תורת נתנאל על התורה· רבי יעקב נתנאל ווייל
חומש במדבר · פרשת שלח לך
מדרש תנחומא שלח לך אנשים. ילמדנו רבינו מה לפרוש בים הגדול קודם לשבת ג' ימים. כך שנו רבותינו אין מפליגין בספינה כו'. ואם היו שלוחי מצוה מצוה לפרוש בכל יום שירצה. עיין ילקוט שמעוני:
נראה דאיבעי לי' דווקא לפרוש בים הגדול. שצריך ספינה גדולה דאין הולכת פחות מעשרה. אבל ספינה קטנה הי' יודע שאסור לילך בה משום איסור תחומין. אף שאין תחומין למעלה מעשרה. שמא ימצא מקומות שהספינה מהלכת במים פחות מעשרה. בכן משום איסור תחומין ספינה גדולה מותרת. זהו לפי' ב"ח. אמנם הרי"ף והרא"ש לפירושי' דאין מפליגין בספינה ג' ימים היינו טעמא. דכל ג' ימים הראשונים גופו משתבר ואין רוחו חוזרת עד אחר ג' ימים. ונמצא מבטל עונג שבת. ולהך טעמא נמי למפרש למדברות או לצור על העיירות או בכל מקום סכנה שמבוהל ומוטרד אסור תוך ג' ימים משום ביטול עונג שבת. או משום שיכול לבא לידי חילול שבת. וטעם זה שייך כמי גבי מרגלים שאסורים לצאת תוך ג' ימים לשבת:
והנה במס' תענית דף כ"ט ששלוח מרגלים הי' בכ"ט בסיון. באותו שנה שהוקם המשכן בר"ח ניסן שהי' באותו פעם ביום א' בשבת, א"כ ר"ח אייר ביום שני. וסיון לפי חשבון כ"ט י"ב תשצ"ג הי' חל ביום ד' וכ"ט הי' ד' ולדעת רי"ף ורא"ש ביום ד' מותר לפרוש דהא יהי' ג' ימים קודם שבת. אבל בעל המאור אומר דיום ד' וה' ויום וי"ו המה קמי שבת מקרי ונראה כמתנה מתחלה לדחות את השבת וביום רביעי נמי אסור. הלכך בעינן שיהי' ג' ימים גמורים קודם שבת. ולסברא זו המרגלים שהיו מהלכי' ביום ד' אסור. אע"כ צ"ל דבאמת לא חיישינן לטעם. הרי"ף ורא"ש ומותר לפרוש לים הגדול. או נימא שאסור. אך דלא ס"ל כדעת הרז"ה וביום ד' מותר. להכי מבעי' לי' שפיר בפ' זו. וע"ז קאמר שם כך שנו רבותינו אין מפליגין וכו' ולשון הפלגה קאי אים הגדול כמו שכתב הרי"ף ואסור ושלוח מרגלים שאני דהיו שלוחי מצוה ולדבר מצוה מפליגין באיזה יום שיהי' וק"ל: