אור ברסלב

תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור

דף טז

דף טו

בעי רב המנונא בערב מאי נראה דלהכי קמיבעי ליה בערב מאי משום דאיכא למימר דדוקא בשתי הוי עומד דאז מקום שנפרץ נראה כמו עתה אבל כשנפרץ בערב לא שייך למימר דהוה כמו פתח דפתח בכי האי גוונא לא עבדי אינשי ובהכי ניחא הא דקאמר בסמוך אי מוקי ליה תתאי הוה ליה כמחיצה שהגדיים בוקעין בה אע"ג דמברייתא דלעיל דשלש מדות משמע דבעומד מריבה כל הפרוץ אע"ג שהגדיים בוקעין בה מותר אלא צ"ל דלעיל שאני משום דבעומד מרובה הוה להו הפרצות כפתחים אבל הכא גבי חבלים כיון שנפרץ בערב לא הוי כמו פתח:

שנים נותנין לו בית סאתים פירש לשניהן ביחד נותנין רק בית סאתים דאי בית סאתים לכל אחד א"כ מאי קאמר שלשה נעשו להן שיירא ונותנין להן בית שש למאי נפקא מינה קאמר דנעשו להן שיירא כיון דלפי ערך אין נותנין להם ממה שנותנין לאחד ולשנים. ולפי זה בסמוך דדרש רב נחמן שנים נותנין להם בית סאתים צ"ל נמי דביחד נותנין להן בית סאתים דומיא דהא דרבי יוסי בר יהודה שהרי פריך עליה רישא רבי יוסי בר יהודה וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל פי"ז מהלכות שבת ורב"י בסימן ש"ס כתב דמספקא ליה אי בית סאתים לשניהן ביחד קאמר אי בית סאתים לכל א' משניהן קאמר ולפי מה שכתבתי נראה דליכא ספיקא דודאי לשניהן ביחד קאמר:

מאי לאו פנוי מאדם אע"ג דנותנין להן כל צרכן קתני קא סלקא דעתך דרבנן נמי אית להו הא דרבי יוסי בר יהודה דיחיד נותנין לו בית סאתים וכן שנים שלשה נותנין להן בית שש אע"ג דלא איצטריך להו אלא דאתו לאסופי עליה דאז צריך להו טפי מהאי שיעורא יהבינן להו כל צורכן וקס"ד הכי משום דמשמע דרבנו מקילו מפי מדרבי יוסי מדקאמרי אחד יחיד ואחד שיירא וכו' ואי לעולם לא יהבינן להו אלא כדי צרכן זימנין דר' יוסי מקיל טפי שאם הם שלשה ולא איצטריך להו אלא כדי בית סאה או סאתים דלר' יוסי יהבינן להו בית שש ולרבנן לא יהבינן להו אלא כדי צרכן ולכך פריך מאי לאו פנוי מאדם כגון שלשה שהקיפו שמנה סאין כו' כדפירש"י ז"ל ומשני לא פנוי מכלים ורבנן לא אתו להקל אלא בהא דנותנין להן כל שכן אבל מפי מצרפן כי איכא בית סאתים פנוי מכלים אסורים אע"ג דלאו פנוי מאדם כגון דהוו שלשה ואין צריכין אלא לבית סאתים והקיפו ארבע סאין בטלי מחיצות כדפירש"י ז"ל אבל בב"י סימן ש"ס כתב בשם המרדכי דלמסקנא נמי הא דבעינן שלא יהיו בית סאתים פנוי בלא כלים היינו כשהקיפו יותר על שש אבל אם לא הקיפו יותר על שש אע"פ שיש סאתים פנוי כיון שהן שלשה שרי וכן משמע מדקאמר רב גידל שלשה בחמשה אסורין ומוקי לה כגון שהקיפו שבעה ולא הוצרכו אלא לחמש ואי איתא לאשמעינן דאם לא הוצרכו אלא לארבעה והקיפו ששה דאפילו בארבעה אסורי ולפי זה ניחא טפי הא דמשמע דרבנן להקל אדרבי יוסי קאתי וכ"כ בש"ע:

תוכן העניינים

תורת חיים על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה