תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור
דף עד
עד שיהיו בתים וחצירות פתוחין לתוכו פירש"י ז"ל דלא בעינן בתים פתוחים למבוי אלא בתים פתוחים לחצירות וחצירות למבוי ולפירושו לא הוי דומיא דהא דאמר שמואל אפילו בית אחד וחצר אחד דהיינו בית בלא חצר פתוח למבוי וחצר שבית אחרת פתוחה לה לכך נראה דהא דקאמר רב עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו היינו דבעינן שני בתים בלא חצירות פתוחין למבוי וגם שתי חצירות פתוחות למבוי ובכל חצר בית אחרת פתוחה לה וקאמר עלה שמואל דאפילו בית אחד פתוח למבוי וחצר אחת פתוחה למבוי סגי וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפי"ז מה"ש כמ"ש ה' המגיד שם וליכא למימר דהא דקאמר שמואל אפילו בית אחד וחצר אחת היינו בית א' בחצר ודלא כפירש רש"י ז"ל מדקאמר ר' יוחנן אפי' חורבה וקאמר בסמוך דלמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחורבה משמע דלא בעי למימר חורבה שבחצר דאם כן ליכא בתים כמו שכתבו התוספות בפ"ק מיהו בספרים שלנו לא גרסינן בסמוך דלמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחורבה אלא דלמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה וכן משמע מפירש"י ז"ל סמוך:
אין מערבין אותו דרך חלונות להתירו דרך פתחים למבוי טעמא כדמסיק משום דאסור לעשות יחיד במקום עובדי כוכבים ופי' רש"י ז"ל דאסור לעשות לדור יחיד במקום עובדי כוכבים ואין הלשון משמע כפירושו דא"כ עיקר חסר דהל"ל אסור לעשות לדור יחיד במקום עובדי כוכבים אבל אסור לעשות יחיד במקום עובדי כוכבים משמע דאסור לעשות דבר שיהיה יחיד במקום עובדי כוכבים ונראה לפרש משום דקיי"ל עובד כוכבים הדר עם שני ישראלים במבוי צריכין לשכור ממנו ואח"כ מערבין ודוקא שנים משום דשכיחי דדיירי אבל ישראל יחיד במקום עובדי כוכבים א"צ לשכור משום דלא שכיח דדייר כדאמרי' בריש פירקין וע"ז קאמר מבוי שצידו אחד עובדי כוכבים וצידו אחד ישראל פי' עובדי כוכבים וישראלים הרבה כמו שכתבו התוס' והיו חלונות פתוחות מחצר לחצר של ישראל אין מערבין אותו דרך חלונות להתירו דרך פתחים למבוי דאע"ג דכשמערבין דרך חלונות מותרין להוציא ולהכניס דרך חלונות מזה לזה מ"מ אין מערבין דרך חלונות כדי להתיר נמי להשתמש במבוי דרך פתחים בלא שכירות עובדי כוכבים לומר דכיון שעירבו כולן דרך חלונות ומותרין להוציא זה לזה דרך החלונות הרי הן כאנשי בית אחד והוי להו יחיד במקום עובדי כוכבים שאין צריך לשכור ממנו וטעמא משום דאסור לעשות יחיד במקום עובדי כוכבים דדוקא יחיד ממש הדר במקום עובדי כוכבים וכן שני ישראלים או יותר הדרים בבית אחד שרי רבנן דמלתא דלא שכיחא הוא אבל לעשות יחיד במקום עובדי כוכבים דהיינו שהן רבים ועושין עצמן להיות יחיד במקום עובדי כוכבים ע"י העירוב שמערבין זה לזה דרך חלונות לא שרו רבנן דאסור לעשות דבר להיות יחיד במקום עובדי כוכבים דא"כ לא הועילו חכמים בתקנתן שתקנו לשכור מן העובדי כוכבים כדי שלא ילמוד ממעשיו דעובדי כוכבים לא מוגיר ואי שרית לעשות יחיד במקום עובדי כוכבים ע"י עירוב בטלה תקנתא דלעולם לא ישכרו ממנו אלא יערבו בהדדי כדי להיות יחיד במקום עובדי כוכבים והיינו נמי הא דקאמר בריש פירקין ואמור רבנן אין עירוב מועיל במקום עובדי כוכבים ואין ביטול רשות מועיל במקום עובדי כוכבים עד שישכור כדפי' שם וקא"ל אביי לרב יוסף אמר רב אפי' בחצר כו' דאי לא אמר ה"א דצידו אחד עובדי כוכבים וצידו אחד ישראל דנקט בחצר אחת של עובדי כוכבים וחצר אחת של ישראל קאמר וטעמיה משום דקסבר אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו ותרוייהו צריכי דאי מההיא כו' השתא על כרחן בישראלים הרבה איירי ומשום דאסור לעשות יחיד במקום עובדי כוכבים כדפי' והא דנקט חלונות משום דלאו אורחא למיעבד פתחים גדולים מחצר לחצר אלא חלונות וכן משמע בהדיא מדברי הרמב"ם ז"ל בפרק ה' מה"ע שכתב מבוי שצדו א' עובדי כוכבים וצדו א' ישראל והיו חלונות פתוחות מחצר לחצר של ישראל יערבו כולן דרך חלונות אע"פ שנעשו כאנשי בית אחר ומותרין להוציא ולהכניס דרך חלונות הרי אלו אסורין להשתמש במבוי דרך פתחים עד שישכרו מן העובדי כוכבים שאין נעשים ביחיד במקום עובדי כוכבים: