תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור
דף צה
מוביל ומייתי בידיה על טור בית מקדש' דבציון ועל עזרתה דבירושלים מסיפא דקרא דעוד היום בנוב לעמוד נפקא ליה דכתיב ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלים:
ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' במדרש קאמר דליל פסח הוה וכן יסד הפייט ונראה דנפקא להו מדכתיב בלילה ההוא ולא כתיב בלילה סתם או בלילה הזה כמו ואכלו את הבשר בלילה הזה ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מדכתיב ההוא רמז לאותו לילה שכבר נעשו בו נסים וכן גבי מרגלים כתיב ויבכו העם בלילה ההוא דרשו חכמים אמר הקב"ה הם בכו בכייה של חנם ואני אקבע להם בכייה לדורות נפקא להו נמי מדכתיב בלילה ההוא רמז לאותו לילה המיוחד לבכייה והוא ליל תשעה באב ולהכי במגילת אסתר גבי בלילה ההוא נדדה שנת המלך תרגם יונתן ביה בליליא נפק פורקנא ליהודאי ביה בליליא אידברת שרה לאבימלך ביה בליליא איתקטלו בוכרי דמצראי וכו' מדכתיב בלילה ההוא נדדה תרגם כן:
אמר אבישי שם ואוקמיה לדוד וכו' נראה דהיינו דכתיב משוה רגלי כאילות ועל במתי יעמידני משוה רגלו כתיב בספר שמואל רמז לרגליו של אבישי שנעשו כרגלי אילה שלוחה שמיהר לבא אצלו וקפצה לו הארץ ועל מה שהעמיד באוירו בשעה שזרקו ישבי כלפי מעלה קאמר ועל במותי יעמידני:
אין פגיעה אלא תפלה אמרו רבותינו שתיקן תפילת ערבית וצריך ליתן טעם למה תיקן תפילת ערבית בפעם ההוא ואפשר לומר כי אז נאנס יעקב ולא התפלל מנחה כי עוד היום גדול להתפלל והחמה שקעה עליו פתאום שלא בעונתה כדאמר בסמוך ועבר זמן תפילת מנחה וקיימא לן טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים הראשונה ערבית והשנייה לתשלומין כדאיתא בריש פרק תפלת השחר ולכך תיקן אז תפילת ערבית והתפלל אותה שתים אחת לשם ערבית ואחת לתשלומי תפלת מנחה:
וכן עתידין לבא עם גוג ומגוג נראה דהיינו הא דקאמר לעיל שבקש הקב"ה לעשות חזקיה בן דוד וסנחריב גוג ומגוג לפי שחזקיהו הוה דמיא לבן דוד כדאמר לקמן הין להם בן דוד לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו וסנחריב הוה דומה לגוג ומגוג כדאמר שמספר מחנהו כמחנה גוג ומגוג:
הללו ראשי גייסות הן מקראי דייק לה כדאמר בסמוך וגבי עשו כשהלך לקראת יעקב דכתיב וארבע מאות איש עמו וקאמר נמי במדרש רבה דכולן ראשי גייסות הוו י"ל דדייק לה מדכתיב וד' מאות איש ולא כתיב וד' מאות אנשים איש משמע שכל אחד מיוחד וחשוב בפני עצמו הוה והיינו ראשי גייסות וכן במגילת אסתר גבי ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש תרגם יונתן חמש מאות גוברין כולהון רופלין נראה דדייק לה נמי מדלא כתיב ואבד חמש מאות אנשים איש משמע דכולן רופלין הוו שכל אחד חשוב בפני עצמו:
מפני חרבות נדדו סיפא דקרא מפני חרב נטושה פירוש שחוזה ושנונה קסבר בחרב הרגן והא דקאמר רבש"ע נטושה ועומדת מששת ימי בראשית נראה שהוא רמז ללהט החרב המתהפכת דפ' בראשית דלהט החרב תרגם אנקלום שנן חרבא שהיא שנונה ושחוזה ונראה שהיא מסורה ביד גבריאל שהוא שר של אש כדאיתא בפרק ערבי פסחים וזהו שאמר במדרש רבה ואת להט החרב על שם משרתיו אש לוהט והריגתן של אלו באש היתה כדיליף לעיל מקרא דותחת כבודו יקד יקוד כיקוד אש כשריפת בני אהרן ולכך קאמר שהיא נטושה מששת ימי בראשית ועוד להט החרב היינו חרב שלופה וזהו גבריאל דגבי יהושע כתיב והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו ואמרו חכמים ז"ל גבריאל היה ולכך אמר לו כי אני שר צבא ה' וגבריאל נקרא שר צבא כמ"ש בספר הרקנט"י פרשת בראשית וניחא השתא מה שנענשו בחרב משום דבמדרש רבה פרשת בחקותי קאמר תני בשם רבי אליעזר הסייף והספר ניתנו מכורכין מן השמים דכתיב ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים זו תורה אמר הקב"ה אם שמרתם מה שכתוב בספר זה הרי אתם ניצולין מן הסייף ואם לאו הוא הורג אתכם ולהכי במגילת אסתר גבי ותאמר לו זרש אשתו תרגם יונתן אין בחרבא נקט וליתיה כבר תהפוך חרבא ותתרמי עלנא פירוש דכתיב ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב נקט כבר תהפוך חרבא רמז לחרב המתהפכת כדפרישית וכיון שדורו של חזקיהו עסקו בתורה הרבה כדאמר לעיל בדקו מדן ועד באר שבע וכו' לכך נהפך החרב כלפי מחנה סנחריב ונהרגו בו ומהאי טעמא נראה מה שנעץ חזקיהו חרב על תח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה וכו' רמז להם על חרב המתהפכת אשר על פתח הגן לשמור את דרך עץ החיים שאם אין עוסקין בתורה החרב הורג אותן:
ויש אומרים בחושמן נשף בהן נראה דסבירא להו כר' אלעזר דאמר לעיל כשריפת בני אהרן שריפת נשמה וגוף קיים ולכך אמרו בחוטמן נשף דבפרק ארבע מיתות גבי מיתת בני אהרן קאמר נמי שני חופין של אש יצאו מבית קדשי קדשים ונכנסו שנים בחוטמו של זה ושנים בחוטמו של זה ושרפום:
כשאתה יוצא לבשל פירות הזקק להם נראה דלכך כתיב ויהי בלילה ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור ולא כתיב ויך מלאך ה' במחנה אשור ויצא למה לי אלא מלמד שיצא לבשל פירות ואגב אורחו הכה בהם:
אתא קודשא בריך הוא ואדמי ליה כגברא סבא וכו' לפי שעלה על דעת המקום לעשות מסנחריב גוג ומגוג כדאמר לעיל גבי סך מחנהו כמחנה גוג ומגוג וגם הוא חירף וגידף כלפי מעלה שנאמר ביד מלאכיך חרפת ה' כמו שעתיד לעשות גוג שנאמר ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו לכך נענש גם הוא באחוכא וטלולא ושי ק עליו הקב"ה ועשה בו דרך לעג וקלס כדרך שעושין עם השוטים כמו שעתיד לעשות עם גוג ילעג וישחק עליו שנאמר יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו ואמרו בפ' קמא דעכו"ם אין שחוק לפני הקב"ה על בריותיו אלא אותו היום בלבד משל למלך ב"ו שסרח עליו אחד מן הפחותים ואמר שרוצה לעשות עמו מלחמה המלך משחק לו ומלעיג בו תחילה ואח"כ הוא דן אותו כך עשה הקב"ה עם סנחריב וכך עתיד לעשות עם גוג שנאמר אז ידבר אלימו באפו:
היינו דכתיב ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו וגו' סיפא דקרא והמה נמלטו ארץ אררט נראה כי תיבת נח נשארה שמה שנאמר ותנח התיבה בחדש השביעי על הרי אררט והודיענו הכתוב כי הבנים נמלטו אל מקום התיבה לעשות שמה עכו"ם כמו שעשה אביהם: