אור ברסלב

תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור

דף כה

דף כד

נבלעו מחיצות התחתונות והעליונות קיימות פירש"י ז"ל שהיה העפר רך ותיחוח ונחבט הכותל בבת אחת בשבת משמע מפירושו דלא מהניא אלא א"כ נבלעת כל מחיצה התחתונה ולא נשאר ממנה כלום אבל אם נשאר ממנה בפחות מעשרה ועליונה משלמת לעשרה לא מהניא ואע"ג דמחיצה גבוה עשרה טפחים ונתמעטה בטלה כדאמרינן בפ' חלין מכל מקום קרפף יותר מבית סאתים כיון דבעינן שיהא הוקף לדירה צריך שיהא כל שיעור מחיצה הוקף לדירה דהיינו בגובה י' וכן משמע לישנא דש"ס דכולה מחיצה בעינן מדנקט והעליונו' קיימיתו לא קאמר והעליונוח משלימות וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפי"ו מה"ש נבלעה מחיצה התחתונה והרי עליונה קיימת הואיל ונעשית העליונה לשם דירה והרי אין שם נראה אלא היא הרי זה הועיל. ולפי זה הא דאמר שמואל לעיל קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה פורץ בו פירצה יותר מעשרה וגודרו כו' צריך אם פרץ בו פירצה יתר על עשר אמות בגובה עשרה טפחים ולגודרה אבל למעלה בכותל יתר על עשר אמות באורך ומיעט הכותל עד שהוא נמוך פחות מעשר טפחים וחזר וגדרה והשלימה לעשרה או יותר לא מהניא דבעינן הוקף לדירה כל שיעור גובה המחיצה וכ"כ הרמב"ם שם בהדיא שצריך לעשות פירצה ביתר על עשר בגובה עשרה טפחים ואע"ג דבפרק כל גגות קאמר והלכתא גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין שאני התם דבחצר איירי שיש בו דיורין ולא בעינן שיהא הוקף לדירה ואפי' כולו גידוד נמי שריא אבל קרפף דלית ביה דיורין בעינן שיקיף לדירה וצריך שיקיף כל גובה המחיצה לדירה וטעמא נראה משום דמחיצה פחותה מעשרה נמי מחיצה היא ולאו כפרוץ דמי אלא דלאו מחיצה גמורה היא וכ"כ הרמב"ם ז"ל שם דכל מחיצה שאין בגובה עשרה טפחים או יותר אינה מחיצה גמורה וכתב עליו ה' המגיד דמה שכתב אינה מחיצה גמורה לפי שבפחות מכן הוי מחיצה וחולקת רשות כמבואר בדיני הכרמלית ומקום פטור וכיון דשם מחיצה עליה כל שאינו פורץ כולה אלא מקצתה וחוזר וגודר ומשלימה לעשרה אכתי לא הוי מוקף לדירה. ומכאן יש לתמוה על מה שכתב בתרומת הדשן הביאו בהגהת ש"ע סי' שנ"ח דפרדס גדול יותר מבית סאתים מוקף חומת אבנים ולא הוקף לדירה אם החומה אינה גבוה יותר מתשעה עשר טפחים יש לה תקנה שיעשה בית דירה בפרדס ואח"כ ישפוך עפר לצד החומה מבחוץ ומבפנים יותר מעשר אמות לאורך החומה ברוחב ארבע לפחות ובגובה פחות מעשרה טפחים ונמצא החומה של מעלה מן העפר ג"כ פחות מעשרה טפחים ואז החומה נחשב כפירצה כנגד כל אותה העפר לאורך שהרי יש דריסת הרגל מקרקע עולם על עפר הנשפך שהוא פחות מעשרה ומהחומה נמי יש דריסת הרגל שגם הוא פחות מעשרה וכל פחות מעשרה לאו מחיצה איקרי וכפתוח וכפרוץ דמי והכי מוכח בכמה דוכתי ויניח העפר כך שבת אחת ואח"כ יפנה ונמצא המחיצה חזרה למקומה ונעשית לאחר שנעשה בו בית דירה והוי שפיר מוקף לדירה עכ"ל דלפי מה שכתבתי ודאי לא מהני ואפילו את"ל דהחומה שכנגד העפר הוי כמוקף לדירה אחר שנוטל העפר ממנה אכתי הא לא הוי אלא פחות מגובה עשרה ואותה חומה שלמעלה מן העפר אינה משלמת כיון שלא הוקף לדירה ואנן בעינן שיקיף לדירה כל שיעור גובה המחיצה. ומה שפירש"י שנחבט הכותל בבת אחת בשבת דוחק הוא קצת דלא שכיח שתבלע כל הכותל בבת אחת ולא ידענא אמאי לא פירש שנבלעה אחת אחת קודם שבת ולא נשאר ממנה רק מקצתה ואותו מקצת נבלע בשבת דהשתא נמי הוי מחיצה הנעשית בשבת דכל כמה שלא נבלעה כולה לאו מחיצה היא כיון דכולה מחיצה אחריתי בעינן ועליונה אינה משלמת לתחתונה:

אלא משום דאמרינן זה אויר מחיצות מייתרו פירש"י ז"ל והתוספות ולא מצי למינקט איפכא דכי הוי חצר מלואו ובקרפף גיפופי תרוייהו משתרי דלרבי שמעון רשות אחד הן ויתור בקרפף נמי ליכא הואיל ואיכא גיפופי משמע לפירושם דלמסקנא נמי איירי דאית ליה גיפופי לחצר וקשה דא"כ מאי איריא קרפף שנפרץ במלואו לחצר הא אפי' קרפף וחצר שנפרצו שניהם במלואם זה לזה נמי קרפף אסור וחצר מותרת אע"ג דלית ליה גיפופי כיון דכרבי שמעון ס"ל דכולן רשות אחד הן וחצר אין אויר מחיצה מייתרו ועוד קשה דאם כן הא דקאמר וזה אין אויר מחיצות מייתרו צריך לומר דמשום הכי לא מצי למינקט איפכא קאמר ואין הלשון משמע כן דמשמע דטעמא דמלתא קאמר דזה אסור משום דאויר מחיצות מייתרו וזה מותר משום דאין אויר מחיצות מייתרו ואי כדאית ליה לחצר גיפופי איירי אפי' אויר מחיצו' מייתרו נמי תיפוק לי' דשרי משום גפופי ע"כ נראה דלמסקנ' הא דקאמר קרפף שנפרץ במלואו לחצר גם החצר נפרץ במלואו לקרפף איירי וכן כתב בהדיא הרא"ש ז"ל והטור שהחצר נפרץ במלואו כנגדו וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל והכי פי' חצר מאי טעמא אילימא דאית ליה גיפופי שלא נפרץ במלואו אלא הקרפף אבל חצר אית ליה גיפופי וכרבנן ס"ל והא זימנין דמשכחת לה איפכא דאי נפרץ חצר במלואו לקרפף ואית ליה גיפופי לקרפף הא מותר וחצר אסור לרבנן אלא בדלית ליה גיפופי איירי כגון שנפרצו שניהם במלואם זה לזה וכר"ש ס"ל וטעמא דקרפף אסור משום דאויר מחיצות מייתרו וחצר מותר דאין אויר מחיצות מייתרו וכיון דחצר נמי נפרץ במלואו לא שייך כלל להקשות אמאי לא נקט איפכא דהוא הוא. מיהו מדלא קאמר קרפף וחצר שנפרצו במלואם זה לזה משמע קצת כדפי' רש"י ז"ל והתוספות וצריך לומר דרב חסדא לא אתי לאשמעינן שריותא דחצר דמלתא דפשיטא הוא דלרבי שמעון חצר מותר אע"ג דנפרץ במלואו ולא אתי לאשמעינן אלא איסורא דקרפף דאמרינן אויר מחיצות מייתרו ולכך נקט קרפף שנפרץ במילואו לחצר

תוכן העניינים

תורת חיים על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה