תורת חיים על שבועות· רבי אברהם חיים שור
פרק שני - ידיעות הטומאה · דף יט
העלם זה וזה בידו מהו וא"ת כיון דנעלם ממנו טומאה כי נעלם ממנו נמי מקדש מי גרע הא מ"מ איכא העלמת סומאה וי"ל דכיון דנעלם ממנו נמי מקדש איכא למימר דהעלמת טומאה לאו העלם הוא דלאו העלם טומאה גרם לו שנכנס דאפילו הוה ידע שנטמא היה נכנס כיון דלא ידע דמקדש הוא:
והלך בראשון ולא נכנס ה"ה אם נכנס נמי דינא הכי והוה מצי למיתני והלך בראשון וחזר והלך בשני ונכנס אלא איידי דבעי למיתני סיפא בראשון ונכנס תני רישא הלך בראשון ולא נכנס וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפי"א מהלכות שגגות:
עשו ספק ידיעה כידיעה כתבו התו' לא דמי לנגע בשרץ דריש פירקא דהתם הוא מסופק אי שייכא כלל טומאה במה שנגע ולהכי קמיבעיא לן אי הוה ידיעה בכה"ג אי לא מיהו לאו מ לתא דפשיטא הוא דלא הוי ידיעה בכה"ב ולהכי בסמוך כי רמי דרבי יוחנן אדרבי יוחנן לא מצי לשנויי דגבי ספק חלב שאני כיון דמסופק הוא אי הוה חלב כלל והוה ליה כי ההיא דנגע בכעדשה דא"כ מאי קמיבעיא ליה בנגע בכעדשה וכו' אי הוי ידיעה בהכי תפשוט מההיא דספק חלב דלא הוי ידיעה בהכי לכך (צריך לשנויי דס"ל לרבי יוחנן דבכל התורה ידיעה מעלייתא בעינן וגבי טומאה שאני דלא כתיב בה ידיעה בהדיא:
פשיטא דלא בעי מדלא מייתרי ליה קראי אע"ג דלרבי נמי לא מייתרי ליה קראי דדריש נמי ונעלם ונעלם לחייב על העלם סומאה ועל העלם מקדש ואפ"ה מונעלם דאתי לגופיה יליף דבעינן ידיעת בית רבו כדאיתא בפרק קמא מ"מ כיון דלא אשכחן בשום דוכתא דאית ליה לר' ישמעאל דידיעת בית רבו שמה ידיעה מהיכא תיחי למימר דבעי ידיעת בית רבו: