פֵּרַשְׁתִּי, בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו" (תהלים קמה, יח).

שׁוֹאֵל הַמִּדְרָשׁ: יָכוֹל לַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (שם). וְיֵשׁ לְהַקְשׁוֹת עַל מִדְרָשׁ זֶה, לָמָּה לֹא אָמַר הַפָּסוּק תֵּכֶף - קָרוֹב ה' לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת? וְלָמָּה הֻצְרַךְ הַפָּסוּק קֹדֶם לִכְתֹּב "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו", וְאַחַר-כָּךְ לוֹמַר לְךָ, לֹא לַכֹּל מַמָּשׁ, אֶלָּא לַקּוֹרְאִים בֶּאֱמֶת, וְלוֹמַר פַּעֲמַיִם מִלַּת "לְכֹל", וְלָמָּה לֹא דַי בְּפַעַם אֶחָת?

אֶלָּא, כַּוָּנַת הַפָּסוּק לְהַדְגִּישׁ שֶׁתְּפִלַּת הַקּוֹרֵא בֶאֱמֶת מִתְקַבֶּלֶת אֲפִלּוּ אִם הוּא רָשָׁע וְאֵין בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים. וְזֶהוּ אָמְרוֹ: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו", כְּלוֹמַר לְכֻלָּם, בֵּין רְשָׁעִים, בֵּין צַדִּיקִים. וְכֵיצַד יִהְיֶה ה' קָרוֹב לָרְשָׁעִים? עוֹנֶה הַפָּסוּק - כֵּן, אִם קוֹרְאִים בֶּאֱמֶת, קָרוֹב אֲנִי לָהֶם גַּם, כִּי גֶדֶר קַבָּלַת הַתְּפִלָּה - בִּקְרִיאָה בֶּאֱמֶת.

וּפֵרֵשׁ בַּ"שּׁוֹמֵר אֵמוּנִים", שֶׁאֲפִלּוּ רָשָׁע אִם בּוֹטֵחַ בַּה' וּמִתְפַּלֵּל - ה' עוֹנֵהוּ. אֶלָּא שֶׁהַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע - צַדִּיק, ה' עוֹנֵהוּ וּמְמַלֵּא חֶפְצוֹ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִפְגַּע גַּם בֶּעָתִיד, וְאִלּוּ הָרָשָׁע, ה' עוֹנֵהוּ וּמְמַלֵּא חֶפְצוֹ עַתָּה, אֲבָל אֵין הַבְטָחָה שֶׁטּוֹבָה זוֹ שֶׁקִּבֵּל עַתָּה, לֹא תִפְגַּע בּוֹ וְתַזִּיקֵהוּ לֶעָתִיד.

וְעַל פִּי זֶה יוּבַן מַה שֶּׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ ע"ה, לְיוֹסֵף (בראשית מח, כב): "אֲשֶׁר לָקַחַתִּי [אֶת עִיר שְׁכֶם] מִיַּד הָאֱמוֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי", וְתִרְגֵּם הַתַּרְגּוּם: בִּצְלוֹתִי וּבָעוּתִי [בִּתְפִלָּתִי וּבְתַחֲנוּנַי]. וּבֶאֱמֶת, לָמָּה הִשְׁתַּמְּשָׁה הַתּוֹרָה עַל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן בִּלְשׁוֹן חֶרֶב וְקֶשֶׁת? אֶלָּא, לְפִי הַנִזְכַּר לְעֵיל, מוּבָן לִרְמֹז לְךָ מָתַי תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם מִתְקַבֶּלֶת, כַּאֲשֶׁר רוֹאֶה בִתְפִלָּתוֹ הַצָּלָה וִישׁוּעָה, וּמַאֲמִין שֶׁאֵין מַה שֶּׁיּוֹשִׁיעוֹ - רַק בִּתְפִלָּה, כְּחַיָּל בִּשְׁעַת מִלְחָמָה שֶׁסּוֹמֵךְ עַל נִשְׁקוֹ - חַרְבּוֹ וְקַשְׁתּוֹ, וְרוֹאֶה בָזֶה אֶת כָּל הַצָּלָתוֹ, וּמֵבִין שֶׁבְּלִי נֶשֶׁק הוּא אָבוּד. כֵּן כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ בַּתְּפִלָּה שֶׁהִיא הַנֶּשֶׁק הַיָּחִיד שֶׁלּוֹ, וּמִבְּלִי זֶה הוּא אָבוּד, וּמַאֲמִין שֶׁרַק בַּתְּפִלָּה תְּלוּיָה יְשׁועָתוֹ, הֲרֵי צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא.

וְכֵן רָאִיתִי אַחַר-כָּךְ מַאֲמָר דּוֹמֶה לָזֶה מֵר' יְחֶזְקֵאל לְוֵינְשְׁטֵיין זַ"ל שֶׁכָּתַב: וְדַע, כִּי לְכָל אָדָם יֵשׁ בְּמֶשֶׁךְ חַיָּיו כְּעֵין יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְעִקַּר כְּלָל זֶה נְקוֹט בְּיָדֶךָ, כִּי תְפִלָּה יְכוֹלָה לְעָזְרֶךָ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם (שמות ב כג, כד): "וַיִּזְעָקוּ... וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם". וְאֶת זֶה מְבַקְּשִׁים מֵהָאָדָם - שֶׁיִּזְעַק לַה' בַּצַּר לוֹ. וּבֶאֱמֶת, הָיָה הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ר"י (ברכות כא): וְהַלְוַאי שֶיִּתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. וַהֲרֵי, לִכְאוֹרָה, מְיֻתָּר הַ'וְהַלְוַאי'? וְאִם מִשּׁוּם דְּכַוָּנָתוֹ שָׁם, שֶׁיָּכוֹל לְהַשְׁלִים כָּל הַיוֹם, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְכוּ'. אֶלָּא שֶׁר"י מְגַלֶּה לָנוּ, שֶׁבֶּאֱמֶת הַלְוַאי שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, כִּי זֶה מַצַּב הָאָדָם, וּבִפְרָט בִּתְקוּפָתֵנוּ, כְפִי שֶׁאִישׁ הַצָּבָא אֵינוֹ נִפְרָד מִנִּשְׁקוֹ אַף לְרֶגַע, כֵּן הָאִישׁ הַיִּשְרְאֵלִי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִתְּפִלָּה בְּעִתִּים אֵלּוּ, כִּי זֶהוּ הַכְּלִי זַיִן שֶׁלּוֹ. וְכֵן הַחַיִּים הֵם לְעוֹלָם מִלְחָמָה, וְאֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּמִלְחָמָה לְלֹא נֶשֶׁק, וּבִפְרָט בְּמַצָּבֵנוּ אָנוּ? וְלָזֶה תִּרְאֶה, שֶׁתִּקְּנוּ תְפִלָּה עַל כָּל מִקְרֶה; תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ וְיוֹצֵא לַדֶּרֶךְ וְכוּ', תְּפִלָּה עֲבוּר הַנִּכְנָס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְכוּ'. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁלֹּא תִמָּצֵא - תִּרְאֶה שֶׁצָּרִיךְ תְּפִלָּה, וְרַק בָּזֶה נוּכַל לִגְבֹּר עַל אוֹיְבֵינוּ. וּכְמוֹ שֶׁנָּתַן לְעֵשָׂו הַיְרֻשָּׁה - "וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה" (בראשית כז, מ), כֵּן הַיְרֻשָּׁה אֶצְלֵנוּ - "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב" (שם, כב). [וְעַיֵּן בְּסֵפֶר "מַעֲלַת הַתּוֹרָה", שֶׁבִּזְמַן שֶׁ"הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב", גַּם הַיָּדַיִם, שֶׁהֵם "יְדֵי עֵשָׂו", מְשֻׁעְבָּדִים אֵצֶל יַעֲקֹב. עַיֵּן שָׁם.]

וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּמְנַשֶּׁה בֶּן חִזְקִיָּהוּ, שֶׁהָיָה רָשָׁע גָּמוּר, וְלֹא הָיָה מִי שֶׁהִמְרָה וְהִפְלִיג בָּעָוֶל כָּמוֹהוּ, לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נֶאֱמַר בּוֹ (דברי הימים ב' לג יב, יג): "וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי ה' וְגוֹ' וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶּר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ לִירוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּתוֹ". (מספר העיקרים)

וְכֵן מָצִינוּ גַּבֵּי מַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶנֶּאֱמַר שָׁם (במדבר טז, טו): "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל-ה' אַל-תֵּפֶן אֶל-מִנְחָתָם", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: לְפִי פְשׁוּטוֹ, הַקְּטֹרֶת שֶׁהֵם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ מָחָר, אַל תֵּפֶן אֲלֵיהֶם. אָמַר הַ'סַּבָּא מִקֶּלֶם': רוֹאִים מִכָּאן עַד כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ צָרִיךְ הָיָה לְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁלֹא יְקַבֵּל אֶת הַקְּטֹרֶת, דְּהַיְנוּ, הַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּהֶם. אַף שֶׁאִם, חַס וְחָלִילָה, הָיְתָה תְּפִלָּתָם מִתְקַבֶּלֶת, הָיָה בְּכָךְ אִש?וּר לְהַשְׁקָפָתָם הַכַּפְרָנִית בְּמֹשֶׁה וּבְתוֹרָתוֹ, וְהָיְתָה מִתְבַּטֶּלֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, חַס וְחָלִילָה - בְּכָל זֹאת פָּחַד מֹשֶׁה מִתְּפִלָּתָם.

יז. כשלבו נשבר מיסורין שבאו עליו - ינצל אותה שעה לתפלה.

"לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה" (תהלים נא, יט). הָעִקָּר הוא - לֵב נִשְׁבָּר וְנִכְנָע. וּכְדֵי לִזְכּוֹת לְלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, הֲרֵי זֶה קָשֶׁה מְאֹד, כִּי הָאָדָם קְשֵׁה עֹרֶף מִטִּבְעוֹ, וְלֹא מַרְגִּישׁ כְּאֵב וְצַעַר בַּחֲטָאָיו, וְהַרְבֵּה עָמָל צָרִיךְ הָאָדָם לִזְכּוֹת לִשְׁבֹּר לִבּוֹ לִפְנֵי ה'.

אוּלָם, כְּשֶׁבָּאִים עַל הָאָדָם יִסּוּרִים גַּשְׁמִיִּים - תֵּכֶף לִבּוֹ נִשְׁבָּר בְּקִרְבּוֹ. וְלָכֵן, יְנַצֵּל הַשִּׁבְרוֹן לֵב וְיִתְפַלֵּל וְיָשׁוּב לַה', וְלֹא יִהְיֶה טִפֵּשׁ לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה וִישׁוּעָה מִפְּלוֹנִי אוֹ מֵאַלְמוֹנִי, אֶלָּא יָשָׁר יִפְנֶה בְּלִבּוֹ הַנִּשְׁבָּר לַה' וּתְקֻבַּל תְּפִלָּתוֹ.

וְזֶה לְשׁוֹן סֵפֶר "טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ" (דף שטו ע"ב): כְּשֶׁאָדָם, חַס וְחָלִילָה, בְּאֵיזֶה צַעַר גָּדוֹל, אוֹ יִסּוּרִים, חַס וְחָלִילָה, אָז עַל יְדֵי צַעַר וְיִסּוּרִים, קְרוֹבִים דִּבּוּרָיו לִפְנֵי ה' (עיין באור החיים הקדוש פ' שמות), וְאָז טוֹב שֶׁיַּעֲסֹק בִּתְשׁוּבָה, כִּי זֶה יוֹעִיל לְהַמְתָּקַת הַדִּינִים יוֹתֵר מִכָּל לִמּוּדִים וּמִכָּל תְּפִלּוֹת, כִּי הָעִקָּר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא - לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, שֶעַל יְדֵי זֶה מִתְבַּטְּלִים כָּל הַגְּזֵרוֹת. וְלִבְחִינַת לֵב נִשְׁבָּר אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ, לֹא עַל יְדֵי תְפִלָּה, וְלֹא עַל יְדֵי תְהִלִּים וְכַדּוֹמֶה, לְאָדָם בֵּינוֹנִי, רַק עַל יְדֵי תְשׁוּבָה, וִדּוּי, חֲרָטָה וַעֲבוֹדַת ה' זְמַן וּזְמַנִּים. וְיִשְׁפֹּךְ לְבָבוֹ לִפְנֵי ה' כְּבֵן הַמִּתְגַּעְגֵּעַ וְשׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי אִמּוֹ. וְזֶה הוּא הַדֶּרֶךְ לְהָבִיא אֶת הָאָדָם בְּזוֹ הַשָּׁעָה לִדְמָעוֹת רַבּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמְּקוֹר הַדְּמָעוֹת נִסְתָּם מֵחֹזֶק הַלֵּב אוֹ מִטִּמְטום הַלֵּב, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁהוּא בְּצַעַר, חַס וְחָלִילָה, אוֹ עַל יְדֵי מְרִירוּת הַלֵּב הַגַּשְׁמִי, נִכְנָע הָרַע וְנִשְׁבָּר הַלֵּב וְקָרוֹב הוּא לִדְמָעוֹת, וְאָז עֵת רָצוֹן גָּדוֹל לַעֲסֹק בִּתְשׁוּבָה בְּזֶה הַשָּׁעָה. וְדַע וְתִתְבּוֹנֵן, אָחִי, בְּכָל אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, כִּי יִהְיֶה טוֹבָה לְנַפְשֶׁךָ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

תוכן העניינים

תכתב זאת לדור אחרון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה