תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור
דף עב
תנא בד"א כשמוליכין את עירובן למקום אחר פירש"י ז"ל והאי תנא מדקא מפליג בין מקום אחר לבא אצלו סבירא ליה טעמייהו דכ"ש וב"ה לאו במחיצות פליגי אלא אפילו לב"ש נמי טרקלין מחברן וכו' דאי לב"ש ראויות חלוקות הן והן לא עירבו כי עירוב בא אצלן מאי הוי וקצת תימא דקתני מתניתין ומודים בזמן שמקצתן שרויין בחדרים או בעליות שהן צריכין עירוב כו' וע"כ טעמא משום דכיון דמחיצות מגיעות לתיקרה רשויות חלוקות נינהו וא"כ אמאי קא מפלגי ב"ה מקום אחר לבא אצלן כמ"ש התוספות דלב"ה נמי נ"מ בכעין חדרים ועליות דדוקא במוליכין עירובן קאמר דמודו אבל בעירוב בא אצלן עירוב א' לכולן וכן משמע לישנא דמודים דס"ל לב"ה במחיצות המגיעות לתיקרה כב"ש במחיצות שאין מגיעות לתיקרה וכיון דרשויות חלוקות הן כי בא עירובן אצלן מאי הוה:
במקבלי פרס שנו פירש"י ז"ל שמקבלין הוצאה מבית אביהם ואין אוכלין ממש וקשה כיון דאין אוכלין על שלחן אביהן אמאי קתני שהיו אוכלין על שלחן אביהם הל"ל האחין שהיו מקבלין פרס מאביהם והרמב"ם ז"ל פ"ד מה"ע פירש מקבלי פרס היינו שאין אוכלין תמיד על שלחן אביהן וכן הנשים ועבדים שאין אוכלין תמיד על שלחן בעליהן או רבן אלא לפעמים אוכלין על שלחנו בשכר מלאכה שעושין לו ולפירושו אתי שפיר דקתני שהיו אוכלין על שלחן אביהם דאע"ג דאין אוכלין אצלו מיד מ"מ אוכלין על שלחן אביהם הם מיהו בירושלמי דפירקין משמע כדפי' רש"י ז"ל דאי' התם משמיה דשמואל מקום פיתא עיקר וקאמר מתני' פליגא על שמואל האחין שהיו אוכלין וכו' רב חייא בר אשי בשם רב במקבלי פרס מאביהן היא מתנית' מ"מ אין שותפין במה שהן אוכלין וא"כ אמאי אין צריכין לערב בשאין עמהן דיורין הא לאו שותפין באכילה דוקא בעינן ומשני כשאין אביהן זוכה ונותן להם אלא מה שהן אוכלין בלבד דהוו להו כשותפין באכילה משמע דמקבלי פרס היינו ההוצאה כדפי' רש"י. ונראה דשפיר גרסי' במתני' האחין השותפין לאשמעי' דאע"ג דאין אוכלין על שלחן אביהם אלא מקבלי פרס מ"מ הוה להו כשותפין באכילתן והרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה כתב האחין השותפין שהיו אוכלין על שלחן אביהן או השותפין שהן אוכלין על שלחן אחד ופירושו דחוק.