תורת חיים על שבועות· רבי אברהם חיים שור
פרק שלישי - שבועות שתים · דף כא
אוכל ולא אוכל עובר בבל יחל דברו הרמב"ם ז"ל בפ"א מה"ש כתב דבין אכלתי ולא אכלתי ובין אוכל ולא אוכל עובר בלאו דלא תשבעו בשמי לשקר והיינו דלא כרב דימי ולא כרבין וכתב הריב"ש בתשובה דס"ל להרמב"ם דהא דקאמר אוכל ולא אוכל עובר בבל יחל אף בבל יחל קאמר וכן משמע דהא דלא תשבעו בשמי לשקר אשבועת ביטוי קאי ועיקר שבועת ביטוי באוכל ולא אוכל איירי דכתיב להרע או להטיב:
ה' הוא דאינו מנקה אבל ב"ד שלמטה מלקין אותו ומנקין אותו לכאורה תימה דא"כ אין חילוק בין חייבי שבועות לשאר חייבי לאוין דשאר חייבי לאוין נמי כשמלקין אותן מנקין אותן וכשאין מלקין אותן כגון דליכא עדים או בזמן הזה ב"ד שלמעלה אין מנקין אותן ומקבלין עונש מן השמים וכיון דאין הפרש ביניהם אמאי כתב רחמנא כי לא ינקה ה' גבי שבועה טפי מבשאר חייבי לאוין וי"ל דשאר חייבי לאוין אין נענשין אלא עונש אחד דהיינו בב"ד שלמטה ע"י מלקות או בב"ד שלמעלה בשאין מלקין אותן אבל חייבי שבועות כיון דחמירי נענשין בב"ד שלמטה ובב"ד שלמעלה בב"ד שלמטה במלקות ובב"ד שלמעלה בייסורין ושאר עונשין וכשאין מלקין אותן נענשין בב"ד שלמעלה כפלים ולהכי כתיב גבי שבועה כי לא ינקה ה' דאע"ג שכבר לקה אינו נקי מב"ד שלמעלה והא דקאמר אבל ב"ד שלמטה מלקין אותו ומנקין אותו לאו דמנקין אותו מדין ב"ד שלמעלה קאמר אלא מדין ב"ד שלמטה קאמר דמנקין אותו מעונש המוטל עליו כשאין מלקין אותו וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפרק י"ב מה"ש שכתב אע"פ שלוקה הנשבע לשוא או לשקר וכו' אין מתכפר להן עון השבועה כלו שנאמר כי לא ינקה ה' אין לזה נקיון מדין שמים עד שיתפרע ממנו על השם הגדול שחילל. והראב"ד ז"ל השיג שם עליו מהא דאמרי' בשמעתין דב"ד של מטה מנקין אותי וצ"ל כדפי' וכי האי גונא כתב בכסף משנה שם דלאו נקיון גמור קאמר ובספר הבתים כחב דמלקין אותו להיות כשר לעדות אבל מעון חילול השם אינו מנקה ע"כ: