אור ברסלב
תורת חיים על שבועות פרק שלישי - שבועות שתים › דף כד

תורת חיים על שבועות· רבי אברהם חיים שור

פרק שלישי - שבועות שתים · דף כד

דף כג

הרי הקדש הא בעינן שוה פרוטה כתבו התו' הוה מצי למימר הא אוקימנא בבכור כדמשני לעיל וזה תימה דמה לי בכור מה לי שאר מוקדשין הא פשיטא דאין מועלין בבכור בפחות משוה פרוטה ונראה דיש למחוק הא בעינן שוה פרוטה וצריך להיות הרי הקדש הוה מצי למימר הא אוקימנא כו' וקאי אהא דפריך בתר הכי והרי הקדש דחייל נמי אעצים ואבנים וכן משמע דאי לאו הכי יהיו דברי התוספות מהופכים דמעיקרא כתבו והרי שאם דזדונו לאו ובתר הכי כתבו הרי הקדש הא בעינן שוה פרוטה שלא כסדר הגמרא:

איבעית אימא כי קתני מידי דלית ליה שאלה וכו' לכאורה תימה כל הנך שינויי למה לי ומאי כולי האי כיון דלית בהו נפקותא לענין דינא ועוד דמשמע דכל חד מוסיף אחבריה ואדרבא רב אשי מאוירא דאמר בחטאת קאמרינן נר' דוחק טפי משינויא קמייתא דכיון דאיירי תנא במידי דזדונו לאו מה לי חטאת מה לי אשם דלהכי בכולהו דפריך והרי הקדש לא משני בחטאת קאמרינן ושינויא דרבינא נראה דוחק טפי מכולהו דמה לי אי חיילא אמידי דבר אכילה דוקא ומה לי אי חיילי נמי אמידי דלאו בר אכילה ונראה לפרש דשינויא קמא לאו מעליא הוא דמה לי איסור הבא מאליו לאיסור הבא מעצמו סוף סוף משכחת לה דמחייב עליה חמש חטאת לכ"ק איבעית אימא כי קתני מידי דלית ליה שאלה וכו' דשבועה כיון דאית לה שאלה אפי' אם כבר עבר עליה כגון שנשבע שלא יאכל פת זו ואכלה ואחר שאכלה בשוגג או במזיד נשאל עליה לחכם והתירה לו הרי זה פטור מן הקרבן או מן המלקות כדאמרינן לקמן בפירקין וכמ"ש הרמב"ם ז"ל לכך לא שייך למיתני דחייב עליה חמש חטאות דהחטאת הבא על השבועה לאו חיוב גמור הוא כיון דאפשר בשאלה ומשום דהך שינויא נמי דחיקא הוא דצריך לאוקמי בבכור דוקא ולא משמע כיון דמן המוקדשין סתמא קתני לכך קאמר איבעית אימא כי קתני קרבן קבוע כו' דכיון דעל שבועה מייתי קרבן עולה ויורד ולא חטאת קבוע לא שייך למיתני דחייב עליה חמש חטאת דהוה משמע דכולהו שוין הן והך שינויא נמי דוחק הוא דצריך לאוקמי בנשיא דוקא וכיחידאי לכך משני רב אשי כי קתני מידי דחיילא כשיעור כו' ולרב אשי מאוירא נראה דוחק לאוקמי בהכי כיון דשיעורא דהקדש דהוי בפרוטה נמי לא דמיא לשאר שיעורי דהוו בכזית לכך משני כי קתני זדונו כרת וכו' ואע"ג דצריך לדחוק ולמימר דדוקא בחטאת קאמרי' מ"מ ס"ל דאין זה דוחק גדול כהנך דוחקי דשינויא קמייתא ואינהו ס"ל דאדרבא הא דחיק טפי וכיון דכולהו אית להו פירכא לכך קאמר רבינא כי קתני מידי דחייל אמידי דאית ביה מששא וכו' ואע"ג דליכא נפקותא בין מידי דאית ביה מששא למידי דלית ביה מששא מ"מ ס"ל דכיון דלא דמיין להדדי לא קחשיב ליה ולאו דוחק הוא לחלק בהכי אבל שאר כולהו דוחקי נינהו תרתי קמייתא משום דצריך לאוקמי בבכור דוקא וכן אידך תלתא שינויי לכל חד אית ליה דוחקא כדפי'. והשתא מ"ש התוס' דהוה מצי למימר הא אוקימנא בבכור לא הוה להו למיכתב כן דלא ניחא ליה לרבינא לאוקמי בבכור דוקא דלהכי מוקי לה בגונא אחריתי וכן משמע בפרק ג' דכריתות דלא ניחא לאוקמי בבכור דגבי הא דתנן התם יש אוכל אכילה אחת וחייבין עליה ארבע חטאות כתבו התוספות וא"ת ואמאי לא חשיב חמשה כגון נשבע שלא יאכלנה ואכלה וי"ל מידי דאיתא בשאלה לא קתני ומוקדשין דתני אע"ג דהוו בשאלה מ"מ השתא שנשחטו ונזרק דמן ליתא בשאלה אבל ליכא למימר דאיירי בבכור מדקאמר בגמרא אקדשים מגו דאיתוסף בה איסור ואי בבכור לא היה אומר אקדשים שהרי קדש בפטר רחם משמע דסוגיא דהתם לא מוקי לה בבכור משום דדוחק הוא לאוקמי בהכי ועוד דאי הוה מצי ליה לרבינא לאוקמי בבכור אמאי חזר בו מדבריו דקאמר אלא כי קתני אמידי דאית ביה מששא הוה ליה לאוקמי בבכור כדי לקיים דבריו הראשונים:

תוכן העניינים

תורת חיים על שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה