אור ברסלב

תורת חיים על עבודה זרה· רבי אברהם חיים שור

דף לה

דף לד

ומי אמר שמואל הכי והתנן וכו' ואמר שמואל וכו' תימה מאי קמ"ל מתניתין דקבת שחיטת עכו"ם נבלה הוו והא בהדיא תנן בפ"ק דחולין שחיטת עכו"ם נבלה ולא הוה ליה למיתני אלא קבת עכו"ם אסורה וכן הקשו הת' בפרק כל הבשר ועוד אמאי פריך מדאמר שמואל חדא קתני תקשי בפשיטות בלא מילתא דשמואל ממתני' דחולין אמילתא דשמואל דהכא כמ"ש התו' ועוד תימה אמאי לא פריך ממתני' דלעיל דמסיק דקבת נבלה מדאורייתא שריא דפירשא בעלמא היא אמתניתין דחולין דקתני קבת נבלה אסורה ונראה לפרש דלא אסרו חכמים גבינות של עכו"ם מספק אלא היכא דאיכא למיחש לספק איסור דאורייתא אבל לספק איסור דרבנן לא חששו ולהכי נקט שמואל מפני שמעמידין אותה פעור קבת נבלה ולא נקט שחיטה ומשום איסור בשר בחלב דלא הוי מדרבנן כמ"ש התו' הכא ובפרק כל הבשר לפי זה צ"ל דמעיקרא הוה סבר ר' יהושע דמתניתין דהכא דקבת נבלה אסורה מדאורייתא כנבלה גופא דכגופא דמי ובתר הכי חזר בו וס"ל דמדאורייתא שריא ורבנן הוא דגזרו בה משום מראית עין וכיוצא בו וכן משמע בהדיא מפי' רש"י ז"ל במתני' דהכא. והשתא ניחא דלא מצי פריך ממתני' דהתם אמסקנא דמתני' דהכא ואדשמואל דהכא דאיכא למימר מתני' דהתם דקתני קבת נבלה אסורה מדרבנן קאמר ומתני' דהכא לפי המסקנא וכן שמואל דהכא מודו דמדרבנן מיהא אסורה אלא דלא גזרו רבנן מספיקא כל היכא דליכא ספקא דאיסורא דאורייתא ולהכי פריך מדשמואל דמפרש מתניתין דחדא קתני קבת שחיטת עכו"ם נבלה הוי ואסורה משמע לדידיה דמתני' אתי לאשמעי' דחלב הקבה נבלה הוי ואסורה דאורייתא בבשרה דכגופה הוי וכמ"ש רש"י ז"ל בפרק על הבשר דאי לאו הכי מאי קמ"ל דשחיטת עכו"ם נבלה הוי הא בהדיא קתני לה בפרק קמא דחולין וכיון דחלב הקבה אסור מדאורייתא א"כ אמאי נקט שמואל עור הוא קבת נבלה הא קבה גופא נמי אסירא מדאורייתא בעין וא"ת כיון דלא גזרו אגבינות אלא היכא דאיכא ספיקא דאורייתא אמאי קאמר רב חסדא מפני שמעמידין אותה בחומץ והא סתם יינם מדאורייתא שרייא ורבנן הוא דגזרו עליו וי"ל כמ"ש התוספות לעיל דהחמירו רבנן בסתם יינם ועבדוהו כיין נסך גמור שנתנסך לפני עכו"ם שאסור מן התורה

קשיא מיהא תיובתא לא הוי דאיכא למימר דכיון דליתא לאיסורא בעיני' לא החמירו לאוסרה בהנאה ואע"ג דלעיל קאמר דכיון דאוקמיה קא מוקים חשיב ליה כמאן דאיתיה לאיסורא בעיניה פרש של עכו"ם שאני דאסור מדאורייתא וגוף האיסור הוא אבל חומץ של סתם יינם מדרבנן הוא דאסור ושרף פגין לאו גוף פרי נינהו לכך לא החמירו בה רבנן כולי האי לאוסרה בהנאה:

ולא עוד אלא שדברים המכוסין ממנו מתגלין לו פירש"י ז"ל מעצמן בלי טורח דכיון שמלמד מתורתו לאחרים ותלמידיו מחסרין אותו לכך חכמתו ותורתו נובעת בקרבו והולך ומתגבר תמיד לידע תעלומות חכמה יותר מתלמידיו כבאר מים חיים שכל זמן שדולין ממנו תמיד הולך ומתגבר ומתמלא מעצמו מנביעתו:

תוכן העניינים

תורת חיים על עבודה זרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה