אור ברסלב

תורת חיים על עבודה זרה· רבי אברהם חיים שור

דף סה

דף סד

איבעי ליה למימר מהאי קרא דדידן עדיפא טפי מדידיה דאלו לדידיה הוו קיימי זונות שפלות לשרתו ולדידן יעמדו בנות שלטונים לשרתנו אי נמי דידיה יש לו ערך שהרי נראה לעינים ואלו דידן אין לו ענך והשגה דכתיב עין לא ראתה:

מאוונא לאוונא צ"ל דנקט הכי משום דאי הוה שכיח למיטרח ולמיזבין בכל שעה שוכר מצי לעכב על החמר שלא יניח עליו מזונות כלל. וא"ת א"כ מעיקרא דקאמר היכי דמי אי דשכיח למיזבן חמר נמי ליעכב מדלא קאמר נמי אי דשכיה למיזבן מאוונא לאוונא משמע דשכיח למיזבן בכל שעה קאמר וא"כ תיקשי שוכר נמי ליעכב על החמר שלא יניח עליו מזונות כלל וי"ל דאלימא ספי לאקשויי מאי שנא דהאי מעכב והאי לא מעכב ולכ"ק חמר נמי לעכב כי היכי דשוכר מעכב עליה אבל במזונות של אותו יום דתרוייהו שוין בו לא אלימא לאקשויי ולא חש להאריך ולמימר ותו מזונות דההוא יומא נמי ליעכבי מיהו רב פפא דנקט מאוונא לאוונא קושטא דמלתא קאמר משום דאיהו אתי לפרושי ברייתא ולא משכח לה אלא בכי האי גוונא והרמב"ם ז"ל בפ"ד מהלכות שכירות כתב סתמא וכן יש לבעל החמר להניח עליה שעורים ופת ומזונות של אותו היום יתר על זה השוכר מעכב מפני שאפשר לו לקנות בכל מלון ומלון ולא כתב שאם אפשר לו לקנות בכל שעה שאין מניח עליה כלום ובש"ע העתיק לשונו כתם וצ"ל כדפירשתי:

נפל על גבי תאנים או על גבי תמרים אם יש בהן בנותן טעם אסור ה"ג בספרים שלנו וקשה דא"כ איכא למידק מדקתני סיפא גבי תאנים ותמרים אם יש בה בנ"ט אסור וברישא גבי ענבים קתני כתמא היו מבוקעות אסורות ולא קתני נמי אם יש בנ"ט אסורות משמע דבענבים אפילו במשהו דליכא נותן טעם אסורות משום דהוה ליה מין במינו דבמשהו א"כ אמאי מוקי לה בגמרא דאסורות בנותן טעם קאמר ויש לדחוק ולפרש משום דבעי לחלק בין תאנים לגרוגרות ולמיתני אם נטל"פ הוא מותר ומעשה וכו' כדמפרש בש"ס לכך קתני אם יש בהן בנותן טעם אסור כלומר אם יש בהן טעם לשבח דהיינו שנפל על גבי תאנים לחים דאז היין נותן בהן טעם יפה לכך אסור אבל אם נטל"פ הוא דהיינו שנפל על גבי תאנים יבשים מותר ומעשה וכו' ועוד דלספרים דלא גרסי ליה ניחא הא דקאמר בש"ס והא מדקתני סיפא זה הכלל וכו' מכלל דבנותן טעם עסקינן משום דאז לא קתני מתניתין אלא דין ענבים ודין גרוגרות חד אסור משום דנטל"פ הוא וחד שרי משום דנטלפ"ג הוא ועלייהו קאי זה הכלל כל שהנאתו בנותן טעם כלומר לאו דוקא שנפל על ענבים אלא כל שנפל עליו ויש הנאה בטעמו כו' אלמא דבנותן טעם איירי אבל לספרים דגרסי ליה משמע דזה הכלל אתאנים וגרוגרות קאי ואיכא למימר דלעולם ענבים במשהו אסורות לכך נראה דלא גרסינן ליה גם בירושלמי לא גרסינן ליה וכן הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל כולהו לא גרסי ליה ולא חילקו בין תאנים לגרוגרות:

הדר שרא למיטחינהו ולמתינהו וכו' ובעובדא דפסחים גבי ההיא ארבא דטבעה בחישתא קאמר הדר אמר רבא לזבנהו קבא קבא לישראל פי' אפי' לישראל כי היכי דכליא קמיה פיסחא והא דלא אמר להו נמי התם למיטחינהו ולמפינהו כו' משום דלמזבן קבא קבא ניחא טפי דלא איצטריך למיטרח בטחינה ואפייה והכא לא בפי למימר דליזבנינהו קבא קבא דדוקא התם גבי חמץ שרי בכה"ג דאי נמי יחזור עכו"ם ומכרם לישראל אכתי אמרינן דאותו ישראל יאכלנו קודם פסח אבל הכא אפי' לא יקנה עכו"ם אלא דבר מועט מ"מ חיישינן שמא יחזור וימכור אותו לישראל וישראל אסור לאוכלו משמע מכאן דבדבר מועט נמי חיישינן שמא יחזור עכו"ם וימכרנו לישראל ובטור י"ד סי' קל"ד כתב הב"י בשם רבינו ירוחם על הא דמוכרו כולו לעכו"ם חוץ מדמי יין נסך שבו ולא חיישינן שמא יחזור וימכרנו לישראל כי ישראל לא יקנה יין מעכו"ם וכן נראה מהירושלמי והתו' כתבו דמשום תומר עכו"ם חיישינן שמא יחזור וימכרם לישראל לצורך פועליו ולפיכך לא ימכרנו ביחד לעכו"ם ם עכ"ל וכן כתב בש"ע כם דיין שנפל למים ואין בהן כדי לבטל היין מוכר הכל לעכו"ם חוץ מדמי יין נסך שבו מיהו לא ימכור לעכו"ם הרבה ביחד שמא יחזור וימכור המים לישראל וקשה כיון דחיישינן שמא יחזור וימכור לישראל כי מוכר לו ישראל מעט מעט מאי הוי הא אכתי איכא למיחש להכי כדפי' ושמא יש לחלק בין חיטי' למי' ודוחק:

תוכן העניינים

תורת חיים על עבודה זרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה