תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור
דף לב
לעולם דקאי בר"ה ונתכוון לשבות למטה ור' היא תימה כיון דע"כ הא דפריך והא קא משתמש באילן אגופא דמתני' פריך ולא אהא דמוקי' לה דקאי בר"ה כמ"ש רש"י ז"ל והתוס' א"כ מאי איצטריך לשנויי לעולם דקאי בר"ה ונתכוון לשבות מטה הל"ל הא מני רבי היא ותו לא. ועוד דקאמר דנתכוון לשבות היכא כו' אלא נתכוון לשבות למטה מאי קמ"ל ש"ס בהכי כשיטא דהכי הוא כיון דלא מיתוקמא בנתכוון לשבות למעלה ועוד כי פריך והא קא משתמש באילן אמאי לא פריך והא קא מייתי מכרמלית לר"ה כמ"ש רש"י והתו' ונראה דכיון דמשבות קא פריך ודאי הוה מצי למיפרך והא קא מייתי מכרמלית לר"ה דשבות הוא אלא דאגופא דמתני' אלימא טפי לאקשויי. מיהו כיון דקא ס"ד דשבות פירכא היא ממילא שמעינן לה דבעי למימר דהך אוקימתא דקאי בר"ה ליתא כיון דאיכא למיפרך עלה נמי והא קמייתי מר"ה לכרמלית דשבות הוא ואע"ג דלא פריך לה בהדיא היינו משום דעדיפא פריך אבל מ"מ חדא מכלל חברתה שמעי' לה וא"כ כי נמי היה משכח ליה שינויא אשימוש אילן דלאו שבות הוא כגון באילן יבש בימות החמה דאיכא למ"ד דשרי אכתי אידחי ליה אוקימתא דקאי בר"ה משום דקמייתי ליה מכרמלית לר"ה דשבות הוא ולהכי איצטריך למימר לעולם דקאי בר"ה ונתכוון לשבות למטה וכן משמע בסמוך דקאמר רב נחמן אמר שמואל הכא באילן העומד בר"ה כו' ור' היא משמע דהא בהא תליא והיינו משום דכיון דעומד בר"ה צ"ל דר' היא כי היכי דלא תיקשי והא קמייתי מכרמלית לר"ה ולכך מפרש לן ש"ס בהדיא דבנתכוין לשבות למטה איירי לאשמעי' דכי פריך לה משבות דאילן ממילא אי פריך לה אוקימתא דקאי בר"ה דהתם נמי שבות הוא אלא דעדיפא פריך: