תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור
דף ח
אמר חיישינן שמא יעלה הים שרטון יש ספרים דגרסי אמר לא חיישינן שמא יעלה הים שרטון ועיין בערוך ערך אזל ובדברי הרב המגיד פרק שבעה עשר מהלכות שבת:
אבל היכא דקא דרסו ביה רבים אימא אפי' חצר קצת קשה דא"כ מאי איצטריך למימר מבוי שנפרץ במלואו לר"ה כו' הוה ליה למימר חצר שנפרץ לר"ה מכאן ומכאן מותר ושמא י"ל משום דרב בשלא עירבו איירי ואיסור' דמבוי משום דאסרי עליה בני ה ר הוא ואשמעינן נמי שריותא דמבוי דכי עירבו מבוי נמי מותר אע"ג דדרסו ביה רבים כיון דנפרץ לחצר הוא ואינו מפולש להדיא לרה"ר:
למה ליה צורת הפתח ה"ג בכל הספרים וא"כ צ"ל דמבוי הגדול סתום משלש רוחות הוא אבל רב אלפס לא גרס הך קושיא אלא הכי גריס כמא כשמואל דאמר תורתו כסתום והא ההוא מבוי עקום דהוה בנהרדעא וכו' ולהך גירסא י"ל דמבוי גדול מפולש הוא. סוגיות מבוי העשוי כנדל פירשתי לעיל. ולפי מה שפירשתי צ"ל דמבוי גדול סתום הוא דאי מפולש א"כ לרבא נמי תיקשי מבואות קטנות דאידך גיסא דמבוי גדול אמאי משתרי בלחי וקורה והא מפולשין לר"ה נינהו דרך פתח מבוי גדול וכיון דמבוי גדול סתום הוא קשה קצת דמאי ס"ד דאביי דאמר עושה צורת הפתח לגדול כיון דלשמואל ס"ל דאמר תורתו כסתום אבל לסוגיי' רש"י ז"ל והתוספות איכא למימר דמבוי גדול מפולש הוא ולהכי בפי צורת הפתח ולא גרסינן למה ליה צורת הפתח:
מניח את הקורה באלכסון כתבו התו' וא"ת והיכי שרי להשתמש נגד הארוך הא אין כאן אלא שתי מחיצות וי"ל דאית ליה קורה משום מחיצה וכו' וקצת קשה לפי' זה דא"כ לרבא דאית ליה קורה משום היכרא מאי איצטריך למימר דבאלכסון לא הוי היכר אפי' היה היכר נמי אינו מניחו אלא כנגד הקצר דאם היה מניחו באלכסון ע"כ היה אסור להשתמש בצד הארוך כיון דליכא אלא שתי מחיצות לדידיה דאית ליה קורה משום היכרא וכיון דהוה אסור להשתמש בצד הארוך לכך אינו מניחו באלכסון דבעינן קורה לכל הפחות דבוקה במבוי ומה שפי' רש"י ז"ל שמשתמש כאן בארוכה כאן בקצרה הכי איתא בהדיא בירושלמי.