תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור
דף לד
נתכוון לשבות בראש השובך או בראש המגדל למעלה מעשרה וכו' מדלא קתני הניח עירובו למעלה מי' משמע כל' אחרון שפי' רש"י ז"ל וסיפא אהניח עירובו בכותל דרישא קאי ואשמעי' דבנתכוון לשבות בראש השובך והניח עירובו בכותל הוי איפכא דלמעלה מי' הוי עירוב ולמטה לא הוי עירוב ורישא דקתני למטה מי' הוי עירוב אע"ג דברבים מכתפין עליו איירי דומיא דסיפא מ"מ הוה ליה איהו ועירובו במקום אחד כיון דתרוייהו בר"ה נינהו אע"ג דלא מצי לאתויי למקום שביתתו למ"ש התוס' דרבי מודה בשבות דפחות מארבע אמות דאסור מיהו לענין דהוי הוא ועירובו במקום א' הוי חד רשותא כדאמרי' לעיל וקשה כיון דסיפא ארישא קאי א"כ כי היכי דברישא ע"כ איירי שהניח עירובו בכותל חוץ לד' אמותיו סיפא נמי בכה"ג איירי וא"כ למעלה מי' אמאי עירובו עירוב והא אויר ר"ה מפסיק בינו לבין העירוב. ועוד קשה דמשמע דאם נתכוון לשבות בראש המגדל יש לו ד' אמות בקרקע מקום שהמגדל עומד שם וא"כ אמאי קתני סיפא למטה מי' אין עירובו עירוב משום דרבים מכתפין עליו והוי ר"ה ולא מצי מייתי ליה מר"ה לרה"י כדפירש"י ז"ל כי לא מצי מייתי ליה מאי הוי לפירוש רש"י ז"ל דהמגדל אצל הכותל הוא עומד וכיון דיש לו ד' אמות למטה בקרקע הוי לה רה"י ורה"י עולה עד לרקיע ונהי דלאו רה"י ממש היא ולא מצי למישקליה מהתם מכל מקום לענין דליהוי הוא ועירובו במקום אחד הוי חד רשותא ודוחק לומר דאיירי שהמגדל רחב ד' אמות. ושמא י"ל דסיפא נמי איירי שהניח עירובו בכותל חוץ לד' אמותיו ולמעלה מי' עירובו עירוב משום דאי בעי זריק ליה עד מקום השביתה דהזורק מרה"י לרה"י דרך אויר ר"ה פטור כמ"ש התוספות לעיל אבל למטה מי' לא מצי זריק ליה דנמצא זורק מר"ה לרה"י ולפי זה לעיל דפריך והא איבעי מייתי לה צריך לפרש כפי' ר"י שכתבו התוספות לעיל
לא צריכא דקאי בכרמלית ונתכוון לשבות למעלה ורבי היא תימה דא"כ ליפלוג וליתני בדידיה באילן גופיה בד"א העומד בר"ה אבל עומד בכרמלית אפי' למעלה מק' אמה הוי עירוב וי"ל דמדקתני מתני' אבל נתנו בבור נתנו בבור קתני דהיא גופא אתי לאשמעי' דנתנו בבור הוי עירוב ולא אמרי' דבור לאו מקום ראוי וחשוב להנחת עירוב הוא ואנן מקום ראוי וחשוב בעינן כדאמרי' לעיל שיהא רחב ד' והא דקאמר אילימא דקאי ברה"י פשיטא רה"י עולה כו' מהא דקתני אפי' עמוק ק' אמה פריך דה"ל למיתני סתמא נתנו בבור עירובו עירוב וכן פירש"י ז"ל ה"ג פשיטא רה"י עולה וכו' ומאי אפי' משמע דמדקתני אפי' עמוק פריך:
וסיפא גזרה שמא יקטום פי' דדוקא באילן שהוא עב וקשה מאוד ולא מיקטם וליכא למיגזר אלא לשמא יעלה ויתלוש לכך אית ליה לרבי דבין השמשות לא גזרו דחששא רחוקה היא דלמה יעלה ויתלוש כיון דלא איצטריך ליה אלא למישקל עירובו ממנו אבל קנה שהוא דק וקשה קצת ואין יכול לנטותו וליטול העירוב שעל ראשו איכא למיגזר שמא יקטום הקנה לגמרי כדי ליטול עירובו והך חששא קרובה היא דאתי למקטמי' כדי ליטול עירובו לכך מודה רבי דבכי האי גונא גזרו רבנן אפי' בין השמשות
ואם בשדה אין עירובו עירוב פירש"י ז"ל וג' מחלוקות בדבר וכו' לפי מה דס"ד כתב הכי משום דקשיא ליה למאי דבעי למימר דמתניתין דהכא ומתניתין דביצה לענין שבת איירי א"כ מאי אי הכי דקאמר בלאו מילתא דרבי זירא נמי תיקשי דר' אליעזר דברייתא אדר' אליעזר דמתניתין לכך כתב דאיכא למימר דשלש מחלוקות בדבר וכו' אי נמי רבי אליעזר דמתניתין לא איירי רק בשדה כו' אבל למסקנא ודאי ליכא ג' מחלוקות והתוספות כתבו עליו דלא דק ולא ידענא אמאי