תורת חיים על עבודה זרה· רבי אברהם חיים שור
דף סג
כשקדמה והקריבתו ואיידי שהיא חייבת להביא קרבן ואשמעינן דיצתה ידי חובתה בקרבן זה:
כגון דקאי בחצרה כתבו התוס' דניחא ליה לאוקמי בטלה סתם אפי' קאי בחצרה עם טלאים אחרים שלו אע"פ שאינו יכול לדחותה לטלה מן השוק ולפי זה צ"ל שאמר לה השבע לי בטלה שבחצרך דאי לאו הכי אמאי לא מצי לדחותה לטלה מן השוק ן הל' משמע כן מדקאמר הא דאמר לה השבע לי בטלה סתם משמע דלא קאמר לה אלא השבע לי בטלה ותו לא לכך נראה דניחא ליה לאוקמי בטלה סתם אפי' יש לו טלה אחד עומד בחצרה ואח"כ נתן לה אותו הטלה ואשמפי' דאפ"ה לא הוי אתנן ולא אמרי' דמסתמא להך טלה נתכוונו מעיקרא כיון שכבר הוא עומד בחצרה אלא אמרינן לטלה אחד מן השוק נתכוין כיון דאמר טלה סתם.
שכרו לשכור ביין נסך מהו לעיל מסיק טעמא דשכרו אסור משום קנסא וקמיבעיא ליה מי אמרינן כיון דרוצה בקיומו שכרו נמי אסור משום קנסא או דלמא כל למעוטי תיפלה ש"ד וא"ת מאי קאמר לימא מסייע ליה אין עודרין עם עכו"ם בכלאים וכו' דלמא שאני התם דלא שייך קנסא בפועל אלא ביין נסך ומשום חומרא דיין נסך אבל בשאר איסורים לא כדאמרי' לעיל וי"ל דדי"ק שפיר מדקתני אבל פוקרין עמו דאפי' לכתחילה שרי אלמא דכל למעוטי תיפלה לא שייך קנסא דאי שייך קנסא בכי האי גונא אם ק בשאר איסורים נמי נהי דקילי ולא קנסינן ליה בדיעבד משום כדי חייו מ"מ לכתחילה אמאי שרי דלכתחילה ליכא משום כדי חייו ומצי למיגר נפשיה בדוכתא אחריתי בהיתר: