תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור
דף קג
בכלי הא תנן אם בכלי כאן וכאן אסור תימה כיון דדחי הך טעמא וע"כ צ"ל דטעמי' משום דדומי' דהרכיבו והבאתו קתני כדמסי' אם כן אמאי לא קאמר מעיקרא דטעמיה משום דדומיא קתני וי"ל דכולה חד שינויא הוא ותרוייהו צריכי דדומיא לחוד לא מצי למימר כיון דאיכא לאוקמי הרכיבו דלא כרבי נתן והבאתו כר' עקיבא אבל השתא קאמר דמה נפשך לא מצית לאוקמי בכלי דאי הרכיבו והבאתו דאורייתא א"כ ל"ל למיתני התם חתיכח יבלתו הא תני ליה הכא אם בכלי כאן וכאן אסור דאי משום דקא בעי איפלגו רבי אליעזר ורבנן אכתי ל"ל למיתני חתיכת יבלתו הא מהרכיבו והבאתו שמעי' ליה דכיון דהרכיבו והבאתו דאורייתא ואפ"ה פליג ר' אליעזר וס"ל דדוחין א"כ ש"מ דחתיכת יבלתו נמי דוחין דמה לי הך איסורא ומה לי הך איסורא כיון דכולהו איסורא דאורייתא נינהו ואי הרכיבו והבאתו דרבנן ולכך קתני התם חתיכת יבלתו לאשמעינן דרבי אליעזר פליג ומתיר אפילו איסור דאורייתא א"כ לא הוי חתיכת יבלתו דומיא דהרכיבו והבאתו ולא שייך למימר הכי ונראה דהשתא ניחא למ"ד הא בלחה הא ביבשה דלא הא והא ביבשה והא ביד והא בכלי משום דאי בכלי הא תנן אם בכלי כאן וכאן אסור דליכא למימר דתני התם משום דבעי איפלוגי ר' אליעזר ורבנן דאכתי לא ליתני חתיכת יבלתו דמהרכיבו והבאתו שמעינן ליה:
הא והא ביד הא בלחה והא ביבשה וטעמא דאסור בלחה אע"ג דביד ליכא אלא איסור דרבנן דגזרינן ליה אטו כלי ואין שבות במקדש י"ל משום דשבות גדול הוא כמ"ש התוספות גבי איסור יבש בכלי:
בשיניו אין בכלי לא חבירו אין איהו לא אע"ג דלא פריך מידי מהך דיוקא דבשיניו אין בכלי לא נראה דאיצטריך למידק הכי דלא תימה איהו נמי שרי וחבירו לרבותא נקט דאפי' חבירו שרי ליטול כדי שיעבו' חבירו כמ"ש התוס' לכך קאמר בשיניו אין בכלי לא חבירו אין איהו לא כלו' דודאי חבירו דומיא דשיניו קתני וכי היכי דבשיניו אתי לאשמעינן דבכלי לא חבירו נמי אתי לאשמעי' דאיהו לא ולהכי נקט ש"ס ברישא דיוקא דשיניו ובתר הכי דיוקא דחבירו ואע"ג דחבירו מיתני ברישא בברייתא והתוספות שכתבו דחבירו לרבותא נקט היינו למסקנא דעלתה נשיכה בגבו דאיהו לא מצי שקליה ליה א"כ ע"כ לא דייקינן מחברו מידי לכך איכא למימר שפיר דחברו לרבותא נקט אבל למאי דס"ד דעלתה לו נשיכה בכריסו מסתבר טפי למימר דחבירו נמי לדיוקא קתני ליה דומיא דשיניו לספרים דגרסי' בסמוך ואי רבנן שקליה ניהליה בכלי תפשוט דר' אליעזר כו' איכא למימר דדייק מעיקרא בשיניו אין בכלי לא משום קושיא דבסמוך וכן כתב רבינו זרחיה ז"ל דגרסינן ואי רבנן נשקליה ניהליה בכלי תפשוט כו' ועיין מה שכתב מהרש"ל ז"ל:
ותיפוק ליה משום חציצה פירש"י ז"ל דאמתני' דקתני כורך עליו גמי נמי פריך וקשה דאמאי נטר ליה עד הכא טפי הוה ליה לאקשויי מעיקר' אמתניתין דקתני כורך עליו גמי ואמאי הא הוי חציצה ונראה דאי לאו הא דר' יוחנן אמתני' לא קשיא ליה דיש לומר דה"ק כהן שלקה באצבעו בשבת ואינו יכול לעבוד עבודה מחמת כאב המכה כורך עליו גמי כדי שיתרפא ע"י הגמי ויעבור אחר שיתרפא ויסיר הגמי אבל השתא דקאמר אבל צלצול קטן הוי ייתור בגדים אלמא דבשעת עבודה קאמר דשלא בשעת עבודה לא שייך ייתור בגדים א"כ כורך עליו גמי דקתני נמי בשעת עבודה איירי לכך פריך ותיפוק ליה משום חציצה ובפרק שני דזבחים איתא נמי להך סוגיא וכתב שם רש"י ז"ל ותיפוק ליה משום חציצה והיכי שרי רבי יוחנן: