תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור
דף יד
רשב"ג אומר אם מקבלת אריח לארכו שלשה אין צריך להביא קורה אח ת וא"ת פשיטא דכשמקבלת אריח לארכו שלשה הרי יש בכל אחת טפח ומחצה ועוד דהא ברוחב טפח סגי כדקתני מתניתין ועוד דמשמע דרשב"ג להקל בא דומיא דר שא וכיון דקא בעי אריח לארכו שלשה מחמיר הוא מפי מת"ק ומאי וכן דקתני ולכך נראה כמ"ש הראב"ד ז"ל דאיירי שלא השכיבו זו אצל זו ממש אלא רחוק זו מזו קצת וקאמר ת"ק שאם הן מקורבין בפחות מטפח ומחצה שפיר דמי כיון דאז יכולות לקבל עליהן אריח לרחבו טפח ומחצה אבל מרוחקין טפי לא ורשב"ג מקיל וסבירא ליה דאפילו הן מקורבין בפחות מג' מפחים שפיר דמי כיון דיכולות לקבל עליהן אריח לארכו ג':
אתנייה רחבה ובריאה לפי' ראשון שכתבו התוספות דמהפך נמי דברי רבנן הא דלא אתנייה במלתייהו דרבנן רחבה אף על פי שאינה בריאה יש לומר משום דרב הוה סבר דאו או קאמר ליה רחבה כדי לקבל אריח או בריאה כדי לקבל אריח דהא בירושלמי דפירקין איתא דרבי שמעיה אית ליה בריאה אע"פ שאינה רחבה אבל כי אתנייה במלתא דרבי יהודה רחבה אף על פי שאינה בריאה אז איצטריך למימר ליה אתנייה רחבה ובריאה והיה מהפי' דברי רבי יהודה לרבנן
כמה הוה להו חמש מאה גרמידי אע"ג דבקרא עגול כתיב קא ס"ד דגוף הים מרובע הוה עשר על עשר ברום חמש ופי הים בלבד היה עגול סביב שקרנותיו היו מחופין למעלה בעיגול ובסמוך דפריך אימא חדא הוה מני למיפרך אימא כולו וכשפי' אלא דעדיפא פריך
אמר רבא עשה לחי למבוי והגביהו מן הקרקע שלשה נראה דרבה גרסינן מדקאמר טעמא משום דהוה מחיצה שהגדיים בוקעין בה ואלי רבא אית ליה לעיל ולקמן בסמוך דלחי משום היכר הוא אבל רבה אית ליה לעיל דלחי משום מחיצה הוא: