תורת חיים על עבודה זרה· רבי אברהם חיים שור
דף סא
והלה כותב לו התקבלתי ממך מעות מותר אבל אם ירצה כו' כך היא הגירסא בכל הספרים ותימה דא"כ מאי איצטריך רב אשי למידק לעיל מלתא דשמואל מסיפא דמתני' דקאמר טעמא דדין מניחו הא מניחו שרי והא ברישא בהדיא קתני לה שאם כותב לו התקבלתי דמותר אלמא כל שאין לעכו"ם מלוה על אותו יין אע"ג שיש לו מלוה על בעליו מותר ועוד דלישנא דאבל אם ירצה לא אתי שפיר דהוה ליה למיתני ואם ירצה או בד"א כשמניחו להוציאו אבל אם ירצה כו' דהא סיפא נמי כשכתב לו התקבלתי איירי אלא שאינו מניחו להוציאו אע"ג שכתב לו כן מדלא קתני ואם לא כתב לו התקבלתי זה היה מעשה כו' לכ"נ דלא גרסי' פותר אלא הכי גרסי' והלא כותב לו התקבלתי ממך מעות אבל אם ירצה ישראל להוציאו אינו הניחו כלומר אע"ג שכתב לו התקבלתי מ"מ אינו מניחו להוציאו עד שיתן לו מעותיו זה היה מעשה וכו' וה"ג לה בהדיא בתוספתא דעכו"ם פרק שמיני דקתני התם ישראל שטיהר יינו של עכו"ם ונתנו ברשותו והלה כותב לו התקבלתי ממך מעות אבל אם ירצה ישראל אין מניחו עד שיתן את מעותיו זה היה מעשה בבית שאן ואמרו אין זו אלא ערמה וכן משמע מדברי הרמב"ן ז"ל בפי"ג מהמ"א שכתב עכו"ם ששכר ישראל לדרוך לו יינו בטהרה וכו' אם היה השומר דר בחצר אחרת היין אסור אע"פ שהמפתח והחותם ביד ישראל אפי' כתב העכו"ם לישראל שנתקבלו ממנו המעות למכור לו בהן יין הואיל ואין הישראל יכול להוציאו מרשות העכו"ם עד שיתן לו המעות הרי הוא של עכו"ם ואסור משמע דס"ל דלא גרסי' מותר מדפסיק וכתב הואיל ואין הישראל יכול להוציאו כו' ולפי גירסא זו לא נחית תנא דמתני' כלל לאשמעי' התירא אלא איסורא דמטהר יינו של עכו"ם ברשות עכו"ם דאפילו אם כתב לו התקבלתי נמי יינו של עכו"ם הוא כיון שבינו יכול להוציאו ואסור ולהכי איצטריך ליה לרב אשי למידק לעיל טעמא דאין מניחו הא מניחו שרי. ולפ"ז רישא דמתני' שפיר איירי אפי' בדלא כתב ביה התקבלתי וגם אפי' אין בידו המפתח וחותם דהכי משמע פשטא דמתני' מדקתני סתמא וטעמא דשרי משום דהבית פתוח לרה"ר לחודא הוא דמרתת עכו"ם ליגע וכי האי גונא דאמרי' בפרק אין מעמידין בין הגיתות שלו דכיון דכ"ע אפכי מירתת וכ"כ רבינו נסים בשם הראב"ד ז"ל וכן משמע מדברי הרמב"ם בפי"ג מהמ"א שכתוב סתמא היה יין זה הטהור של עכו"ם מונח ברה"ר או בבית הפתוח לרה"ר מותר ולא כתב והוא כשהמפתח וחותם בידו כמ"ש שם לעיל מיניה וסיפא דקתני המטהר יינו של עכו"ם והלה כתב לו התקבלתי כו' נמי מסתמא איירי אפילו כשיש בידו מפתח וחותם. מיהו כי דייקינן מינה הא מניחו שרי היינו דוקא כשיש בידו מפתח וחותם דהא אפילו ביינו של ישראל מפתח וחותם בעינן כדקתני ברייתא ולאו דוחק הוא דמתניתין לא איירי מידי מהיתרא אלא היא גופא אתי לאשמעינן דכל שאינו מניחו אסור בין שאין בידו מפתח בין שיש בידו מפתח אי נמי יש לחלק כמו שכתב הר"ן וע"ש ובש"ע לא הביא אלא דעת ר"ת ז"ל ונראה דהמיקל בהפסד מרובה לא הפסיד: