אור ברסלב

תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור

דף ל

דף כט

ולאו אותיבניה חדא זימנא בפרק כיצד מברכין קא מותיב ש"ס מברייתא אדרב ושמואל דס"ל התם דאין מברכין בורא מיני מזונות מאורז ודוחן וסלקי בתיובתא וכתבו התוספות שם דדוקא באורז אבל אדוחן לא הוי תיובתא דברייתא אורז קתני ולא קתני דוחן ואפשר דהלכתא כוותייהו ואין מברכין עליו בורא מיני מזונות וכ"כ רב אלפס ז"ל וכ"כ בש"ע. וקשה דא"כ מאי פריך ולאו אותיבניה חדא זימנא כיון דלא סלקי התם בתיובתא אלא מאורז לחודא והכא בעי לאותובי עלייהו נמי מדוחן והרא"ש ז"ל בפרק כיצד מברכין כתב דדין אורז ודותן שוה וברייתא דנקט התם אורז לאפוקי מדר' יוחנן בן נורי כו' וכתב הטור סי' ר"ח שכן כתב גאון דחד דינא אית להו וכן כתב הר"ר יונה ז"ל:

שבועה שלא אוכל ככר זו מערבין לו בה ככר זו עלי אין מערבין לו בה כדפי' רשב"ם ז"ל שאין חילוק בין שלא אוכל לבין שלא אהנה אלא החילוק הוא בין אומר לשון שבועה לבין אומר לשון נדר וקונם דשבועה לא מיחלף בהקדש וקונם מיחלף בהקדש ופריך מדקתני הנודר מן הככר מערבין לו מאי לאו דאומר עלי דהיינו לשון נדר וקונם ומשני דאמר זו פי' לשון שבועה שבועה שלא אוכל ככר זו ואע"ג דנקט לישנא דהנודר יש לומר דשבועה בכלל נודר הוא כדתנן בפרק זה בורר היה חייב לחבירו שבועה ואמר לו דור לי בחיי ראשך ופירש"י ז"ל דור לי לשון שבועה וקאמר ה"נ מסתברא דאמר לשון שבועה דקתני סיפא אימתי בזמן שאמר שבועה שלא אטעמנה לאו משלא אטעמנה דייק אלא מדקתני אימתי בזמן שאמר ל' שבועה דייק. מיהו בתוספתא דמכילתין פרק שני גרסי' הנודר מן הפת מערבין לו בה אימתי בזמן שנדר שלא לטעמה ואם הקדישה הרי זה אסור שאין מערבין בהקדש ולפי גירסא זו לא דייק מידי:

תוכן העניינים

תורת חיים על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה