אור ברסלב

תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור

דף קא

דף ק

בזמן שקשורין ותלויין וגבוהין מן הארץ פי' רש"י ז"ל וגבוהין אלמא תרווייהו בעינן ופירושו תמוה וכי עד השתא לא תני תנא וי"ו במקום או והלא כולה ש"ס מליא מהך מילתא דקתני וי"ו ופירושו או דבפרק חלון קתני ומזכה להן ע"י בנו ובתו הגדולים וע"י עבדו ושפחתו העברים והיינו ע"י בנו או בתו הגדולים וע"י עבדו או שפחתו העברים וקתני נמי התם נותן אדם מעה לחנוני ולנחתום והיינו או לנחתום ובשמעתין דקתני דלת הנגרר ומחצלת פי' נמי או מחצלת וכן הוא ברוב מקומות. ועוד תימא אדפריך מהך ברייתא אמתני' וברייתא קמייתא תיקשי הך ברייתא גופא מרישא לסיפא דקרי לה נגררת וקרי לה גבוהים מן הארץ והתו' כתבו דהוה מצי לאקשויי הכי ודוחק הוא. ועוד תימה דקאמר אביי מתרץ לטעמיה ורבא מתרץ לטעמיה אביי ורבא מאיעבידתייהו להך תיובתא והא בנא אוקימתא דאביי ורבא נמי קשיא מהך ברייתא אמתניתין וברייתא קמייתא כיון דס"ד דתרוייהו בעינן ונהי דאביי ורבא צריכי לאוקי הך ברייתא נמי בהיכר ציר כי היכי דלא תיקשי מינה אמתני' מ"מ לא איצטריך למימר דאביי מתרץ לטעמיה וכו' כיון דלאו עלייהו קא מות ב אלא הוה ליה לשנויי או או קתני ותו לא ונראה מדנקט ש"ס אביי מתרץ לטעמיה וכו' משמע דסתמא דש"ס פריך ומשני להך ברייתא אליבא דאביי ורבא והשתא ודאי ידע ש"ס דוגבוהין דקתני היינו או גבוהין ולהכי אי לאו אוקימתא דאביי ורבא לא הוה קשיא לה מידי אהדדי דהוה סבר דמתני' דקתני אלא א"כ גבוהין מן הארץ כשאין קשורין ותלויין איירי ולהכי בעינן שיהיו גבוהין מן הארץ וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפכ"ו מה"ש דאם הן גבוהין מן הארץ נועלין בהן אע"פ שאין קשורין ותלויין וברייתא קמייתא דאייתי בקשורין ותלויין לכך קתני דנועלין בהן אע"ג שאין גבוהין מן הארץ ואידך ברייתא נמי סבירא לה הכי ולכך קתני דבזמן שהן קשורין ותלויין פי' אפי' אין גבוהין מן הארץ או גבוהין מן הארץ ואין קשורין ותלויין נועלין בהן אבל לאביי ורבא פריך דאינהו סבירא להו דגבוהין מן הארץ דמתני' דוקא קתני וקשורין ותלוין לא מהני מדנקט מתני' אא"כ גבוהין ולהכי צריכי לחלק ולאוקמי ברייתא בהיכר ציר ומתניתין בדליכא היכר ציר ולכך פריך נמי דמתני' וברייתא מצינו לאוקמי בתרי גווני ולמימר דהא כדאיתא והא כדאיתא אבל הך ברייתא דקתני להו לתרוייהו בהדי הדדי בחד בבא מאי איכא למימר דכיון דקתני או גבוהין מן הארץ אלמא דהך ברייתא בלא היכר ציר איירי דבגבוהין מן הארץ לא בעינן היכר ציר וא"כ בזמן שהן קשורים ותלויין ואין גבוהין מן הארץ אמאי נועלין בהן והא בעינן היכר ציר וליכא ומשני דאביי מתרץ לטעמיה דברייתא לאו בחד גוונא איירי אלא ה"ק בזמן שקשורין ותלויין ויש להן היכר ציר או שגבוהין מן הארץ אע"ג דלית להו היכר ציר ורבא נמי מתרץ לטעמיה כו' והא דנקט או שגבוהין מן הארץ אע"ג דמעיקרא נמי ידע דאו גבוהין קאמר משום דמעיקרא ס"ד דאו גבוהין אקשורין ותלויין קאי פי' או שאין קשורין ותלוין אבל גבוהין מן הארץ והשתא קאמר דאו שאין להן היכר ציר קאמר ונראה דגרסי' אביי מתרץ לטעמיה שיש להן ציר או שגבוהין כדגרסי' במילתיה דרבא רבא מתרץ לטעמיה כשהיה להן ציר ולא גרסי' או שהיה להן ציר ובהכי ניחא טפי:

דלת אלמנה הנגררת אין נועלין בהן פי' ר"י ז"ל דאיירי כשיש להן ציר דאי אין להן ציר מאי איריא דלת אלמנה וכו' ולפירושו עיקר חסר דכיון דלא אתי לאשמעינן אלא דאין נועלין בדלת אלמנה הנגררת אע"ג דיש לה ציר ה"ל למיתני בהדיא דלת אלמנה הנגררת אע"פ שיש לה ציר אין נועלין בה לכך נראה כגירסת רב אלפס ז"ל דגריס דלת אלמנה שאינה נגררת אין נועלין בה ואשמעי' דאע"ג שהיא גבוה מן הארץ כיון דאלמנה היא אין נועלין בה:

רבא אמר סיפא אתאן לשערי גינה וה"ק וכן לא יעמוד וכו' קצת תימה אמאי לא קאמר וחסורי מחסרא והכי קתני וכן לא יעמוד וכו' וי"ל דהך מלתא דוכן לא יעמוד בכרמלית ויפתח ברה"י אע"ג דלא קתני לה בהדיא מ"מ מתני' הכי משמע והיינו מדקתני אא"כ עשה מחיצה גבוה י' טפחים ולא סגי ליה במחיצה פחותה מעשרה דה"ל כרמלית משמע דאסור לעמוד בכרמלית וליפתח ברה"י אע"ג דכי משיך אצלו ליכא אלא איסור דרבנן לכך נקט דה"ק וכן לא יעמוד ברה"י וכו' וצ"ל אליבא דרבא דרבנן דמהדרי ליה לר"מ מעובדא דשוק של פטמין לדבריו קאמרי ליה הכי אבל לדידהו אפי' מרה"י לרה"ר וכן איפכא נמי שרי דאי לאו הכי מתני' דלעיל דקתני עומד אדם ברה"י ומטלטל בר"ה וכו' אתיא דלא כמאן:

פתחי שערי גינה פירש"י ז"ל דבשערי גינה הסמוכים לר"ה עסקינן ולא משמע כן דמדקתני סיפא וכן חניות הפתוחות לר"ה משמע דרישא לאו בסמוכות לר"ה איירי ועוד דבסמוך קאמר וש"מ הדר ביה ר"מ משערי גינה משמע דהדר ביה לגמרי וס"ל דמותרין כאן וכאן ואי בשערי גינה הסמוכים לר"ה איירי א"כ אכתי אסור לעמוד בחוץ בר"ה ולפתוח מנעול גבוה י' שהוא רה"י ועוד קשה אמאי לא מחלק נמי בשערי גינה בין אם המנעול למעלה מי' לבין כשהוא למטה מי' כדמחלק גבי חניות ורש"י ז"ל כתב דשערי גינה סתם מנעוליהן גבוהין י' הוא ודוחק. ועוד דבסמוך קאמר וש"מ הדר ביה ר' מאיר משערי גינה וכתבו התוס' דמהא דקתני מביא מפתח ומנוח באסקופה לא מצי דייק דאיכא לאוקמי למחר פותח ונועל כגון שעומד על האסקופה וקשה א"כ מאי איצטריך למיתני וכן חניות הפתוחות לר"ה מה לי אם הם פתוחות לר"ה אם לאו והוה ליה למיתני סתמא וכן חניות בזמן שהמנעול למטה וכו' לכך נ"ל דבפתחי שערי גינה הסמוכה לכרמלית איירי ואתי לאשמעי' דאפי' בפתוחין לכרמלית אסורין כאן וכאן ולכך לא קתני שאם המנעול למטה מעשרה דשרי דמילתא דפשיטא הוא דהא מותר לטלטל מכרמלית לכרמלית ולא איצטריך למיתני אבל גבי חניות אתי לאשמעי' דלמטה מעשרה מותר אע"ג דפתוחות לר"ה והוא עומד בר"ה ולא חיישינן שמא יוציא המפתח מכרמלית לר"ה וה"מ למיתני פתחי שערי גינה הפתוחות לר"ה בזמן שהמנעול למטה מי' וכו' אלא לפי שאין הרבים מצויין להיות לפני הגינות שאין להן עסק שם אבל לפני החניות מצויין שם רבים נושאין ונותנין וקונין משם ומדברי התוספות נמי משמע דבשערי גינה הסמוכין לכרמלית איירי:

מדקאמר וכן חנות מכלל דבאסקופת כרמלית עסקי' כתבו התו' דאי הוי אסקופה רה"י לא הוי דומיא דשערי גינה דאסרי בכה"ג ולא ידענא דא"כ ל"ל הא דקתני דומיא דשערי גינה תיפוק ליה דקי"ל דאסור להוציא מרה"י לכרמלית כדאיתא בפ"ק דשבת ודוחק לומר דהא ר"מ פליג ונראה דאתי למידק דלאו באסקופת מקום פטור איירי דמדקתני וכן משמע דהאי דינא איירי לענין כרמלית ורה"י דומיא דשערי גינה והוה מצי למימר דאי מקום פטור הוא אמאי צריך להניח המפתח במנעול יניחנו באסקופה כמו שכתבו התוס' אלא דניחא ליה למידק מרישא דברייתא דקתני בהדיא וכן חנות:

תוכן העניינים

תורת חיים על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה