אור ברסלב

תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור

דף ה

דף ד

דכ"ד טפח קסבר מותר להשתמש תחת הקורה וכיון דמותר לטלטל שם יראה ההיכר בשעת טלטול הלב ליכא למיחש שמא יטלטל משם לרשות הרבים ומ"ד ארבע קסבר אסור להשתמש תחת הקורה וכיון דאסור לטלטל שם איכא למיחש שמא יטלטל מן המבוי אל תחת הקורה קודם שיראה ההיכר:

דפתח ליה בקרן זויות כתבו התוספות והנה עינינו רואות שאיו האלכסון של שלשה על אחד מגיע לאלכסון של טפח על טפח דאלכסון של טפח על טפח הוא טפח ותרי חומשי ואלכסון של שלשה על אחד הוא פחות מכן וזה נראה לעינים שאם תקח רבוע של שלשה על אחד ותחתוך אותו לג' חלקים כל חלק טפח על טפח ותעשה אלכסון א' ארור מקצה אל קצה ועוד תעשה אלכסון קצר של מפח על טפח כזה הרי קו אלכסון הקצר עם קו השוה שבין ראש אלכסון הקצר לבין ראש אלכסון הארוך אין בהם כי אם שלשה טפחים ותרי חומשי אע"ג שהן עשויין כקשת נמצא שהאלכסון הארוך כיון שאינו עקום והולך ביושר מקצה אל קצה על כרחך אין בו כל כך:

לחי הבולט מדופנו של מבוי פירש רש"י ז"ל ולא נעשה שם לשם לחי וקשה דלקמן בפירקין דייק לה אביי מעובדא דרב הונא דס"ל לחי העומד מאליו הוי לחי דקאמר טעמא דלא סמכינן הא סמכינן הוי לחי מאי איצטריך ליה למידק הך מלתא מדיוקא כיון דהכא קאמר בהדיא דהוי לחי ועוד דא"כ אמאי נקט לחי הבולט מדופנו של מבוי הל"ל לחי העומד מאליו ות מארבע אמות נידון משום לחי וכו'. לכך נראה לפרש דאיירי שהוציא בנינו בפאת ביתו לשם לחי וכיון דמבנין המבוי הוא לכך כל שיש בו כשיעור מבוי דהיינו ארבע אמות נידון משום מבוי פחות מארבע אמות נידון משום לחי אע"ג דמחובר למבוי הוא כיון דאין בכותל זה שיעור מבוי וכן משמע מדברי הרמב ם ז"ל בפרק י"ז מהלכות שבת שכתב לחי הבולט מדופנו של מבוי כשר ולחי העומד מאליו אם סמכו עליו מקודם השבת כשר משמע דתרי מילי נינהו כדפי'

תוכן העניינים

תורת חיים על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה