תורת נתנאל על התורה· רבי יעקב נתנאל ווייל
חומש דברים · פרשת כי תצא
מדרש אמור אל הכהנים. מלמד שהראה הקב"ה למשה דוד ודור ודורשיו:
דור ודור ומנהיגיו. דור ודור ומלכיו. וראה שאול ובניו נופלי' בחרב. אמר לו מלך ראשון שיעמוד על ישראל ידקר בחרב. א"ל הקב"ה ולי אתה שואל אמור אל הכהנים שהמה מקטריגי' לפני עכ"ה:
הלא יש להפליא הלא מקרא מלא הוא שמואל א' כ"ח ויאמר שמואל באשר לא שמעת בקול ה' ולא עשית חרון אפו בעמלק. והיאך אמר שהכהני' מקטרגים לפני. ועוד מה שאמר משה מלך ראשון. ממ"נ אם שורת הדין מחייב אותו מה איכפת בזה שהוא מלך ראשון. ובאם שורת הדין לא מחייב אם הוא מלך שני נמי קשה למה ידקר בחרב:
לבאר זאת נקדים מה שפסק הרמב"ם פ"ה מה"ל מלכים איזהו מלחמת מצוה זיי"ן עממים ועמלק ומי שבא להצר לישראל. וכ"כ בפי' המשניות פ"א דסנהדרין דמלחמות עמלק וז' עממין יוצאין שלא ע"פ ב"ד של שבעים וא'. אבל רש"י פי' במתניתין דריש סנהדרין אין יוצאין למלחמות רשות כי אם ע"פ ב"ד של ע"א. כל מלחמות קרי לי' רשות לבד ממלחמות יהושע שהיתה לכבוש א"י א"כ נראה מדבריו שמלחמת עמלק נמי רשות קרי לי'. ובאמת צ"ע הלא מחיית עמלק מצות עשה כמו שמצוה ז' עממין. ומאי שזה קרוי מצוה וזה רשות:
ונראה בהיתר זה ע"פ מה דאמרינן בסנהדרין דף נ"ז אין עושין סנהדראות לשבטי' אלא ע"פ ב"ד של ע"א. כדאשכחן במשה דאוקי סנהדראות ומשה במקום ע"א קאי. והקשה בתוס' הא אמרינן בשבועות דף ט"ו אין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא ע"פ ב"ד של ע"א ומלך ונביא ופי' שם בקונטרס דיליף ממשה דהוי מלך ונביא ובמקום ע"א הוי קאי. וא"כ גבי סנהדרין דיליף ממשה נמי נבעי מלך ונביא בהעמדת סנהדרין עכ"ל. ומפני קושי' זו הוכרח רש"י לפרש דמלחמות עמלק הוי רשות. וא"כ אין מוציאין למלחמות עמלק כ"א ע"פ סנהדרין של ע"א. וא"כ ליכא למימר דבהעמדת סנהדרין צריך מלך ונביא. כ"ש לסנהדרין גדולה צריכין מלך. א"כ קשה הא דאמרינן בסנהדרין דף כ' שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק. ולבנות בית הבחירה. ואינו יודע איזה מהן תחלה. כשהוא אומר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק:
אין כס אלא מלכות והדר מלחמה בעמלק. ואי נאמר דבהממדת דסנהדרין בעינן מלך ונביא קשה ל"ל קרא דהעמדת מלך קודם למלחמת עמלק. תיפוק לי' למלחמת עמלק בעינן סנהדרין והעמדת סנהדרין בעינן מלך ונביא. ש"מ דהעמדת מלך קודם למלחמת עמלק. אלא ש"מ דדוקא הוספה בעינן דכתיב וכן תעשו ולא במקום אחר ודו"ק:
ועפ"ז ישבתי קושי' העולם בשם גדול אחד. והוא לפי מאי דקיי"ל אין מוסיפין על העיר ועל עזרות אלא ע"פ מלך ונביא וע"א סנהדרין קשה ל"ל קרא והיה בהניח ה' מכל אויביך דמלחמת עמלק קודם לבנין בית הבחירה דהדר כתיב והיה המקום אשר יבחר. לא לכתב אלא דהעמדת מלך קודם למלחמת עמלק ואנו ידעינן דמלחמת עמלק קודם לבית הבחירה. דאי תימא דבנין בה"מ קודם ל"ל קרא דמלך קודם למלחמות עמלק פשיטא דהא בנין בהמ"ק קודם למלחמות עמלק ולבנן בהמ"ק בעינן מלך. אלא ש"מ דמלחמות עמלק קודם לבנין בית הבחירה:
ולפי דברי מיושב היטב דדברי רש"י לקוחים דלמלחמות עמלק ג"כ אין יוצאין כ"א ע"פ סנהדרין של ע"א. מדלא בעינן מלך ג"כ בסנהדרין. אלא ש"מ דלמלחמות עמלק אין יוצאין כ"א ע"פ ב"ד של ע"א. וא"א דבעינן מלך בסנהדרין ל"ל קרא דהעמדת מלך קודם למלחמות עמלק פשיטא לן דמלך קודם דהא אין יוצאין למלחמת עמלק כ"א ע"פ סנהדרין. ובהעמדת סנהדרין בעינן מלך. כל זה אם כתוב בתורה כי יד על כס יה מלחמה וגו'. אבל אי נכתוב דבית הבחיר' קודם למלחמת עמלק ה"א דצריך להיות בסנהדרין דווקא מלך. וכ"ת קרא ל"ל. דצריך קרא דבנין בית הבחירה קודם למלחמת עמלק ודו"ק:
והנה לבי אומר לי על שאול בחיר ה' שלא עשה כדבר שמואל הנביא והחי' את אגג וקנינו. כי לפי דעת רש"י אין מוציאין למלחמות עמלק כ"א ע"פ ב"ד של ע"א ואורים ותומים. וא"כ אותה המלחמה לא היתה כ"א ע"פ שמואל ולא ע"פ ב"ד ואורים ותומים. וא"כ אין לחייב שאול מצד מעשה שעשה. אמנם ליכא למימר הכי אלא כדעת הרמב"ם. דאי בעינן סנהדרין בעינן כמי מלך. וא"כ בסנהדרי' בעינן ג"כ מלך. ואינך קשה ל"ל קרא כי יד על כס יה. רק אין זה כ"א נאמר שמשה מלך היה. אבל אי משה לאו מלך הוה א"כ נוכל לומר כדעת רש"י דאין יוצאין למלחמת עמלק כ"א ע"פ ב"ד סנהדרין ואורי' ותומי' ויש פציות פי לשאול. וזה שאמר משה רבינו מלך ראשון שיעמוד על ישראל ידקר בחרב הלא יש לו תירץ שהחי' את אגג שלא הי' ע"פ סנהדרין: