אור ברסלב

תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור

דף סג

דף סב

מאי דרוש ונתנו בני אהרן הכהן אש על גבי המזבח תימה דמה הלכה הורו לפני משה והא קרא בהדיא כתיב הכא וכבר שמעו הפרשה מפי משה ומה הוו להו למיעבד וליכא למימר דאע"ג ששמעו הפרשה היה להם לישאל בשעת מעשה דא"כ אמאי לא נענשו קודם לכן אשאר כל העבודות כגון קבלת הדם וזריקת הדם שעשו קודם שנתנו האש על גבי המזבח. ועוד דלישנא דמאי דרוש לא אתי שפיר כיון דפשטא דקרא הכי משמע שנתנו הכהנים אש על המזבח. ונראה לפרש דפשטא דקרא איירי בשאין האש יורדת מן השמים כגון בבית שני ובשעת היתר הבמות ומשה לא אגמר להו אלא הך מלתא לחוד ואתו אינהו ודרשו דמצוה להביא מן ההדיוט אפי' בשעה שהאש יורדת מן השמים ונפקא להו מדקאמר רחמנא ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח אלמא דנתינת אש בכלל העבודות היא ולהכי בעיא כהונה ואינה כשירה בזר דאי לאו הכי הל"ל סתמא ונתן אש על המזבח דומיא דרישא דקרא דכתיב ושחט את בן הבקר והפשיט את העולה ונתח אותה דילפינן מינה דשחיטה והפשט וניתוח כשרים בזר כמ"ש רש"י והרמב"ן ז"ל אלא ודאי נתינת אש עבודה היא ולכך בעינן כהן וכיון דעבודה היא ובעיא כהונה א"כ צ"ל דאפי' בשעה שהאש יורדת מן השמים צריך להביא מן ההדיוט דאי לאו הכי הרי הקרבן חסר אחת מן העבודות דאף על גב דהאש ירד מן השמים מכל מקום כיון דאכהן קפיד רחמנא אכתי חסר לה אחת מן העבודות אלא ודאי מצוה להביא מן ההדיוט אע"פ שיורד מן השמים דאי כשיורד מן השמים לא בעינן אשו של הדיוט אם כן כשאינו יורד מן השמים כהונה למה לי ליתכשר אפילו בזר:

כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש טעמא דמלתא נראה משום דס"ל כר"א דאמר לא מתו בני אהרן אלא על שהורו הלכה בפני משה רבן ומיתת בני אהרן בשריפה היתה דכתיב ותצא אש ותאכל אותם אלמא דכל המורה הלכה לפני רבו עונשו בשריפה ולכך קאמר דכל המורה הלכה לפני רבו ראוי להכישו נחש דנשיכת נחש במקום שריפה היא עומדת כדאמרינן בפ' אלו נערות מיום שחרב בית המקדש אע"פ שבטלו סנהדרין דין ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו וטעם הענין שהמורה הלכה בפני רבו חייב שריפה נראה לפי שהוא מתגאה לקפוץ ולהורות לפני רבו וכל המתגאה נידון באש כדאיתא במדרש רבה פרשת צו ויליף להא דכתיב זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה וקאמר נימוס קילוסין היא שכל המתגאה נידון באש ומייתי התם טובא שנתגאו ונידונו באש והטעם נראה שהוא מדה במדה שגם טבע האש כך היא שהלהב עולה למעלה והיינו דנקט התם נימוס קלוסין ועוד נראה לפרש דנדב ואביהוא על ידי שנתגאו חטאו בתרתי חדא שהורו הלכה בפני משה רבן ולא חששו בכבודו ואידך שהורו הלכה בפני אהרן אביהם ולא נטלו ממנו עצה ולא חששו בכבודו וכן משמע דקפיד קרא בהכי מדכתיב ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ולא כתיב ויקחו נדב ואביהוא בני אהרן איש מחתתו דבכל מקום מזכיר הכתוב פלוני בן פלוני משמע דאתי לאשמעינן דבניו היו אבל נהגו עצמן נדב ואביהוא כשאר אנשים דעלמא שאינם בניו כיון שלא נטלו עצה ממנו דומיא דויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו דרשו חז"ל שני בני יעקב היו ואעפ"כ נהגו עצמן שמעון ולוי כשאר אנשים דעלמא שאינם בניו שלא עצה הימנו וכבר הזכירו חז"ל בסנהדרין שלא חששו בכבוד שניהן ואמרו מתי ימותו זקנים הללו ואני ואתה ננהיג את הדור ושמא לכך נכנסו לכל אחד בחוטמו שני חוטין של אש כדאיתא בפרק ארבע מיתות אחד נגד משה רבן ואחד נגד אהרן אביהן ובמדרש רבה פרשת אחרי מות איתא שמתו גם כן מחמת שלא נטלו עצה זה מזה ונראה דלכך כתיב בהו ויקחו בני אהרן ולא כתיב שני בני אהרן ובבני יעקב כתיב ויקחו שני בני יעקב לפי שבני יעקב נטלו עצה זה מזה כפי' רש"י זכרונו לברכה שמעון ולוי אחים בעצה אחת לכך כתיב בהו ויקחו שני בני יעקב שכל אחד לקח חרבו מדעת שניהן אבל בני אהרן שלא נטלו עצה זה מזה לכך לא כתיב בהו שני בני אהרן:

מלמד שהלך בעומקה של הלכה מדשינה הכתוב דכתוב אחד אומר וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם וכתוב אחד אומר בתוך העמק לכך דריש הכי וכן משמע בפרק קמא דמגילה ותרוייהו במלחמת עי כתיבי ואם תאמר מאי קמ"ל הכתוב דלן בעומקה של הלכה פשיטא דיהושע תלמידו של משה לא היה עוסק בתורה בהעברה בעלמא אלא בעומקה של הלכה ונראה דיהושע היה עוסק בתורה גם ביריחו בתוך המצור דאין תלמיד חכם רשאי לילך אפילו ארבע אמות בלא תורה אלא שלא היה יכול לירד שם בעומקה של הלכה לפי שהיה במצור ושמעתא בעיא צילותא ולא היה עוסק שם אלא בהעברה בעלמא ובא המלאך להוכיחו על שלא היה לן בתוך העם כדי שילמוד בדקדוק כראוי לו ולכך במלחמות עי כתיב וילן יהושע בתוך העם וכתיב בתוך העמק לאשמעינן דלכך היה לן בתוך העם כדי שילך בתוך עומקה של הלכה:

אמר להו זילו בטילו רשותייכו נראה דאביי לית ליה הא דאמרינן לעיל דאמרו רבנן דאין ביטול רשות מועיל במקום עובדי כוכבים דהיינו שאין הישראל יכול לבטל רשותו לישראל חבירו במקום שעובדי כוכבים דר עמהן אלא ס"ל דלא אמרו רבנן אלא הא דאין עירוב מועיל במקום עובדי כוכבים עשום דעירוב שכיח אבל לבטל רשות לגבי חד כיון דלא שכיח לא גזרו ביה רבנן:

תוכן העניינים

תורת חיים על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה