אור ברסלב

תורת חיים על עבודה זרה· רבי אברהם חיים שור

דף יח

דף יז

מאי בינייהו א"ר חנינא וכו' כתבו התוספות דהכי פריך במקום שמזבלין מאי בינייהו דהא ודאי א במקום שמזבלין פליגי מדהזכירו חכמים בדבריהם מקום שמזבלין דאי לא פליגי וכו' ולפי זה כי משני נשא ונתן איכא בינייהו צ"נ דלרבנן כיון דליכא אלא משום חשד עובדי כוכבים ומזלות נשא ונתן מותר אבל לר' מאיר אסור ודבריהם תמוהים דכיון דמזבלין שם ואיכא למיחש לדמי עבודת כוכבים ומזלות בידו מה לי טעמא דחשד ומה לי טעמ' אחרינא כי הלך שם ונשא ונתן אמאי אוסר ר' מ מאיר וחכמים מתירין במאי קמיפלגי. ועוד אי אית ליה לר' מאיר טעמא דחשד א"כ אמאי אית ליה דאין הולכין שם ואי משום דאסור ללכת במקום שעובדין עובדי כוכבים ומזלות א"כ רבנן נמי אמאי לית להו האי טעמא ע"כ נראה דטעמא דר' מאיר נמי הא דאין הולכין שם מפני חשד עובדי כוכבים ומזלות הוא אלא דאיהו מפני שמזבלין סתמא קאמר דסבר דודאי מזבלין שם לעובדי כוכבים ומזלות ואיכא חשד בכל מקום וחכמים סבירא להו דדוקא במקום שאוכלין שם בודאי אסור מפני חשד עובדי כוכבים ומזלות אבל במקום שאין מזבלין שם אינו אסור אלא מפני מושב לצים ולכך בעי מאי בינייהו כיון דבין ר"מ בין לרבנן אסור בכל מקום מה לי מפני חשד עובד כוכבים ומזלות מה לי מפני מושב לצים וקאמר נשא ונתן איכא בינייהו דלר' מאיר דאית ליה דמסתמא בכל מקום מזבלין נשא ונתן אסור דאיכא למיחש לדמי עובדי כוכבים ומזלות בידו ולרבנן במקום שאין מזבלין נשא ונתן מותר דליכא למיחש שם לדמי עובדי כוכבים בידו וכן פירש"י ז"ל. וכן משמע בתוס' דמכילתין פ"ב דבמקום שמזבלין ר' מאיר וחכמים חד טעמא אית להו דקתני התם העולה לטרטיאות של עובדי כוכבים ומזלות אסור משום עבודת כוכבי' ומזלות דברי ר"ט וחכמי' אומרים בזמן שמזבלין אסור משום עבודת כוכבי' ומזלות ואם אינו מזבלו אסור משום מושב לצים מדנקט ר"מ משום עבודת כוכבי' ומזלות ורבנן נמי משום עבודת כוכבים ומזלות משמע דחד טעמא אית להו במקום שמזבלין ולא פליגי אלא במקום דאין מזבלין והא דלא קתני וחכמים אומרי' אף במקום שאין מזבלין אסור לאו קושיא היא כלל דהכי אורחא דש"ס בכמה דוכתי היכי דפליגי תנאי או אמוראי כי ההיא דר"פ כל עובדי כוכבים ומזלות דקתני רשב"ג אומר שעל המכובדין אסורין שעל המבוזין מותרין אע"ג דת"ק נמי אית ליה דעל המכובדין אסורין וא"כ לא ה"ל לר"ש בן גמליאל למימר אלא שעל המבוזין מותרין ותו לא:

כל המתייהר נופל בגיהנם מדה במדה לפי שמגיס דעתו ומגביה עצמו למעלה לכך ענשו לירד למטה בבאר שפת בגיהנם כמו שאמרו בעירובין גי שעמוקה כגיהנם וכ'. והיינו הא דכתיב בישעיה גבי נבוכדנצר שאמר אעלה על במתי עב אדמה לעליון השיבו בת קול ואמרה אך אל שאול תורד אל ירכתי בור

תוכן העניינים

תורת חיים על עבודה זרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה