אור ברסלב

תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור

דף כב

דף כא

לשונאיו הוא דלא יאחר משום דלשונאו מיותר הוא כיון דברישא כחיב ומשלם לשונאיו אלא קרא דיוקא אשמעי' ופשטא דקרא דעל פניו אפני רשע קאי שמשלם לו בעודו קיים כמו לא יהיה לך אלהים אחרים על פני פירש"י ז"ל כ"ז שאני קיים:

בית סאתים מותר יחר מבית סאתים אסור אבור קאי כדמסיק דבור בלא פסין קאמר והא דנקט שיעורא דבור כמה הוי ולא נקט שעורא דפסין לחוד דהא אי לאו משום פסין לא איכפת לן בבור אפילו היא גדולה הרבה נראה משום דרבי יהודה לא התיר לעשות היקף פסין לבור יתר מבית סאתים שתי אמות לכל רוח אלא א"כ הבור הוא בית סאתים דאז הרחקת אותן שתי אמות מן הבור צורך הבור נינהו כדי ראשה ורובה של פרה דלא סגי לן בלאו הכי ולכך שרי דאע"ג דהיקף פסין הוי ביתר מבית מאתים כיון דשייכין לבור בטלי לגבה וכי חדא נינהו ואין אדם נותן עיניו אלא בבורו שהוא עיקר הדבר אבל כשהבור בציר מבית סאתים כגון שהוא ארבע אמות לא התיר רבי יהודה לעשות היקף פסין אלא עד בית סאתים טפי לא דכל הרחקה שאתה מרחיק את הפסין מן הבור שפי מראשה ורובה של פרה לאו צורך בור הוא וכאלו הוקף בלא בור דמיא הלכך עד בית סאתים שרי דליכא למיחש מידי טפי לא דלמא אתי לאחלופי טפי מבית סאתים בקרפף דהשתא לא שייך למימר אדם נותן עיניו בבורו כיון דאז הרחקת ההיקף לא שייך לבור ה"ל ההיקף כמלתא באפי נפשיה ואיכא למיחש שמא ילמוד ממנו למקום אחר ומהאי טעמא אית ליה לר"י דאע"ג דאדם נותן עיניו בבורו ולא במחיצה א"ש להתיר יותר משתי אמות כמ"ש התוס' ונראה דהא דקאמר ש"ס ולא היא ר"י בור בלא פסין קאמר דייק לה מדקתני ברייתא ר' יהודה אומר בית סאתים מותר יתר מבית סאתים אסור ואי בפסין איירי דומיא דת"ק הוה ליה למיתני ר' יהודה אומר עד בית סאתים ותו לא כדקתני במתניתין לכך משמע ליה דר"י מלתא אחריתי קאמר ובבור איירי דבור בית סאתים מותר והרחקת פסין ממילא שמעינן להו דהוי שתי אמות:

חייבין עליה משום רשות הרבים כתבו התו' וא"ת כיון דמסקינן דר' יוחנן סבר לה כר' יהודה אמאי חייבין עליה משום ר"ה הא אית ליה שתי מחיצות דאורייתא וי"ל וכו' וטפי נראה דנהי דר' יוחנן כר' יהודה ס"ל בהא דרבים מבטלי מחיצות מ"מ בהא דאית ליה לרבי יהודה דשתי מחיצות דאורייתא לא ס"ל כוותיה דלאו הא בהא תליא ואיכא למימר דאית ליה שלשה מחיצות דאורייתא שוב מצאתי שכן כתב הרמב"ן ז"ל:

דלמא מעלות ומורדות קאמר כתבו התו' טעמא דלרבנן ארץ ישראל אינה נעשית רשות היחיד על ידי סולמ' דצור כו' משום דמחיצה שאינה עשויה בידי אדם לא חשיב מחיצה כולי האי ואפי' רבנן מודו דאתי רבים ומבטלי מחיצה וקשה דא"כ מאי קאמר בסמוך תל המתלקט עשרה מתוך ארבע וכו' אליבא דרבנן לא תיבעי לך השתא ומה התם דניחא תשמישתיה וכו' הכא דלא ניחא תשמישתיה לכ"ש והא תל נמי מחיצה שאינה עשויה בידי אדם הוא בשלמא קמה לחיי אלא תל ונקע מאי איכא למימר דמימות עולם הן וכיון שאינה עשויה בידי אדם אפילו רבנן מודו דאתו רבים ומבטלי מחיצה. ונהי דיש לדחוק ולאוקמי בעיא דהכא בתל העשוי בידי אדם מ"מ קשיא משבילי בית גלגל דבסמוך דקאמר נמי אילימא רבנן השתא ומה התם דניחא תשמישתיה וכו' הכא דלא ניחא תשמישתיה לא כ"ש ושבילי בית גלגל מעלה גבוה וזקופה היא ופשיטא דאינה עשויה בידי אדם וא"כ אפי' רבנן מודו דאתי רבים ומבטלי מחיצה ודוחק לחלק ולומר דסולמ' דצור ומחתנא דגדר אינו ראוי להעשות בידי אדם והוי דומיא דבעלי חיים שכתבו התוספות בפ"ק גבי תל ונקע אבל שבילי בית גלגל ראוי להעשות בידי אדם:

איתיביה חצר שהרבים נכנסין לה בזו מתניתין היא בפ"ו דטהרות וכן הא דמבואות המפולשות בבורות ושבילי בית גלגל דבסמוך משניות הן בפ"ו דטהרות ולכך דייק ש"ס וקאמר אילימא רבנן השתא ומה התם כו' הכא דלא ניחא תשמישתיה לא כל שכן פי' וא"כ משנה יתירה היא ותימה דהא דשבילי בית גלגל קתני התם ברישא ובתר הכי קתני הא דמבואות המפולשות בבורות והא דחצר שהרבים נכנסים לה מיתני התם באחרונה וא"כ אמאי היפך להו המקשה ופריך מנייהו שלא כסדרן ע"כ נראה לפרש דמגופא דמתני' דשבילי בית גלגל לא מצי פריך מידי אי לאו הא דר' ינאי דאיכא למימר הא דהוי רשות היחיד לשבת לאו משום דהיו מתלקטין עשרה מתוך ארבעה וכיון דלא ניחא תשמישתיה לא אתו רבים ומבטלי מחיצתא אלא משום דשבילי בית גלגל לא הוו בקעי בהו רבים ואע"ג דלא היו מתלקטין עשרה מתוך ארבעה והוה ניחא תשמישתיה אפ"ה הוי רשות היחיד לשבת כיון דלא שכיחי בהו רבים וכ"כ שם הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה וז"ל שבילי בית גלגל מקומות הן לא ילך בהן המון העם ע"כ דומיא דבקעה דקתני התם דהוה בימות החמה רשות היחיד לשבת והיינו משום דלאו הילוך לרבים הוא שאין רבים מסתלקין מן המסילה לילך בשדה כדפירש רש"י ז"ל בהדיא בפ"ק דשבת אבל מדרבי ינאי פריך שפיר דמפרש דלא מקרי שבילי בית גלגל למיהוי רשות היחיד לשבת אלא א"כ לא ניחא תשמישתא שאין העבד יכול ליטול סאה של חטין וכו' דהיינו מתלקט עשרה מתוך ארבעה כמ"ש רבינו שמשון ז"ל שם בפי' המשנה אם כן על כרחך כשרבים בוקעין בו איירי דאי לאו הכי אפילו ניחא תשמישתיה נמי הוי רשות היחיד לשבת אלמא מודה רבי יהודה דכל היכא דלא ניחא תשמישתיה לא אתו רבים ומבטלי מחיצתא. והשתא אתי שפיר הא דלא פריך מעיקרא מהא דשבילי בית גלגל משום דלא מצי פריך מגופא דמתניתין אלא מדרבי ינאי וניחא ליה טפי לאקשויי מגופא דמתניתין דחצר שהרבים נכנסין לה דאלימא טפי והא דלא פריך מעיקרא ממתניתין דמבואות המפולשות דמיתני ברישא משום דמבואות המפולשות ושבילי בית גלגל גבי הדדי קתני להו התם ולא ניחא ליה להפסיק ביניהן בתיובתא דחצר שהרבים נכנסין לה ולכך פריך מנייהו בזה אחר זה למפרע אבל למה שכתבו התוספות דמייתי הא דרבי ינאי כי היכי דלא תימא דהכא נמי ר"ה לטומאה איצטריכא ליה קשה דאם כן מעיקרא הוה להו לאקשויי מהא דשבילי בית גלגל דמיתני ברישא דהא מתני' דחצר שהרבים נכנסין לה אלימא מהך ואדרבה מהך אלימא טפי לאקשויי דליכא לשנויי עלה דר"ה לטומאה איצטריכא ליה כיון דאמר רבי ינאי כל שאין העבד ולא קאמר אפילו אין העבד וכו' ועוד נראה דמה שהקשו התוספות אמאי לא משני ר"ה לטומאה איצטריכא ליה לאו קושיא היא דעדיפא משני דהשתא מוקי לה למתניתין ככולי עלמא אפילו כרבי יהודה והמקשה נמי היה נראה לו דוחק לאוקמא דוקא כרבנן ולהכי הוה פריך ליה ממתניתין דמבואות המפולשות אע"ג דהוה ידע דאיכא לשנויי רשות הרבים לטומאה איצטריכא ליה ורבנן היא כדמשני ליה מעיקרא:

יהושע אוהב ישראל היה ובמעלות ומורדות דארץ ישראל מודינא לך דאין חייבין עליהן דכיון דמסרן ליחי' הואיל ולא ניחא תשמישתייהו לא אתו רבים ומבטלי תקנתא דיהושע אבל בשאר ארצות אף על גב דלא ניחא תשמישתייהו והן של יחיד אתו רבים ומבטלי מחיצתא וכתבו התוס' דדוקא שבילי של בית גלגל דלא ניחא תשמישתיה כלל כדמפרש רבי ינאי אבל מבוי מפולש לבורות והחצר שהרבים נכנסין לה הוי ר"ה אע"ג דהוי של יחיד הואיל וניחא תשמישתיה וראוי כו' וזה נראה דוחק דמדרבי ינאי לא שמעינן דבשבילי בית גלגל לא ניחא תשמישתיה כלל אע"ג דאין העבד יכול לרוץ מכל מקום כיון דיכול לילך בנחת לא הוי בהכי לא ניחא תשמישתיה כלל ועוד דשיעורא דרבי ינאי היינו שיעורא דתל המתלקט עשרה מתוך ארבעה כמ"ש רבינו שמשון ז"ל וש"ס נמי סתמא קאמר כל היכא דלא ניחא תשמישתיה כלל מסרה ליחיד ועוד דההיא דמבוי מפולש לבורות וחצר שהרבים נכנסין לה איכא למימר נמי דאיירי דלא ניחא תשמישתיה כלל כגון שהבור סמוך לכותל מאוד והולכין דרך שם בדוחק גדול וההיא דחצר איירי שהגידודים גבוהין הרבה והפתחין קצרים מאוד ונכנסין לה בדוחק גדול דלא ניחא תשמישתא כלל. לכך נראה דלעיל לא מצי לשנויי דהוו של יחיד כדמשני הכא דדוקא שבילי בית גלגל שהוא מעלה זקופה וגבוה בארץ ישראל עומדת מימות יהושע בן נון וכיון דלא ניחא תשמישתא מימות יהושע ודאי הוא שמסר ליחיד ולכך לא אתו רבים ומבטלי תקנתא דיהושע אבל חצר שהרבים נכנסין לה דלא ניחא תשמישתא גידודין וכן מבואות המפולשות לבורות דלא ניחא תשמישתא מחמת הבורות איכא למימר דבימו' יהושע הוה ניחא תשמישתייהו ומסרן לרבים ואפי' מסרן ליחיד כיון דהוו ראויין למסור לרבים אתו רבים ומבטלי מחיצתא אע"ג דהוי של יחיד ומ"ש התוס' נמי דלהכי לא קאמר אלא דמשמע דצריך עדיין לשינויי דלעיל לאו ראיה הוא דכיון דלא נזכר אמורא בשינוייא קמייתא אורחא דש"ס הוא דלא קאמר אלא כמ"ש התוספות בכמה דוכתי:

תוכן העניינים

תורת חיים על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה