תורת חיים על עבודה זרה· רבי אברהם חיים שור
דף כא
אבל שדהו לעובדי כוכבים ומזלות מאי שרי תימה אדדייק הך מילתא מדרבי שב"ג תיקשי ליה מתני' דקתני בהדיא שמשכירין שדות מאי שנא שדות ממרחץ דקתני ובכל מקום לא ישכר לו את המרחץ וליכא למימר דה"א דטעמא דמתני' גבי מרחץ דאסור משום עובדי כוכבים ומזלות הוא שמעחידין על הכיפה כדתנן לעיל דמדקתני טעמא מפני שהוא נקרא על שמו ע"כ טעמא משום איסור שבת הוא. וי"ל דמלתא דרשב"ג ומלתא דרשב"א דבסמוך גבי הדדי מיתנו בתוספתא פרק שני וחד ברייתא הוא אלא דש"ס פסקינהו לתרתי לפרושי מעיקרא מלהא דרשב"ג דקתני ברישא והדר מפרש סיפא דברייתא דהיינו מלתא דר"ש ב"א והשתא אתי שפיר דמתני' לא קשיא ליה דאיכא למימר דדוקא מרחץ נקרא על שמו ולכך אסור אבל שדה אין נקרא על שמו ולהכי שרי אבל מדרשב"ג פריך שפיר דאסיפא דברייתא סמיך דקתני בהדיא לא ישכור אדם שדהו לכותי מפני שנקראת על שפו ופשיטא דרשב"ג ורשב"א לא פליגי בהכי אם נקראת על שמו אם לאו והשתא א ניחא הא דדייק לעיל אבל לכותי מאי שרי כותי נמי עביד מלאכה כו' דמנא ליה למידק הכי דלמא לכותי נמי אית ליה דאסור ונקט עובדי כוכבים ומזלות דומיא דמתניתין כמו שכתבו התוס' ומתניתין דאיירי בעובדי כוכבים ומזלות משום דכולהו פירקא בהכי איירי אלא צ"ל דאסיפא סמיך דכיון דהא דרשב"ג והא דרשב"א גבי הדדי מיתנו וחד ברייתא היא הוה ליה לרשב"ג נמי למינקט כותי כי היכי דנקט ליה רשב"א. ומ"ש התוס' בשם הר"ר אלחנן ז"ל דהא דדייק אבל שדהו לעובדי כוכבים שרי לאו אמילת ה דייק דאיכא למימר דדוקא נקט מרחץ אבל שדהו אפי' לכותי אסור לאו קושיא היא דא"כ ליהני סתמא לא ישכור אדם לעכו"ם דבר שנקרא על שמו דהשתא ליכא למידק אבל לכותי שרי אפי' שדהו דאיכא למימר דנקט עכו"ם לאשמעינן דאפילו מרחץ אסור להשכיר לעבודת כוכבים ומזלות: