אור ברסלב

תורת חיים על עבודה זרה· רבי אברהם חיים שור

דף סז

דף סו

והא דידי נמי כפת חמה וכו' לישנא דדידי לא אתי שפיר וגם מיותר הוא לכך נראה כספרים דגרסי והא לדידי נמי כו' אבל לרבא לא הוי הכי אלא בפת חמה וחבית מגופה ובפת צוננת וחבית פתוחה ולהכי לדידיה ודאי תנאי היא מיהו בפת חמה וחבית פתוחה רבא נמי מודה דריחא מלתא היא דליכא מאן דפליג בהכי כמ"ש התוס' ובתשובת מהר"ם ז"ל סימן כ"ה כתב והיינו דקאמר אביי לדידי כפת חמה וחבית פתוחה דמי אבל לרבא לא הוי הכא אלא כפת צוננת וחבית סתומה דשריא לכ"פ ואי אפשר לומר כן דא"כ אמאי קאמר לרבא ודאי תנאי היא דכיון דלדידיה הך דהכא כפת צוננת וחביות סתומה דמיא אתיא ככ"ע דהא ר"מ נמי מודה דבכה"ג שרי וגם אין סברא לומר דליהוי סברותייהו דאביי ורבא רחוקה כולי האי:

לא שנו אלא שנפל לתוך גריסין רותחי' הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהלכות מאכלות אסורות כתב דנטל"פ לא שרי וא"כ יהיה האיסור פוגם להיתר מתחילה ועד סוף אבל אם פגם בתחילה וסופו להשביח או השביח בתחילה אע"פ שמותר לפגום הרי זה אסור וכ"כ הרשב"א ז"ל והטור וטעמם כתב בכ"מ משום דאתי במכל שכן ומה פגם לבסוף אסור מפני שהשביח מתחילה אע"פ שאותו שבח על מנת לפגום הוא פגם תחילה כ"ש דאסור דהא פגם זה אינו פגם כיון שהוא על מנת להשביח וא"ת כשנפל לתוך גריסין רותחין אמאי שרי והא סופו להשביח כשיצטננו וי"ל דפגם מתחילה ועד סוף דנקט הרמב"ם ז"ל היינו משעת נפילה פד שעת אכי ה וה"ק ל"ש אלא שנפל לתוך גריסין רותחין פי' ואכלו כשהן רותחין דה"ל פוגם מתחילה וע"ס אבל נפל לתוך גריסין צוננין אפי' הרתיחן ואכלן כשהן רותחין אסור כיון דהשביח מתחילה והא דנקט לישנא דנעשה אע"ג דודאי השביח מתחילה י"ל דכיון דהרתיחן ונעשו פגום ואכלן בפגימתן גילה דעתו דלא הוה ניחא ליה בנפילה דמעיקרא וכמאן דלא אשבח כלל דמו קמ"ל דנעשה כאיסור שהשביח ולבסוף פוגם ואסור והתו' כתבו לפי שעיקר השבח לא הוי עד לאחר שירתיחו ויצטננו וקשה דאם כן תיפוק ליה דהוי איסור שפגם ובסוף השביח דכל שכן הוא דאסור:

ואידך כדרב הונא כו' דאמר לא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא אע"ג דאפי' למ"ד נטל"פ מותר היינו דוקא בדיעבד אבל לכתחילה קדירה של איסור שאינה בת יומא אסור לבשל בה היתר כמ"ש הרשב"א ז"ל בתשובה סי' תצ"ח וראיה מפנכא דר' אמי דאימלח בה בישרא ותברה ואמאי חברה לשהייה פד צפרא ולקמן נמי יש ספרים דגרסי בהדיא והלכתא נותן טעם לפגם מותר והני מילי בדיעבד אבל לכתחילה אסור מכל מקום ל מצי לשנויי הכא דטעמא דאזהר רחמנא למיגעלינהו משום דלכתחילה אסור להשתמש בהן דמדאורייתא נותן טעם לפגם ודאי שרי אפי' לכתחילה דלית קרא לשעבר אלא דרבנן גזרו שלא ישתמש בו לכתחילה משום קדירה דבת יומא וה"ה דבשהייה בעלמא הוה סגי להו לכלי מדין רק שלא יהיו בני יומן אלא שהכתוב אתי למישרינהו אפילו כמות שהן בני יומן ע"י הגעלה:

תוכן העניינים

תורת חיים על עבודה זרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה