אור ברסלב
תורת נתנאל על התורה חומש ויקרא › פרשת מצורע

תורת נתנאל על התורה· רבי יעקב נתנאל ווייל

חומש ויקרא · פרשת מצורע

פרשת תזריע

מדרש ילמדנו ואשה כי יזוב זוב דמה ימי' רבים. ילמדנו רבינו מה שתישן נדה בבגדי' עם בעלה במטה אחת. ואף בעלה בבגדיו זה לצד אחד וזה לצד אחד. כך שנו חכמים אסור לשכוב אפי' זה בבגדיו וזו בבגדיה שאין נותנין פרצה הבשר ביותר לגנב שמשלו חכמים את הדבר כאש בנעורתי' וקשה חדא ששואל על נדה מה שתישן בבגדי'. ומציין שאלה זו על משפט הזבה. בפ' שלפניו ה"ל לקובעו שאלתו בפ' נדה ואשה כי תהי' זבה דם יהי' זובה בבשרה שבעת ימים תהי' בנדתה שם מקומה ומשפט אשה נדה:

ותו הך איבעי בעי להו בפ"ק דשבת דף י"ג. ופשיט לי' רב יוסף. מהך קרא דיחזקאל אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גילולי בית ישראל. ואת אשת רעהו לא טימא. ואל אשה נדה לא קרב. מקיש אשה נדה לאשת רעהו. מה אשת רעהו הוא בבגדו והיא בבגדה אסור אף אשה נדה הוא בבגדו והיא בבגדה אסור. ובילמדינו אינו אוסר אלא מצד הרחקה. לגדר עריות. והניח הקישא דרב יוסף:

שם בגמרא אמר רב יוסף העוף עם הגבינה. ב"ה אומרים לא עולה ולא נאכל. ומשני התם דליכא דיעות. ה"נ מסתברא דהיכא דאיכ' דיעות שאני דקתני סיפא רשב"ג אומר שני אכסנאי' על שלחן אחד זה אוכל בשר וזה אוכל גבינה ואין חוששין. ולאו איתמר עלה וכו'. הבעל איבעי' דחה לרב יוסף ואמר ה"נ מסתברא א"כ ה"ל לפשוט האיבעי' דמותר היא בבגדי' והוא בבגדיו כיון דאיכא דיעות שרי כמו שני אכסנאים:

ותו קשה דפשיט רב יוסף בתר הכי ממתני' דקתני לא יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל עבירה. ומשני דהתם דיעות איכא ולא שינוי'. אמאי לא פשיט רב יוסף תיכף מתחלה מהך מתני' דלא יאכל שהיא בעצם וראשונה בסדר מועד. וליכא פלוגתא. ולמה פשיט מתחלה ממתני' דעדיות. וגם פלוגתא דב"ש וב"ה היא. אבל מתני' דלא יאכל. בהא לא פליג חד ומוסכמת בין לב"ש ובין לב"ה:

ונראה עם מה שכתב ר"ת בהך מעשה דתנא דבי אלי' ששאל בימי לבונך מאי. משום שהיו רגילים לטבול שתי טבילות אחת לסוף ז' לראייתה. ואחת לסוף ימי ליבון. לכך הי' מיקל אותו איש. והנה מה דאבעי' להו נדה מהו שתיישן וכו' י"ל דאיבעי' להו בנדה דאוריי'. או אף גם בנדה דרבנן בימי ליבונה. לכך בתחלה לא מצי למפשט ממתניתין דלא יאכל הזב עם הזבה דעדיין האי בעי' במקומה עומדת בנדה דרבנן. ומתני' איירי בזבה דאוריי'. מש"ה פשיט רב יוסף מעוף דלא עולה אף שהוא מדרבנן. מכ"ש בנדה דאוריי'. אבל בתר דדחי לי' דאיכא דיעות שאני ה"נ מסתברא. וקשה לרב יוסף מאי איבעי לך תפשוט לך דשרי כמו שני אכסנאים דאיכא דיעות. וצ"ל ע"כ דהאי בעי' קאי בספיקא לאיסורא בנדה דאורייתא והתם בבשר עוף שרי דהוא מדרבנן. וא"כ ש"מ דאביי קאי בנדה דאורייתא. ע"כ עתה בא לפשוט ממתני' דלא יאכל הזב עם הזבה ודו"ק:

בנדה דף ס"א אמר רב התקין ר' בשדות ראתה יום א' תשב ששה והוא. שנים תשב ששה והן. (פירש"י שמא ראשון סוף זוב ושני תחלת נדה). שלש תשב שבעה נקיים שמא בימי זיבה עומדת ור' זירא אמר בנות ישראל החמירו על עצמן שאפי' רואות טיפת דם כחרדל יושבת עלי' שבעה נקיי'. וקאמר שם שאינו אלא מנהגא. והיכי דאחמור אחמור. היכא דלא אחמור לא אחמור:

והשתא מבואר ואשה כי יזוב זוב דמה ימי' רבים. שהמה שלשה ימים. נמצא דהוי סגי בהאי תקנתא דאתקין רב בשדות. אך אנו מחמירין כחומרא דר' זירא. וטובלין לאחר ז' ימים ימי כדה כדין תורה. וימי ליבונה המה מצד חומרא. מהו ליישן באותו ימים היא בבגדי' והוא בבגדו. והיקישא דיחזקאל נדה לאשת איש היינו בנדה דאורייתא. אבל לדידן באותן ז' ימים דימי ליבונה מהו לישן. והשיב שמצד חומרא וגדר עריות. ראוי להחמיר שלא תישן:

תוכן העניינים

תורת נתנאל על התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה