אור ברסלב

תורת חיים על עבודה זרה· רבי אברהם חיים שור

דף לז

דף לו

והיה ליה כמהיום אם מתי כמעכשיו אם מתי מתניתין היא בפרק מי שאחזו מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי הרי זה גט ולכאורה משמע דתרי גווני נינהו שאם אמר מעכשיו אם מתי הוי גט לאלתר ואם אמר מהיום לא הוי גט לאלתר דשמא אין דעתו שיהיה גט אלא מסוף היום ואילך וכ"כ התוס' בפ' מי שאחזו דר"ת ז"ל כתב שאם אמר מהיום אם מתי אם מת בו ביום לא ידענא מה אדון בה וכתבו שם שיש להחמיר וקשה דא"כ כשאמר לה בלילה אם תצא אמאי הוי גט לר' יהודה הנשיא נהי דסבר לה כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו מ"מ הא לא כתבינן שעות בגיטין אלא ימים וכי הוה ליה כמהיום אם מתי מאי הוה הא אכתי איכא למימר דמסוף היום ואילך קבעי דליהוי גט וכבר הוא מת ואין גט לאחר מיתה לכ"נ דמהיום הוי כמו מעכשיו דדעתו נמי שיהא גט לאלתר וכיון דכותבין זמן בגיטין דעתו שאם תצא חמה יהיה גט בו ביום מיד כשהגיע הגט לידה וכ"כ התוספות שם בשם הר"ר אלחנן וכן משמע לישנא דכמהיום אם מתי כמעכשיו אם מתי דתרוייהו כי הדדי נינהו:

לא תתלו ביה בוקי סריקי וא"ת אמאי קרי לה בוקי סריקי נהי דרב נחמן לא אמרה מ"מ מתוקמא שפיר בהכי וליכא למימר משום דרבא אית ליה דטומאה בחבורין מדאורייתא אינו טמא אלא טומאת ערב כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' טומאות מת וקרא דוכל אשר יגע בו הטמא יטמא טומאת ערב קאמר וכמ"ש הר"י קורקוס דהא מ"מ מתוקמא שפיר דאיכא למימר דאורייתא דיקרב טמא שבעה דיקרב בדיקרב טומאת ערב ואתו אינהו וגזור אפילו דיקרב בדיקרב טומאת שבעה ואתא איהו ואוקמא אדאורייתא דדוקא על דיקרב למיתה מסאב טומאת שבעה ונראה דלהכי קרי ליה בוקי סריקי משום דלהך אוקימתא עיקר חסר דה"ל ליוסי בן יועזר למימר ועל דיקרב למיתה מסאב שבעה אבל אליבא דרב נחמן ניחא דועל דיקרב ודאי נגע משמע לאפוקי ספק נגע ספק לא נגע דלא:

מנא ה"מ א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן לא בעי למימר דאסור מדאוריי' מהאי קרא אלא אסמכתא א בעלמא יליף כדמסיק וסתמא דש"ס מפרש לן מילתא דר' יוחנן דלא תימא דס"ל דאסור מדאורייתא ולהכי קאמר אלא מעתה חטין וכו' אלא מדרבנן וכו' והוה מצי למיפרך אלא מעתה פת נמי ליתסר מדאורייתא דלא גרע ולא נפיק פת מכלל שלקות אלא דניחא ליה למימר משלקות גופייהו ולפ"ז נראה דשלקות לאו גזרת קדמונים הוה כדמשמע מתני' דנקט להו בתר פח אלא מעיקרא גזרו על הפת דשייך ביה חתנות טפי משאר כל מאכלים דעל הלחם יחיה האדם ואין סעודה בל א לחה ולהכי נקראת על שם הלחם כחו עבד לחם רב ובתר הכי גזרו נמי על השלקות משום חתנות אע"ג דלא שייך בהו חתנות כולי האי. ונראה דיש סמך מהאי קרא לאסור פת של עכו"ם מדנקט קרא אוכל בכסף תשבירני ומתרגמינן עיבור' ולא כתיב לחם בכסף תשבירני ואכלתי ומים וגו' דבכל מקום מזכיר הכתוב לחם בהדי מים כמו וברך את לחמך ואת מימיך משמע דלחם של עכו"ם אסור:

אמר קרא אוכל בכסף תשבירני קצת קשה אמאי לא מייתי קרא דאכל תשברו מאתם בכסף ואכלת וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם דכתיב קודם להך קרא ובירושלמי מייתי קרא דאכל תשברו מאתם וגו':

תוכן העניינים

תורת חיים על עבודה זרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה