אור ברסלב

תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור

דף לו

דף לה

עירב בתרומה ספק מבעוד יום נטמאת ספק משחשכה כו' בב' כימי עדים איירי אחת אומרת מבע"י ואחת אומרת משחשכה ולה"ק כיצד א"ר יוסי ספק עירוב כשר דלר' מאיר כיון דאיכא כת דמפקע ליה לא אזלינן בתר חזקה כדאמרי' לעיל אבל היכא דליכא אלא כת אחת לה אי מבע"י נטמאת אי משחשכה לרבי מאיר נמי אזלינן בתר חזקה:

ככר זו היום חול ולמחר קדש מהו תימה מאי קא ס"ד דרבא דקא מיבעיא ליה מאו שנא מתרומה ונטמאת ספק מבע"י ספק משחשכה דקתני מתני' דספק עירוב כשר משום דמוקמינן ליה אחזקה קמייתא ואפי' רבי מאיר לא פליג אלא כשתי כיתי עדים אבל בחדא מודה דכשר דמוקמינן ליה אחזקה א"כ ה"נ כשאמר היום חול ולמחר קדש פשיטא דכשר דאע"ג דספק הוא אי הוה קדש או חול בין השמשות מ"מ מוקמינן ליה לעירוב אחזקה קמייתא ואמרינן דבין השמשות תולה דומיא דספק טומאה וכי אמר היום קדש ולמחר חול פשיטא דלאו עירוב הוא דמוקמינן ליה לעירוב אחזקה קמייתא ואמרינן דבין השמשות נמי קדש הוה:

הא במקרי שמע פי' רש"י ז"ל דה"ק בא מקרי שמע למזרח עירובו אדמותיב פירקי למערב ודוחק לפרש כן דמותיב פירקי מאן דכר שמיה במתני' דר' יצחק ועוד דפשט הסוגיא משמע שהוא בורח ממנו מחמת שהוא מקרי שמע דומיא דפרהגבנא שהוא בורח מחמתו על כן נראה כפי' הערוך דאמותיב פירקי יש לו הנאה שרוצה ללמוד ממנו אבל מקרי שמע אין ממנו הנאה שיש אצלו כמה כמותו שמקרין שמע אלא שהוא מבקש מהן ממון שיתנו לו ורגיל לבא אצלן לתבוע ממון ולכך הוא בורח ממנו וכן משמע קצת בירושלמי ולפי זה צ"ל דמתני' כר' יצחק ס"ל דמערבין לדבר הרשות דלאו מצוה הוא לברוח ממקרי שמע אע"ג דמבקש ממנו ממון דוקא לברוח מן העובדי כוכבים מצוה הוא כדי להציל ממונו מידם וכ"ש לפייס ולצעוק לפני מרי דמתא דמצוה היא ונ"ל דבמתני' דר' יצחק לא פליג ר"י דבמקרי שמע לא שייך למימר שאם היה אחד מהן רבו הולך אצל רבו ואת"ל דבעם הארץ איירי והיה אחד מהן רבו שהיה מקריא אותו שמע מ"מ לא שייך למיתני ואם היו שניהם רבותיו כו' לאשמעינן אפי' אחד מהן רבו מובהק דמאי רב מובהק שייך במקרי שמע

לא ס"ד דשמעי' ליה לר' יהודה דלית ליה ברירה כתבו התוספות דרב מחלק בין בתולה בדעת עצמו לבין בתולה בדעה אחרים והא דפריך אההיא דאיו מאי שנא דלכאן וכאן וכו' למי שאינו מחלק פריך ורבי יוחנן דמשני כבר בא חכם נמי אין מחלק ולדידיה ודאי ליתא לדאיו מקמי כל הני ודבריהם תמוהים דמדדייק ש"ס בסוף ביצה דר' יוחנן לית ליה ברירה מדפרש מלתא דאיו אלמא דאית ליה לדאיו ומה שתירצו התו' בזה נראה דוחק ועוד קשה דבסמוך קאמר עולא אמר ליתא לאיו ממתני' ופריך ואלא הא דקתני וכו' ומשני ש"ס דעולא זוזי זוזי קתני אמאי מגיה הברייתא ולא משני דעולא נמי אינו מחלק בין בתולה בדעת עצמו לבין בתולה בדעת אחרים כר' יוחנן ולכך ס"ל דליתא לדאיו ולההיא דהלוקח מקמי כל הני ועוד מדקאמר עולא אמר ליתא לדאיו ממתני' משמע דעד השתא ליכא מאן דפליג אדרב דאמר ליתא למתני' מדתני איו ועוד קשה דקאמר רב ליתא למתני' מדתני איו וכיון דאברייתא דהלוקח נמי סמיך דליתא לחדא מקמי תרתי א"כ הל"ל ליתא למתניתין מדתני איו ומדתניא הלוקח וכו' ועוד דלישנא דלא ס"ד דהא שמעינן ליה לר"י דלית ליה ברירה דתנן וכו' משמע דברייתא דהלוקח עיקר טפי ממתניתין דהכא ע"כ נראה לפרש דלאו ברוב משניות וברייתות תליא מילתא דאפילו ליכא אלא הך ברייתא דהלוקח לחודא דשמעינן מינה דלית ליה ברירה לא אמרינן דליתא מקמי כל הני דכיון דכל חד מילתא אחריתי היא דהנך דשמעי' מנייהו דאית ליה ברירה איירי לענין גט ולקיחה וההיא דהלוקח דשמעינן מינה דלית ליה ברירה איירי לענין תרומה וכיון דמילתא אחריתי היא אית לן לשנויי אפי' שינויא דחיקא ולחלק איזה חילוק בין תרומה לבין גט ולקיחה דודאי כולהו מתרצתא נינהו דכך היא הסוגיא בכולה ש"ס דרמי משניות וברייתות אהדדי ומחלק בינייהו והא דקאמר רב ליתא למתניתין מדתני איו היינו משום דקשיין אהדדי בחד מלתא דלא אפשר לחלק בינייהו דבמתניתין קאמר רבי יהודה דאדם מתנה על ב' דברים כאחד וברייתא דאיו קאמר דאין אדם מתנה על ב' דברים כאחד אם כן על כרחך חדא מנייהו משבשתא היא וליתא מקמי חבירתה או מתניתין ליתא מקמי דאיו או ההיא דאיו ליתא מקמי מתניתין וכיון דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי ס"ל לרב דמתניתין ליתא מההיא דאיו וטעמא כדמסיק כי היכי דלא תיקשי ממתני' דהכא אברייתא דהלוקח ולשנויי שנויא דחיקא והיינו דקאמר לא ס"ד דהא שמעינן ליה לרבי יהודה וכו' משום דההיא דהלוקח ודאי מתרצתא היא כדפירשתי ולכך פריך שפיר אדעולא דאמר ליתא לדאיו ממתניתין והא קתני ר"י וכו' דאפילו אינו מחלק בין תולה בדעת עצמו וכו' מ"מ קשיא מההיא דהלוקח דודאי מתרצתא היא והשתא רב דאמר ליתא למתניתין מדתני איו על כרחך צריך לומר כמ"ש התוספות דס"ל דיש לחלק בין בתולה בדעת עצמו לבין בתולה בדעת אחרים דאי לאו הכי תיקשי ההיא דאיו ודהלוקח אההיא דכל הגס דמרובה מיהו ר' יוחנן נמי ס"ל כדרב שיש לחלק בהכי והוה מצי לשנויי דלכאן ולכאן שאני משום דתולה בדעת עצמו וכ"כ הפוספות בסמוך גבי הא דפריך והתניא ר' יוסי אומר וכו' אי נמי קושטא דמלתא קמתרץ דהך שינויא דככר בא חכם מפורש בהדיא במתני' מדלא קתני אם יבא חכם מן המזרח וקתני אם בא חכם וכן קתני בכולהו משמע דאיירי דכבר בא חכם ונראה דלהכי לא נקם רבי יוחנן הב"ע שכבר בא חכם משום דלאו אוקימתא היא דבהדיא מפורש במתני' וברייתא שכבר בא חכם:

תוכן העניינים

תורת חיים על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה