אור ברסלב

תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור

דף צח

דף צז

ואי אמרינן באסקופה הנדרסת מה לי תוך ארבע אמות מה לי חוץ לד' אמות משמע דדוקא אשנויא דרבה פריך ותימה אמאי לא פריך נמי לשינויא דרב יהודה והתוספות כתבו משום דקאי עלה דרבה ודוחק. ונראה דדוקא לרבה פריך דאליבא דרב יהודה לא קשיא מידי דאע"ג דמתניתין באסקופה רה"י עסקינן מכל מקום ברייתא ודאי באסקופה כרמלית איירי כדמסיק ואיכא למימר דרבי יהודה היא דס"ל במתני' דבכתבי הקדש שייך איסור שבות ולהכי חוץ לד' אמות הוכנו כיון דאי נפיל ומייתי לה אתי לידי חיוב חטאת ורישא דמתני' רבי שמעון היא ולא ניחא ליה לרב יהודה לאוקמי מתני' נמי באסקופה כרמלית משום דמסתמא באסקופה רה"י איירי דומיא דסיפא דקתני היה קורא בראש הגג דאיירי ברה"י אבל לדרבה פריך שפיר דכיון דמוקי לה באסקופה הנדרסת דרגל הרבים עוברת סמוך לה ומשום בזיון כתבי הקדש מודה רבי יהודה דשרי א"כ ברייתא אמאי קתני חוץ לד' אמות הופכו מה לי תוך מה לי חוץ הא רגל רבים נדרסת שם ואיכא בזיון כתבי הקדש דכיון דנתגלגל הספר חוץ לארבע אמות ואפי' באמצע ר"ה הרי רגל הרבים עוברת סמוך לו ואיכא בזיון כתבי הקדש:

אי הכי תוך ארבע אמות נמי ליגזר קצת תימה דמאי אי הכי כיון דמעיקרא נמי הוה קשיא ליה מה לי ארבע אמות מה לי חוץ לארבע אמות ונראה דסתמא דתלמודא פריך הכי אמאי דמחלק אביי בין היכא דאתי לידי חיוב חטאת לבין היכא דלא אתי לידי חיוב חטאת דאי לאו דמשני אביי הכי איכא למימר דברייתא ודאי באסקופה כרמלית איירי ומתני' נמי באסקופה כרמלית ורבי יהודה היא וטעמא דחוץ לארבע אמות אסור משום דלאו כולי עלמא גמירי דינא ולא ידעי דמשום דאוגדו בידו הוא דשרי דסברו כיון דחלק אחד מונח בר"ה כי אוגדו בידו מאי הוי ואתו למישרי איסור דאורייתא לטלטל ספרים ארבע אמות בר"ה דאיסור דאורייתא הוא אבל תוך ארבע אמות לא גזרינן דכי נמי אתו להתיר טלטול ספרים מר"ה לכרמלית לאו איסור דאורייתא הוא. ובקורא בראש הגג דאוסר רבי יהודה במתני' בשאין מסולק מן הארץ כלל טעמא נמי משום דאתו למישרי איסור דאורייתא להתיר טלטול ספרים מר"ה לרה"י דראש הגג רה"י הוא דמסתמא גבוה עשרה אבל לאביי דמחלק ש היכא דאתי לידי חיוב חטאת וכו' קשיא דא"כ תוך ד' אמות נמי ניגזור כו' ולכך קאמר אי הכי:

והאמר רבה המעביר חפץ וכו' כתבו התוספות דעל כרחך שמיע ליה ההיא ברייתא דסמוך מייתי לה לאו הכרח הוא דהתרצן מייתי לה בסמוך ואיכא למימר דהמקשה לא הוה ידע לה והא דפריך ודלמא זריק להו מיזרק דא"ר יוחנן מודה בן עזאי כו' יש לומר דהמקשה אחרינא הוא ולאו סתמא דתלמודא פריך לה שהרי רב אחא בר אהבה משני לה:

ואם יש זיז למטה ממנו משתמש בו תימה דבין לפירש"י ז"ל בין לפיר"י ז"ל לא איצטריך למיתני דיש נמי זיז אחד למטה אלא הוה ליה למיתני זיז שלפני החלון אין משתמש בו אלא כנגד חלונו ותו לא והתוס' כתבו דאשמעינן בתחתון אף על גב דעליון מפסיד ולא ניחא תשמישתיה ולא משמע כן דמשמע דבתחתון משתמש בכל הזיז לאפוקי בעליון שאין משתמש אלא כנגד חלונו. ובב"י כתב דתנא הך בבא לגלויי לן טעמא דאינו משתמש אלא כנגד חלונו הוא משום דלית ביה ארבע וקשה דא"כ ליתני בהדיא אין משתמש בו אלא כנגד חלונו כיון דיש שם ארבעה. ועוד תימא דפריך אי דלית ביה ארבעה מקום פטור הוא ולפירש"י ז"ל אדרבא כיון דמקום פטור הוא מסתבר טפי למימרא דמותר להשתמש בו דקי"ל מקום שאין בו ארבעה מותר לבני ר"ה, ורה"י לכתף עליו ובתוספות ובפיסקי הרא"ש ז"ל משמע דלא גרסינן ליה ועוד תימא דמאי איצטריך אביי למימר כנגד חלון משתמש דחורי חלון הוא תיפוק ליה משום דכנגד החלון אית ביה ארבעה ולכך משתמש בו דליכא למיחש שמא יפול. ונראה לפרש דהא דקתני ואם יש זיז אחד למטה ממנו משתמש בו ובעליון אינו משתמש בו כי' מלתא אחריתי היא והכי פי' שאם שנים דרים בבית אחד אחד למעלה וא' למטה וכל א' יש לו זיז והזיזין מכוונין זה כנגד זה התחתון משתמש בתחתון והעליון אינו משתמש בעליון אלא כנגד חלונו וטעמא דמלתא לפי שהתחתון אוסר על העליון דכיון דזיז התחתון יש בו ארבעה הו"ל רה"י וקי"ל רה"י עולה עד לרקיע נמצא שהעליון משתמש ברשות חבירו ואיירי שלא עירבו זה עם זה. ופריך האי זיז היכי דמי אי דלית ביה ארבעה מקום פטור הוא ואפי' כנגד חלונו לא ישתמש דכל פחות מרוחב ארבעה ק"ל ביציאות השבת דלא הוי רשות בפני עצמו ובטל אצל ר"ה ואצל רה"י אם עומד כדאמרינן עומד אדם על האסקופה נוטל מן העני ונותן לו כו' והכא נמי כיון דלית ביה ארבע לאו רשות בפני עצמו הוא אלא מקום פטור הוא ובטל ברה"י דלמטה וא"כ אפילו כנגד חלונו לא ישתמש דנמצא משתמש ברשות של חבירו ואי אית ביה ארבעה בכוליה כותל לישתמש דכיון דאית ביה ד' הרי היא רה"י בפני עצמו ולא בטיל לגבי רה"י דחבריה דאין רשות מבטל רשות וכל אחד משתמש בשלו. ומשני דתחתון אית ביה ארבעה ועליון לית ביה ארבעה אלא כנגד חלונו לכך כנגד החלון משתמש דאינו בטל לגבי התחתון כיון דיש שם ארבעה אף על גב דברוחב הזיז לחוד ליכא ארבעה מ"מ כיון דחודי חלון הוא כחלון דמי ולכך אינו בטל דהאי גיסא ודהאי גיסא אסור דכיון דלית בהו ארבעה בטל לגבי תחתון ונמצא משתמש ברשות של חבירו ומדברי הרמב"ם ז"ל בפט"ו מה"ש משמע נמי דטעמא משום דתחתון אוסר על העליון אלא שהיה לו גירסא אחרת ומפרש הסוגיא בדרך אחר כמ"ש עליו ה' המגיד

ומשתמש בכל הכותל עד עשרה תחתונים כתבו התוס' ול' משתמש בכל הכותל משמע נמי כן מיהו בסמוך קאמר ואי אית ביה ארבעה בכוליה כותל לישתמש אע"ג דהכא נמי בכוליה זיז קאמר:

אי דלית ביה ארבעה אפי' כנגד חלונו כו' לפיר"י שכתבו התוספות לא הוי סיפא דברייתא דומיא דרישא דסיפא אפילו בכלים שאינן נשברים איירי אע"ג דסתמא קתני משמע דאכלים הנשברים דרישא קאי י"ל דלכך נקט סיפא לישנא דמשתמש בו ולא קתני נותנין עליו כדקתני רישא אלא אתי לאשמעי' דמשתמש בו כל דבר אפי' כלים שאינן נשברים:

תוכן העניינים

תורת חיים על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה