אור ברסלב

תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור

דף יב

דף יא

והא תנא רב אדא בר אבימי קמיה דר' חנניא תימה בלאו מלתא דר' יוחנן דאמר חצר צריכה שני פסין נמי אמאי לא פריך רבי זירא מהך ברייתא אהא דקאמר ר' יוחנן פסי חצר צריכה שיהא בהן ארבעה וליכא למימר משום דאיכא לשנויי מרוח אחת בארבעה משתי נוחות שלשה מכאן ושלשה מכאן וכדר' יוסי דא"כ השתא נמי מאי פריך דלמא הא דקאמר ר' יוחנן חצר צריכה שני פסין היינו ג' מכאן ושלש מכאן אבל ברוחב ארבעה בפס אחד סגי וי"ל דאי לאו הא דאמר רבי יוחנן חצר צריכה שני פסין איכא לשנויי דהא דתני רב אדא רבי היא דאמר שני פסין בעינן וסבר לה כרבי יוסי ור' יוחנן כרבנן ס"ל דאמרי חצר ניתרת בפס אחד וקסבר דלא שרו רבנן אלא בפס ארבעה אבל השתא פרי דרבי יוחנן גופיה אהדדי דמדקאמר חצר צריכה שני פסין משמע דכרבי ס"ל ומדקאמר פסי חצר צריכה שיהא בהן ארבעה משמע דכרבנן ס"ל וכי תימא ארבעה מכאן וארבעה מכאן ולעולם כרבי ס"ל והתני רב אדא וכו' אלמא דבשני פסין לא בעינן שיהא בכל אחד ארבעה ומשני דברייתא דרב אדא רבי היא וסבר לה כר' יוסי דאמר לחי רחב שלשה בעינן ור' יוחנן כרבנן ס"ל וכי קאמר חצר צריכה שני פסין משתי רוחות ובשני משהויין סגי לה והא דקאמר פסי חצר צריכה שיהא בהן ארבע מרוח אחת קאמר וזהו לשיטת רש"י ז"ל ולדידיה ליכא אלא שני מחלוקת בדבר דהיינו רבי ורבנן רבנן ס"ל דמשתי רוחות בשני משהויין סגי ומרוח אחת בעינן פס ארבעה ורבי סבירא ליה דמרוח אחת לא סגי אפי' בפס ארבעה אלא שני פסין משתי רוחות בעינן של שלש שלש כרבי יוסי וליכא למימר דלרבי נמי סגי ברוח אחד בפס ארבעה דמדקתני רבי אומר בשני פסין משמע דפליג אדרבנן דאמרי חצר ניתרת בפס אחד דהיינו בפס ארבעה וכבר הקשו התוס' על פירש"י ז"ל ודחו דבריו וע"ק דמשמע דרבנן ור' לא פליגי בברייתא אלא אי בעינן שני פסין אי בחדא סגי מיהו תרוייהו בחד גוונא פסין איירי ולפירש"י צריך לומר דפס אחד דאמרי רבנן היינו פס ארבעה ושני פסין דנקט רבי היינו של שלש שלש וזה דוחק כיון דרבי אמילתא דרבנן קאי משמע דפסין דר' כפס אחד דרבנן נינהו והתוס' כתבו דלרבנן בפס אחד ומשהו סגי ולרבי בשני פסין משהויין משתי רוחות ומרוח אחת בעינן פס ארבעה ורבי יוחנן כרבי ס"ל והא דקאמר חצר צריכה שני פסין היינו שני משהויין משתי רוחות כרבי ולכאורה נראה דהא דקאמר והא דתני אדא בר אבימי ר' היא לאו דר' קתני לה דהא לדידיה בשתי משהויין סגי אלא כלומר תנא דברייתא דאדא כרבי סבירא ליה דבעי שני פסין ולית ליה דרבי דסגי ליה בשני משהויין אלא סבר לה כרבי יוסי דבעי לחי שלשה ולפי זה איכא שלש מחלוקת בדבר רבנן ס"ל דבפס אחד משהו סגי ורבי סבר דשני פסין משהו בעינן משתי רוחות או בפס ארבעה מרוח אחת ותנא דברייתא דרב אדא סבר דשני פסין בעינן של שלש שלש ואי אפשר לומר כן דלישנא דרבי היא וסבר לה כרבי יוסי לא משמע כן ולעיל נמי קאמר אא"כ נראה בחוץ ושוה מבפנים אינו נדון משום לחי ורבי סבר לה כרבי יוסי כו' משמע דרבי גופיה ס"ל כרבי יוסי ועוד דלקמן אמתני' דלחיין שחמרו קאמר בגמרא שאני לחיין משום דקאי רבי כיותיה משמע בהדיא דרבי ס"ל דלחי רחב שלש בעינן ושמא מה שכתבו התוס' דלרבי צריך שני פסין של שני משהויין היינו לדידן דקי"ל כרבי דבעי שני פסין סגי לן בשני משהויין כיון דק ימי לן כרבנן דר' יוסי אבל רבי גופיה שני פסין של שלש קא בעי ודוחק:

ואנא לא ידענא דעובדא הוה בתמיה קאמר וכי לא ידענא דעובדא הוה כו' וא"כ נהי דשמואל לא אמר דחצר ניתרת בפס אחד אכתי שפיר קאמרי דהא רב יהודה עבד עובדא הכי:

תוכן העניינים

תורת חיים על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה