אור ברסלב

תורת חיים על עבודה זרה· רבי אברהם חיים שור

דף סד

דף סג

כיון דדעתו לאיגיורי ודאי בטלה דכיון דדעתיה לאיגיורי שוב אינם חוששין בה וע"י כן הוא בטלה ומותרת בהנאה כדתנן בפרק ר' ישמעאל עכו"ם שהניחוה עובדיה בשעת שלום מותרת דכיון דיצאו לדעת ולא נטלוה עמהם ביטלוה וא"ת אמאי אמר להו זילו זבינו מעיקרא והדר תו איתגיירו והא יכולין היו למוכרן אחר שנתגיירו הכותית כיון שכבר ביטלוה וי"ל דמ"מ משום מראית עין אסור כיון שהיה שלימה וכה"ג איתא בירושלמי דפירקין ומה שכתבו התו' דאלו אמר להן לבטלה בשבירה יכולין היו למוכרה בגרות שבורה שאני דליכא מראית עין ורש"י ז"ל כתב בטלו להו מקודם ועכו"ם מבטל עכו"ם כו' משמע קצת דס"ל דודאי בטלה דקאמר היינו שבטלוה בידים שקטעו ראש אזנה או ראש אצבעה וצ"ל דס"ל דבכה"ג נמי איכא משום מראית עין דלאו כולי עלמא ידעי דקטע ראש אזנה:

וכי רוצה בקיומו כה"ג מי אסור הא פשיטא רוצה בקיומו אסור כדאמרינן בכמה דוכתי מ"מ כה"ג הוה ליה כמציל מידם מי אסור והתנן גר כותי ועכו"ם שירשו וכו' אלמא דלא חיישינן לרוצה בקיומו אלא היכא דרוצה להרויח אבל להציל את שלו שרי דומיא דלפני אידיהן דנפרעין מהן מלוה על פה מפני שהוא כמציל מידם כדאיתא בריש פ"ק ומסיק רב פפא דלעולם רוצה בקיומו אסור אפי' במציל מידם וירושת הגר שאני דאקילו ביה רבנן והשתא איצטריך לאתויי ראיה לשינויי דרב פפא מברייתא דקתני בד"א שירשו כו' דאלו ממתניתין דגר כותי ועכו"ם שירשו דיכול לומר טול עכו"ם איכא למימר דטעמא משום דהוה ליה מציל מידם וא"כ ישראל שהיה נושה מנה בעכו"ם ואמר לו המתן לי עד שאמכור עכו"ם איכא למימר נמי דשרי דכיון דבא להציל מידו לכך מייתי ברייתא דקתני אבל נשתתפו אסור אע"ג דבא נמי להציל מידו אלמא דרוצה בקיומו אסור אפי' במציל מידם וירושת הגר שאני כדרב פפא והא דלא חששו נמי בשותפות שמא יחזור לקלקולו י"ל דשותפות שאני דמנפשיה קעביד דאי בעי מצי למימר לעכו"ם קודם שנתגייר תא ונחלוק או יזיהרנה שלא יקנה עכו"ם אבל ירושה לאו בידו הוא ומה שכתבו התוס' דאלו מרישא ליכא למשמע דהא דבדין הוא מטעם ברירה בפרק קמא דקידושין כתבו אדרבא דאין לומר טעמא משום ברירה דא"כ אפילו באו לרשותו נמי יהא מותר מהאי טעמא:

בעבודת כוכבים המתחלקת לפי שבריה וצ"ל דאינו נוטל כנגדה מעות לפי שוויה כמות שהיא שלמה דא"כ אכתי רוצה בקיומו הוא אלא נוטל כנגדה מעות לפי שויה אלו היתה שבורה ושמא היינו הא דנקט ש"ס בעכו"ם המתחלקת לפי שבריה כלו' בעכו"ם של כסף איירי וחולקין כנגדה לפי שבריה:

איזהו גר תושב וכו' בלהחיותו דוקא הוא דפליגי וסיפא דקתני מיחדין אצלו יין ואין מפקידין אצלו יין מלתא באפיה נפשיה אשמעי' דגר חושב רק שאינו עובד עכו"ם מיחדין אצלו יין כו' ואפי' לא קבל עליו בפני שלשה חברים דומיא דהא דרב יהודה דבסמוך דאגר ליה קורבנא לאבידרנא ביום אידו משום דלא הוה פלח לעכו"ם אע"ג דלא קבל עליו בפני שלשה חברים ובהא לא פליגי דליכא למימר דבהא נמי למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה דא"כ תיקשי לאחרים דאיירי שקבל עליו כל המצות שבתורה חוץ מאיסור נבלות אמאי אין מפקידין אצלו יין ואמאי בעי למימר דמבטל עכו"ם בעכו"ם ולרב נחמן בר יצחק אמאי אינו מבטל רשות והא כישראל גמור הוא כיון שקבל עליו באר כל המצות:

למאי הלכתא לאו דמבטל עכו"ם עכו"ם לא ליתן רשות וכו' לכאורה תימה דמאי קא מותיב ומאי קא משני והא איכא לאוקמי לשאר מילי טובא כגון לקידושין כאין קידושין כלום ולשחיטה דשחיטתו נבלה כשחיטת עכו"ם ולעדות שאין בעדותו כלום ועוד מילי טובא וי"ל דכל הנך מילי לא איצטריך תנא לאשמעי' דכיון דאיירי בגר תושב שאינו מקיים שום מצוה בעולם אלא שאינו עובד עכו"ם כדפי' פשיטא דבשחיטתו נבלה ואין בקידושיו ובעדותו כלום וכיון שלא קבל עליו שום מצוה ודאי הרי הוא כעכו"ם לכ"ק מאי לאו דמבטל עכו"ם כעכו"ם והך מלתא איצטריך לאשמעי' דלא תימא כיון דקיימא לן דלא מצי לבטל עכו"ם אלא עכו"ם כעובד כו"ם ולא ישראל החי גר ותושב נמי כיון דאינו עובד כו"ם לא מצי מבטל לה קמ"ל דהרי הוא כעכו"ם ומצי מבטל לה כיון דב' מיניה מבטל ומשני רב נחמן בר יצחק ליתן רשות ולבטל רשות וכדתניא כו' דהך מלתא נמי איצטריך לאשמעי' דלא תירא כיון דביטול סול רשות לאו בישראל גמור תליא מילתא שהרי אפי' ישראל עכו"ם מחלל שבתות בצינעה מבטל רשות כיון דאית ביה מיהא צד יהודית מה שאינו מחלל שבתות בפרהסיא ה"נ הכי גר תושב כיון דאית ביה צד יהודית שאינו עובד כו"ם ה"א דמצי לבטל רשות קמ"ל דהרי הוא כעכו"ם ולא מצי לבטל דדוקא מי שמחזיק בשבת מבטל רשות בשבת וישראל עכו"ם מחזיק מיהא שבת בפרהסיא אבל האי גר ת שב דלא מחזיק שבת כלל לא. וכן משמע בפ"ק דשחיטת חולין דאי' התם ר' אבהו שדר לאתויי חמרא מבי כותאי וכו' ומסיק לא זזו משם עד שעשאום עכו"ם גמורים לשחיטה וליין נסך וקא בעי מאי עכו"ם גמורים פי' גמורים למה לי היה ליה למימר עד שעשאום עכו"ם ותו לא וקאמר רב נחמן בר יצחק והתם נמי כדאמר הכא לבטל רשות וליתן רשות וכדתניא ישראל עכו"ם משאר שבתות בשוק וכו'. וצ"ל נמי כדפי' דלהכי נקט עכו"ם גמורים דלא תימא כיון דביטול רשות לאו בישראל גמור חליא מילתא אלא בצד יהודית רק שמשמר שבתות בשוק כותי נמי כיון דאית ביה צד יהודית מצי לבטל רשות קמ"ל דעשאום עכו"ם גמורים דלא מצו לבטל רבות כאלו לית בהו שום צד יהודית:

תוכן העניינים

תורת חיים על עבודה זרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה