אור ברסלב

תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור

דף כו

דף כה

אלמא כיון דלצניעות עבידא לא הוי מחיצה פירש"י ז"ל כיון דלצניעות' היא ולמחר סתרי ליה לאו כלום היא. ואין הלשון משמע כפירושו מדלא קאמר אלמא כיון דלמיסתר קאי לא הוה מחיצה הכא נמי וכו' ועוד דמחיצת אדרכלין מסתמא עבידא להיות קיימת כך כל ימות החמה ובסמוך דפריך מדרב הונא דאמר מחיצה העשויה לנחת לא שמה מחיצה פירש"י ז"ל בלשון שני לנחת להשתמר בה טליתותיהן ולבושיהן שפושטין שם קשה דאכסדרה וקובה עיקר עשייתן להתלונן תחתיהן מפני החמה ע"כ נראה דגרסינן והאמר רב הונא מחיצה שאין עשויה לנחת לא שמה מחיצה פירשה שאין המחיצ' עשויה לנוח שם להיות קיימת שם תמיד דומיא דכלי עץ העשוי לנחת דסוף מסכת חגיגה דהיינו שינוח ולא יזוז ממקומו וכן משמע בהדיא מדברי הרמב"ם ז"ל בפי"ו מה"ש דגרסי' כל מחיצה שאינה עשויה לנחת. והשתא נראה דמעיקרא פריך ממחיצת אדרכלין דלא שמה מחיצה משום דלא עבידא להשתמש שם אלא לאצנועי נפשייהו מפני החמה וה"נ לא עבידא אלא לצניעותא מן החמה ואפי' אי לאו למיסתר קאי לאו מחיצה היא ובתר הכי פריך ממחיצה שאינה עשויה לנחת פי' להיות קיימת דלאו מחיצה היא וה"נ קובה דהיינו אהל שאין מותחין ומעמידין אותו אלא לפי שעה ואחר זמן מה פורקין אותו והוי נמי מחיצה שאינ' עשויה לנחת ובתר הכי נמי גרסי והא פירא דבי תורי כמחיצה שאינה עשויה לנחת דמי שלא היו מניחין אותה מחיצה זמן רב ולפ"ז צ"ל דאבוורנקא היינו קובה דאלו אכסדרה מחיצות העשויות לנחת נינהו

טעמא דר"א משום דקסבר המבטל רשות חצירו רשות ביתו ביטל ובמבטל רשות חצירו סתמא פליגי דר' אליעזר סבר חצירו לאו דוקא קאמר ורבנן סברי חצירו דוקא קאמר או דלמא אפי' במפרש בהדיא נמי פליגי דטעמא דר"א משום דבית בלא חצר לא דיירי אינשי לכך אפילו מפרש ואמר לא מבטלינא לאו כל כמיניה וטעמא דרבנן משום דלא עביד איניש דמסלק נפשיה לגמרי וכו' ולכך אפי' מפרש ואמר מבטלינא לאו כל כמיניה ומסיק בין לרבנן ובין לר' אליעזר כיון דגלי דעתיה גלי ובמבטל סתמא דוקא פליגי משמע דלר"א דאמר המבטל רשות חצרו סתמא רשות ביתו ביטל ס"ל דדיירי אינשי בבית בלא חצר דאי לא עבידי דדיירי כי אמר נמי בהדיא לא מבטלינא לאו כל כמיניה ועוד דא"כ היכי דייק לעיל דלר' אליעזר אין צריך לבטל לכל א' וא' כיון דס"ל דאין צריך לבטל בהדי' רשות ביתו דלמא שאני הכא דבית בלא חצר לא עבידי אינשי דדיירי ותימה דבפרק הדר פריך ש"ס ביתו הוא דאסור הא חצרו שריא היכי דמי אי דבטל כו' ומשני הכא במאי עסקינן כגון שביטל רשות חצירו ולא ביטל רשות ביתו וקסברי רבנן המבטל רשות חצירו רשות ביתו לא ביטל דדייר איניש בבית בלא חצר משמע דר"א דאמר המבטל רשות חצירו רשות ביתו נמי ביטל ס"ל דלא דיירי אינשי בבית בלא חצר. ולכאורה נראה דגרסי' בפרק הדר וקסברי רבנן המבטל רשות חצירו רשות ביתו לא ביטל ותו לא וכן משמע קצת מדברי רב אלפס והרא"ש ז"ל דלא מייתי הא דקאמר דדייר איניש בבית בלא חצר מיהו קשה על רבינו יהונתן שכתב בפ' הדר לעולם דבטיל וקסברי רבנן וכו' ופליגי אדרבי אליעזר דאמר בעושין פסין שהמבטל רשות בסתמא הכל ביטל דבית בלא חצר לא דיירי ביה אינשי והכא משמע דר"א נמי ס"ל דדיירי אינשי בבית בלא חצר.

תוכן העניינים

תורת חיים על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה