תורת חיים על שבועות· רבי אברהם חיים שור
פרק ראשון - שבועות שתים · דף ז
אי הכי תרומה נמי לכאורה תימה דמאי פריך והא אי אפשר לומר כן דא"כ גזירה שוה דרבי למה לי נילף כולהו מבנין אב דלעיל. וליכא למימר דאי הוה ילפינן מבנין אב ה"א אפי' טמא ששימש דא"כ השתא נמי דילפינן להו מהיקישא איכא למימר הכי דכי היכי א טמא ששימש דבמזיד חייב מיתה מג"ש דחילול חילול מתרומה הכי נמי איכא למילף מיניה דבשוגג הוי בקרבן עולה ויורד דאין ג"ש למחצה. וכן קשה במ"ש התוספות לקמן דאי לאו ג"ש דרבי לא הוה מרבינן נבלה עוף וה"א דבה אתי למעוטי תרומה דא"כ לא לכתוב ג"ש ולא בה ונילף כולהו מבנין אב. ולאו קושיא היא דהכי פריך אי הכי תרומה נמי נילף מהיקש וכיון דתרומה נמי איכא למילף מהיקשא כמו מקדש א"כ הדרא קושיא לדוכתא אכתי מנא לך שאין הכתוב מדבר אלא בטומאת מקדש וקדשיו אימא בטומאת קודש ותרומה הכתיב מדבר ולא בטומאת מקדש דכיון דמקדש ותרומה תרוייהו מצינו למילף מהיקשא אם כן מנא לך לרבות מקדש ולהוציא תרומה אימא איפכא או נימא דבטומאת קודש לחודא הכתוב מדבר והשתא ניחא מ"ש התוספות לקמן דאי לאו ג"ש דר' ה"א דבה אתי למעוטי תרומה דלא תימא אתיא בהקישא ולא מקדש. ולפי זה אתי שפיר דלא תיקשי לר' יוחנן דמוקי לה קרא דבכל קודש לתרומה גרידא כדאיתא במכות ולדידיה לא איצטריך גזירה שוה דרבי כיון דלא אתקש קודש ומקדש להדדי ואם כן לרבות נבלות עוף טהור מנא ליה דהא איצטריך ייתורא דבה למעט תרומה דלא תיתי מהקישא דלרבי יוחנן נמי בה מיותר הוא לרבות נבלת עוף דלמעט תרומה לא איצטריך דמהיקשא לא אתיא דאם כן לא לכתוב שום גזירה שוה ולא כה ונילף כולה מבנין אב דלעיל:
אי בשוגג בר קרבן הוא כתבו התו' וא"כ ונוקי כגון דאתיידע ליה סמוך לשקיעת החמה וי"ל דהאי נמי נפקא לן מסיפא כו' ועוד נראה דדוחק הוא למימר דאתיידע ליה סמוך לשקיעת החמה דוקא ולקמן דמוקי לה בהכי היינו משום דהתם איירי כשיש בה ידיעה בסוף לכך איצטריך לדחוק בעל כרחו ולמימר דההיא ידיעה דבסוף סמוך לשקיעת החמה הוה אבל הכא דבשוגג איירי ניחא יה טפי למימר דלא איתיידע ליה לגמרי: