אור ברסלב

תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור

דף צט

דף צח

הוא ברה"י ופי אמה בר"ה מהו עיין בפרק עושין פסין מ"ש התו' שם:

אמר רבי יוחנן מוחלפת השיטה פירש"י החליף רבי יהודה שיטתו ויצא הימנה ולפי זה לא משני מידי דאכתי תיקשי אמאי החליף שיטתו ובסמוך קאמר אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא משמע דאתי לשנויי דלא תיקשי דר' יהודה אדר' יהודה. ונ"ל דמוחלפת השיטה דהכא הוא כמו איפוך דבכולה ש"ס והא דלא קאמר איפוך כדאמר בעלמא משום דהכא איכא ג' מחלוקות בדבר ר"מ ור' יוסי ור' יהודה וכל בי תלתא שיטה קרי להו וכיון דצריך להפך כולן לכך נקט מוחלפת השיטה. וא"ת לימא איפוך דר' יהודה לדר' מאיר ור' יוסי כדקאי קאי וי"ל דע"כ צ"ל דכל השיטה מוחלפת דהיינו ר"מ מטהר ור' יהודה מטמא ור"י אומר היפך בה טמא לא היפך בה טהור דאי לא מחלפת אלא דר' יהודה לר"מ ודר"מ לר"י א"כ תיקשי דר"מ אדר"מ דהא לא ישתין ולא ירוק דמתני' ר"מ היא כמ"ש התוס' ומדקאמר ר"י אף משנתלשה רוקו בפיו וכו' משמע דאתי לאפלוגי אדר"מ דלא אסר אא"כ הוציא הרוק מפיו וזרקו מרשות לרשות אבל כל זמן שהרוק עדיין בפיו לא משכחת לה דאסור וקאמר איהו דאף אם רוקו עדיין בפיו משנתלש לא יהלך בה ד' אמות וא"כ ע"כ אפי' בהיפך בה מתיר ר"מ דאי לאי הכי אמאי לא משכחת לה דאסור אלא בהוציא הרוק מפיו וזרקו מרשות לרשות הא לדידיה נמי משכחת לה דאסור אפי' לא הוציא הרוק מפיו כגון שהיפך בה דלא יהלך ד' אמות אלא ודאי בהיפך בה מתיר ר' מאיר ואי לא מהפכת אלא דר' יהודה לדר' מאיר א"כ תיקשי דר' מאיר אדר' מאיר לכך צ"ל דכל השיטה מוחלפת דר' מאיר מטהר לגמרי ור' יהודה מטמא לגמרי ור' יוסי אומר היפך בה וכו' ולפי מה שפי' ניחא הא דקתני מתני' וכן לא ירוק אע"ג דמדלא ישתין שמעינן לה דמאי שנא רוק מהשתנה ועוד אמאי לא קתני להו בחד בבא אלא אתי לאשמעינן דכי היכי שלא ישתין אדם מרה"י לר"ה כן ה"ה שלא ירוק דהיינו דוקא שלא יוציא הרוק מפיו ויזרקנו מרשות לרשות אבל כל זמן שהוא בפיו לא משכחת לה שום איסור וכי פריך דר' יהודה אדר"י הוי מצי למיפרך נמי דר' מאיר אדרבי מאיר אלא משום דאיכא דמהפכי דרבי מאיר לדר' יוסי כמ"ש התוס' לכך לא פריך ליה ור"י דאמר מוחלפת השיטה דהיינו כל השיטה לפי הגירסא דאקשי ליה משני ליה דלמאי דמהפכי דר' מאיר לדר' יוסי לא הוה צריך לשנויי אלא איפוך דר' יהודה לדר' יוסי

מאי לאו רוק ונתלש פי' תרתי קתני כיחו דסתם כיח נחלש הוא והא דקתני ונתלש ארוק קאי דברוק נמי מחייב כשנתלש דאי ונתלש אכיחו קאי א"כ כיחו שנתלש מיבעי ליה ועוד דסתם כיח נתלש הוא ולא איצטריך למיתני ונתלש:

ה"ג בספרים ישנים קולט אדם מן המזחילה למעלה מי' טפחים וכן משמע בתוספות וכן גריס הרי"ף והרא"ש ז"ל ורש"י ז"ל הגיה למטה מי' טפחים ופי' דמתני' מחלק בין מזחילה לצינור דבמזחילה לא שרי אלא קולט ובצינור אפי' צירוף נמי מותר ובברייתא דמייתי ש"ס בסמוך היה כתוב בספרים עומד אדם בר"ה והגיה רש"י ז"ל רה"י במקום ר"ה וכן באידך ברייתא וקשה דבגמ' קאמר תנא אם יש בצינור ארבע על ארבע אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות למה לי טעמא וכי עד השתא לא ידעינן דאסור להוציא מכרמלית לר"ה וצ"ל משום דלאו מוציא ממש הוא שאינו אלא מצרף ונוגע בפיו או בכלי בצינור ולהכי נקט מפני שהוא כמוציא ולא קאמר מוציא מיהו קצת קשה מדרב נחמן מוקי לה במזחילה פחות משלשה סמוך לגג ולא מפרש נמי טעמא דאסור משום דהוי ליה כמוציא מרשות לרשות משמע כיון דרשות גמור הוא לא בעי טעמא דפשוט הוא דאסור ועוד דקתני מתניתין ומן הצינור מ"מ פי' אפי' צירוף שרי לפלוג וליתני בדידיה בד"א במזחילה פחות מג' סמוך לגג אבל אם הוא יותר מג' סמוך לגג אפי' צירוף שרי. ועוד דאין הלשון מן הצינור מ"מ משמע כן דהל"ל קולט אדם מן המזחילה למטה מי' טפחים ומצרף מן הצינור ושותה ועוד דקאמר תניא נמי הכי עומד אדם ברה"י וכו' ופירש"י ז"ל דמייתי ראיה פחות מג' סמוך לגג כגג דמי וקשה ראיה למה לי וכי עד השתא לא ידעינן דכל פחות משלשה כלבוד דמי. ע"כ נראה דגרסינן קולט אדם מן המזחילה למעלה מעשרה טפחים ומן הצינור ומ"מ ושותה ואין חילוק בין צינור למזחילה דבתרווייהו קליטה שרי צירוף אסור. ואשמעינן דאע"ג דעומד בר"ה והמים יורדין בתחילה מן הגג שהוא רה"י אפ"ה כיון שהוא קולט אותן מן המזחילה וצינור שאין בהן ד' על ד' מותר. והוא הדין דלמטה מעשרה נמי לקלוט ולא נקט למעלה מעשרה אלא משום דיוקא דדייקינן מינה קולט אין אבל מצרף לא והיינו דוקא למעלה מעשרה וכדמפרש לה רב נחמן במזחילה וצינור פחות משלשה סמוך לגג דהגג דמי וכיון דמצרף למעלה מי' הוה ליה כעוקר מן הגג שהוא רה"י ומוציא לר"ה שהוא עומד שם אבל מזחילה פחות מג' סמוך לגג והיא למטה מי' כגון שאין הגג גבוה אלא י"ב טפחים מותר לצרף לה לפי שאז אין דינה כגג והטעם כתב ה' המגיד בפט"ו מה"ש לפי שר"ה תופס עד י' ואין פחות מג' סמוך לגג ממעט דין ר"ה שאין זה לבוד גמור ואם באנו לדונו כגג נמצא חומרו קולו לענין הזורק מרה"י והשתא ניחא הא דקאמר בגמר' תניא נמי הכי עומד אדם בר"ה ומגביה ידו למעלה מי' טפחים וכו' מייתי ראיה דקולט דמתני' דוקא קתני אבל צירוף אסור ובמזחילה פחות מג' סמוך לגג איירי ואתי נמי שפיר הא דקאמר תנא אם יש בצינור ד' על ד' אסור דאקליטה קאי דאפילו לקלוט אסור כשיש בו בצינור ד' על ד' בין שהוא למעלה מי' דכיון דעומד בר"ה וקולט מן המים היורדין מרה"י ה"ל כאלו מוציא מרשות לרשות אע"ג דלאו מוניא מרשות לרשות ממש הוא שהרי לא נחו המים אלא נזחלין והולכין ולהכי לא קתני מתני' קולט אדם מן הגג משום דסתם גג ד' על ד' הוא ואסור והא דנקט ברייתא אם יש בצינור ד' על ד' ולא קאמר אם יש במזחילה ד' על ד' שהרי מזחילה מפני בריש' שמא י"ל משום דסתם מזחילה לית בה ד' על ד' וכן משמע מדקאמר רב נחמן הכא במזחילה פחות מג' סמוך לגג עסקינן ולא מוקי לה במזחילה שיש בה ד' על ד משמע שאין דרך לעשות מזחילה רחבה כל כך. וכאשר פירש' הסוגי' כן פסק הרמב"ם ז"ל בפט"ו מה"ש שכתב עומד אדם בר"ה וקולט מן האויר מן המים המקלחין מן הצינור ומן הכותל ושותה ובלבד שלא יגע בצינור וכו' ועיין שם:

תוכן העניינים

תורת חיים על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה