אור ברסלב

תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור

דף כד

דף כג

אמר רב נחמן אם פתח לו פתח מותר לטלטל בכולו מפירש"י ז"ל והתוס' משמע בכולה שמעתא דקרפף שהוקף לדירה היינו פתח ולבסוף הוקף וקשה דא"כ רב נחמן דאחי לאשמעינן דפתח ולבסוף הוקף מהניא אע"ג דאית ביה בי דרי אמאי קאמר למילתיה ארחבה שאחורי הבתים ולא קאמר לה אקרפף דאיירי ביה כולה שמעתא שאם פתח ולבסוף הוקף מהניא אע"ג דאית ביה בי דרי. ועוד דמאי איצטריך רב נחמן למנקט במילתיה פתח מתירו אטו עד השתא לא ידענא דפתח מתירו והלא כל קרפף שהוקף לדירה טעמא דמותר הוא משום דפתח מתירו ודוחק לחלק ולומר דקרפף שאני דאיירי דמעיקרא בונה בית ופותח בו פתח אדעתא דלהקיפו בקרפף ולעיל נמי דקאמר רב נחמן אמר שמואל קרפף יותר מבי' סאתים שלא הוקף לדירה כיצד הוא עושה צ"ל דאחר כן בנה אצלו דירה כדפירש"י ז"ל וזה נראה קצת דוחק דא"כ עיקר חסר לכך נראה דקרפף שהוקף לדירה דכולא שמעתא היינו שהוא מקיף וגודר אותו אדעתא דהכי שיכנס ויצא וישתמש בו תמיד כגון שגילה דעתו ופירש בהדיא אי נמי שהוא נראה לעינים דלא איצטריך ליה אלא לתשמיש דירה וכיוצא בזה והשתא ניחא דקאמר קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה פי' שלא גדרו מעיקרא אדעתא דתשמיש דירה כיצד הוא עושה פורץ בו פירצה יותר מעשר וגודרו לשם דירה ולא איצטריך להזכיר דחוזר וגודרו לשם דירה דמסתמא לכך נתכווין דלמה לו לפרוץ ולחזור ולתקן חנם אי לאו משום היתר טלטול וכן משמע מדברי רב אלפס ז"ל שכתב קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לשם דירה כיצד הוא עושה פורץ בו פירצה יותר מעשר אמות וגודרו ומעמידו על עשר לשם דירה ודיו וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפט"ז מה"ש שכתב מקום שהוקף שלא לשם דירה אם פרץ בו כו' וגדר בה לשם דירה עד עשר מותר ואתי שפיר נמי הא דקאמר רב נחמן אם פתח לו פתח מותר לטלטל בכולו אע"ג שלא גילה דעתו ולא פירש שהוא מקיף רחבה אדעתא דתשמיש דירה אפ"ה מהניא דפתח מתירו ופריך פשיטא דמסתמא הכי הוא ומשני לא צריכא דאית ביה בי דרי כו':

תוכן העניינים

תורת חיים על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה