אור ברסלב
תורת נתנאל על התורה חומש שמות › פרשת תצוה

תורת נתנאל על התורה· רבי יעקב נתנאל ווייל

חומש שמות · פרשת תצוה

פרשת תרומה

מדרש תנחומא ואתה תצוה את בנ"י. ילמדנו רבינו קטן לכמה נימול. כך שנו רבותינו קטן נימול לשמנה מה טעם כשם שנימול יצחק אבינו. המדרש הזה תמוה'. מה זו שאלה מקרא מלא דיבר הכתוב ביום השמיני ימול בשר ערלתו. ועוד במה ששאל מה טעם. ומה השיבו לשאלתו כשם שנימול יצחק אבינו. עדיין השאלה במ"ע מה טעם נימול יצחק לשמונה:

ונרא' לי לבאר עפ"י מה שהביא הרמ"א בי"ד סי' רס"ב מל תוך ח' יום וביום יצא בשם הרא"ש ותשובות רשב"א. והקשה הש"ך שא"א לומר כך כדמוכח להדי' במנחות ס"פ ר' ישמעאל דף ע"ב גבי הא דקאמר התם ראב"ש בשיטת ר"ע רבו אמר כו' עד ואי ס"ד נקצר שלא כמצוותו כשר אמאי דחי שבת. ואם איתא דכשר תוך זיי"ן אמאי דחי מילה שבת למהלי' בע"ש. גם מ"ש הרמב"ם ע"ז מהל' תמידין ומוספין גבי עומר מצותו. ואני אומר דנעלם ממנו דברי תוס' במקומו. דקאמר אמאי דחי שבת נקצרי' מע"ש. ואע"ג דלכתחלה מצותו בלילה כיון דדיעבד כשר לא הוי דומי' דתמיד דכתיב בי' במועדו לומר דדחי שבת. ומסתמא דומי' דתמיד בעינן. ר"ל דקאמר התם דפסח ותמיד דוחה שבת וטומאה דכתיב במועדו. וכולהו מועדות ילפינן מדכתיב וידבר משה את מועדי ה' הכתוב קבע מועד אחד לכולן. משום הכי דומי' דתמיד בעינן. אבל גבי מילה דיליף מדכתיב ביום מ"ה אף דתוך ח' כשר לימול. מ"מ דחי שבת דלכתחלה מצותו ביום שמנה ודו"ק:

וזהו כוונתו ילמדנו רבינו קטן לכמה נימול כלומר אם דווקא אמרה תורה ביום השמיני ימול ולא שביעי. או בדיעבד יצא. והספק אם כקושי' הש"ך או כתירוצו. ע"ז מייתי כך שנו רבותינו קטן נימול לשמנה לא פחות ולא יותר על שנים עשר. משמע דווקא ביום שמיני. ועל זה שאל מה טעם למה החמירו חכמים כך. ע"ז משני כשם שנימול יצחק אבינו. הש"ך השוה מילת לילה למילת יום ואין זריז במצות כאברהם אבינו. ואם מילת לילה כשר. ה"ל להקדים בלילה ומדכתיב בן שמונת ימים נימל אברהם את בנו ש"מ תוך ז' או בלילה אינו כשר:

תוכן העניינים

תורת נתנאל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה