תורת חיים על שבועות· רבי אברהם חיים שור
פרק ראשון - שבועות שתים · דף ד
אבל אוכל ולא אוכל לא לקי כתבו התוספות וכן מייתי לעיל שפיר ממתני' דמותיר בטהור אע"ג דאיכא למימר דפטר משום דיש בהן התראת ספק דמ"מ דמייתי ראיה דפליג תנא אמתני' וא"ת ומנלן דפליג דלמא מתניתין דהכא איירי בזורק ככר לים דהוי התראת ודאי כמ"ש התיספו' דלעיל לא שייך לשנויי דמתני' משמע ליה דאיירי כמתניתין דלקמן דהא לעיל אכתי לא הוי אסיק אדעתיה מתני' דלקמן וי"ל דכיון דהא נמי חשיב התראת ספק למ"ד ביטלו ולא בסלו לכך לא ניחא ליה לדחויי הכי כיון דלא הוי אליבא דכ"ע ולהכי קאמר ודלמא רבי יהודה היא דניחא טפי:
מראות נגעים מאי מלקות איכא יציאות שבת מאי מלקות איכא וא"ת אמאי לא מפרש ש"ס יציאות השבת ברישא כסדר דנקט ליה במתני' וי"ל דאורחא דש"ס הוא בכולהו דוכתא היכא דבעי לדחויי מלתא דאמורא בתיובתא קא מותיב מעיקרא תיובתא דלאו אלימתא ולבסוף קא מותיב תיובתא אלימתא דסליק מינה בתיובתא וכן בכ"מ פריך ש"ס פירכא כל דהו ברישא והדר פריך פירכא אלימתא והכא נמי מידיעות אלים ליה לאקשויי כיון דבהדיא קתני הרי זה בעילה ויורד העלמה בינתים אלמא דלקרבן איירי לכך פריך ממראות נגעים ברישא ומפרש להו ממטה למעלה והשתא ניחא הא דקאמר בסמוך הא ל"ק אם אין לך קושיא אחרת דמנא הוה ידע דאית ליה תו קושיא אחריתי דלמא לא הוה קשיא ליה אלא הך קושיא לחודא אלא משום דהך קושיא לאו אלימתא היא וכיון דאקשי ליה מעיקרא ממראות נגעים ובתר הכי מיציאות השבת שלא כסדר המשנ' הוה ידע דמידיעות קא בעי לאקשויי ליה קושיא אלימתא באחרונה דאורחא דש"ס לכך קאמר ליה אי משום הא לא קשיא דלאו אלימתא היא פשיטא דאית לך קושיא אחריתי ולפי מה שכתבו התוספות דהא דקשיא ליה ידיעות היינו כי מוקמינא מתניתין כר"ע אבל כרבי ישמעאל ולמלקות ניחא וכו' ולכך קאמר א"ה ידיעות כו' א"כ בתר הכי דקאמר נמי א"ה שתים שהן ארבע תרתי הוא דהויין וכו' איכא למימר נמי דדוקא אמאי דמוקי לה כר"ע ולמלקות פריך אבל כר' ישמעאל ולמלקות ניחא כיון דלדידיה מתני' בין לקרבן בין למלקות איירי איכא למימר דה"ק שבועות שתים בין לקרבן בין למלקות שהן ארבע למלקות ידיעות הטומאה שתים בין לקרבן בין למלקות שהן ארבע לקרבן וכן הא דקתני והעלם בינתיים וכו' לר' ישמעאל ניחא כיון דבקרבן נמי איירי וא"כ אתי שפיר הא דמפרש ש"ס מראות נגעים ברישא דכיון דבתר הכי הא בהא תליא אי לאו דמפרש מראות נגעים ברישא הוצרך לפרשו בתר איקימתא דרב יוסף דמוקי לה כרבי ולאו אורחא דש"ס לפרש אוקימתא קמייתא בתר דהדר מינה:
הא לאו הכי מיתוקמא כר"ע קשיא ידיעות תימא דהא ודאי אי הוה סבר ר"ע לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד לוקין עליו הוה אתי מתניתין שפיר כר"מ ולא הוה ק"ל ידיעות וכו' כמ"ש התוספות ומה שכתבו דקשיא ליה ידיעות כי מוקמינא מתניתין כר"ע דוקא כדמסיק בתר הכי אי הכי ידיעות התראות מיבעי ליה וכו' דבריהם נראים תמוהים חדא מדנקט סתמא קשיא ידיעות משמע דקושיא דלעיל קא קשיא ליה ועוד דר"ע מאי משני לאו אמרת ר' ישמעאל היא ולמלקות וכו' דלא משני מאי דאקשי ליה וליכא למימר דהתרצן הוה סבר דאקשי ליה ידיעות בפשטא דשמעתא דא"כ הדרא קושיית התוספות לדוכתא. ועוד דלפירושם בתר הכי דקאמר נמי אי הכי שתים שהן ארבע תרתי הוא דהויין איכא למימר נמי דדוקא אמאי דמוקי לה כר"ע ולמלקות פריך אבל כרבי ישמעאל ולמלקות ניחא כדפירשתי לעיל וא"כ אמאי קאמר אלא א"ר יוסף רבי היא אמאי הדר ביה מאוקימתא קמייתא והא אליבא דרבי ישמעאל מתוקמא שפיר ולא דחי אלא אוקימתא דר"ע על כרחך נראה דקס"ד דמקשה דכי משני לעיל מתניתין רבי ישמעאל היא ולמלקות היינו דוקא בבא דשבועות וכן יציאות השבת ומראות נגעים אפשר נמי לאוקמי לענין מלקות אבל ידיעות א"א כלל לפרש לענין מלקות כיון דבהדיא קתני הרי זה בעולה ויורד והעלם בינתים ושתים שהן ארבע אלמא דלענין קרבן איירי כדמסיק ואי משום דומיא י"ל דהוה סבר שיתרץ לו איזה תירוץ דאף ע"ג דמראות הנגעים לא הוי דומיא דאינך אפ"ה ניחא אבל לאוקמי ידיעות לענין מלקות מלתא דלא אפשר הוא ולכך הוה סבר דכי קאמר מש"ה קא מוקמינא כרבי ישמעאל דאמר לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד לוקין עליו ה"ק דמש"ה קא מוקמינא מתניתין כרבי ישמעאל ולמלקות פי' תלת מילי דידיעות ודאי לא מיתוקמא למלקות כדפירשתי ולא מוקמינא לה למתני' כר"ע ולמלקות בתלת מילי דהא ניחא טפי לאוקמי מתני' כרבי עקיבא כדפירש"י ז"ל אלא משום דאית ליה דאין לוקין אלאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד ולכך פריך הא לאו הכי קיימא כר"ע קשיא ידיעות דידיעות שתים שהן ארבע לא מיתוקמא כר"ע דאמר על העלם טומאה הוא חייב וכו' כדפריך לעיל וה"מ למיפרך ליה והא אינך תלת מילי מיתוקמי שפיר אליבא דר' עקיבא אפילו לענין קרבן אלא דעדיפא פריך ליה דמשום ידיעות א"א לאוקמי מתני' כר"ע כלל. ומשני לאו אמרת רבי ישמעאל היא ולמלקות ר"ע נמי ולמלקות פי' דבין לרבי ישמעאל בין לר"ע כולה מתניתין למלקות איירי אפי' ידיעות נמי והוה אתי מתניתין שפיר כר"ע אי לאו דאית ליה לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו והיינו דקאמר א"ה דידיעות נמי למלקות איירי ידיעות התראות מיבעי ליה וכו' א"ה דידיעות נמי למלקות איירי שתים שהן ארבע תרתי הוא דהויין וכו' אבל מעיקרא כי מוקי לה כרבי ישמעאל הוה סבר דידיעות ודאי לענין קרבן איירי כדפירשתי:
ת"ל ונעלם ונעלם שני פעמים כמ"ש ר"ת ז"ל דמונעלם יתירא דריש מכלל דידע ורבי מונעל' דאתי לגופי' דריש מכלל דידע ידיעת בית רבו דמדכתי' או נפש אשר תגע בכל דבר טמא וגו' ונעלם ממנו צ"ל שלמד בבית רבו שהנוגע בטומאה טמא דאי לאו הכי מאי ונעלם ממנו דמשמע שנעלם ממנו מה שנגע בטומאה תיפוק ליה שאינו יודע כלל שהנוגע בטומאה טמא. מיהו קשה לפירוש זה דאמאי נקט ר' ידיעה שנייה טפי מר"ע דקאמר והוא ידע הרי כאן שתי ידיעות דהא ר' עקיבא נמי סבירא ליה הכי ולא פליגא אלא בידיעה קמייתא דמר יליף לה מונעלם יתירא ומר יליף מונעלם דאתי לגופיה ולפירוש שני שכתבו התוספות ניחא ואתי שפיר נמי לישנא דמניין שאינו חייב אלא על שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף וכו' משמע דידיעה דבסוף נמי יליף לה מונעלם ונעלם שתי פעמים:
לישנא אחרינא אשכחן בידיעות דס"ל כר' ישמעאל קצת תימה דמאי נפקותא איבא בין הלשונות והלא אין הפרש ביניהן ולמאי שכתבו התוס' לעיל דאיתא בירושלמי דרבי ישמעאל כרבי ס"ל דבעי ידיעת בית רבו וש"ס דידן פליגא אירושלמי וסבר דלר' ישמעאל לא בעינן ידיעה בתחילה כלל אפי' ידיעת בית רבו איכא למימר דלישנא אחרינא סבירא ליה דלר' ישמעאל ידיעת בית רבו מיהא בעינן כרבי והיינו דנקט אשכחן בידיעות דסבר לה כר' ישמעאל ולישנא קמא ס"ל דלר' ישמעאל לא בעינן בתחילה ידיעה כלל ולכך קאמר אשכחן בידיעות דאית ליה טעמיה דנפשיה דכרבי ישמעאל נמי לא ס"ל כיון דאיהו סבר דידיעת בית רבו מיהא בעינן ודוחק הוא ומהרש"ל מחקו:
ריבה הכל ומאי רבי רבי כל מילי הכי איתא בכמה דוכתי נראה דלכך האריך וכפל ושינה לשונו דקאמר ריבה הכל ומאי רבי רבי כל מילי דה"ק ריבה ומיעוט וריבה ריבה הכל פי' כך היא המדה והדר מפרש ש"ס כיצד דנין וקאמר מאי רבי פי' מאי מרבינן כל מילי ומאי ממעטינן שטרות והשתא הוי דומיא דהא דקאמר בתר הכי כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט דהיינו נמי כך היא המדה והדר מפרש ש"ס כיצד דנין כעין הפרט וקאמר מה הפרט מפורש דבר המטלטל וכו':